 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
הקאמרי |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: 15 באפריל 2006
|
|
|
|
"הבן הטוב" הוא מחזה על בגידה ונאמנות, אהבה, פטריוטיזם, מדע ובטחון.
המחזה עוסק בשאלה מהם בגידה ונאמנות. בגידה במי? נאמנות למה? מדוע חברה מודרנית סובלנית יותר לבגידה באשה, במשפחה, בילדים מבגידה במולדת? הוא מנסה לאתר את הקו הדק המפריד בחברה דמוקרטית בין חוקי לבלתי חוקי, בין מוסרי לבלתי מוסרי, בין מותר לאסור.
לכאורה בגידה ונאמנות הם שני מושגים המייצגים קטבים מנוגדים. אבל אם מגיעים לליבת הערכים, שמושגים אלה מייצגים, נחשפות דילמות מוסריות ואתיות, המתנגשות לכאורה עם החוק והמקובל. בצופן הגנטי של בוגד ימצאו לרוב די.אן.אי של נאמנות.
המחזה מנסה גם לברר את הסוגיה של המדע בשרות הביטחון. האם המדע הוא אוטונומי? האם מרגע שהמדען תרם את תרומתו, רשאית המדינה בשם האינטרס הביטחוני, להפקיע אותו לחלוטין לצרכיה, לכל מטרה שתחפוץ בה?
עלילת "הבן הטוב" - הזמן: חורף 1992. המקום: דירת סתר בתל אביב. בדירה של שרות הביטחון, מוחזק לחקירה חשאית, יוזף הרמן, מדען ידוע, בחשד לריגול ולבגידה. מולו ניצב, גדעון, ראש אגף החקירות, שמנסה לפצח את הסוד של הרמן ולאלץ אותו להודות בבגידה.
על החקירה שנמשכת כבר ארבעה ימים, מונחת החרב המתהפכת של צו של בית המשפט שקוצב את סיומה, תוך 48 שעות.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (9 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 9. בזבוז זמן
 | |  | | מחזה חסר תוכן וחוט שידרה, רדוד, דמויות שטנציות
וכביכול קונפליקטים חסרי ענין.
הוסף תגובה | |  | |  |
דוד ישעיהו , (05/11/2006) |
| 8. הצגה מצויינת!
 | |  | | קונצרט שחקנים משובח, בראשם יוסי גרבר הנפלא. גם אוהד שחר ועידו מוסרי מצויינים.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 7. לא רע
 | |  | | מחזה מוגבל , ביצוע יפה, גרבר מעולה, גם גולן, שחר ומוסרי מצויינים.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 6. הצגה מעניינת
 | |  | | המחזה לא גדול, אבל בכל זאת מעניין, צוות שחקנים מצויין
הוסף תגובה | |  | |  |
| 5. ל יעקב א.
 | |  | | המחזה דפוק ולא אמין, אין בו דבר מציאותי, כל השטויות שהם אמרו לא הגיוניים לחלוטין, והוא דיבר על רוסיה בצורה מצחיקה פשוט, הבעיה שהתעוררה בסוף היתה מפגרת... הכל משעמם. הדבר היחיד שהחזיק אותי ערה זה יוסי גרבר שהוא כידועה פשוט מדהים!
הוסף תגובה | |  | |  |
| 4. מאכזב ורדוד
 | |  | | מסכימה עם אלמונית. יוסי גרבר הוא שחקן מעולה, אבל המחזה ממש דבילי, אין בו שום מסר, אף דמות אינה מתפתחת, והמפנה שבסוף - אינו אמין לחלוטין.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 3. מחזה פוליטי מעולה!
 | |  | | צפיתי בפרמיירה והקהל לא הפסיק להריע. את זה כתבתי כתגובה לשני המגיבים הקודמים שיתכן ולא הבינו את המחזה, על כן חבל שהעבירו ביקורת.
לדעתי זהו אחד מהמחזות הפוליטיים הטובים ביותר בו לא רק המשחק המעולה של גרבר מרתק את הצופים אלא גם ובעיקר "האמירה" של יוצרי המחזה מותירים את הקהל עם שאלות מהותיות בדבר נאמנות בכלל ולמדינה בפרט. סוגיות כגון זכויות אדם ואזרח נמצאות בהתנגשות עם ערך הבטחון.
לדעתי זהו מחזה מענין ומקורי שמתאים לא רק לקהל בוגר אלא גם לתלמידי תיכון הלומדים אזרחות.
שיתוף הפעולה בין יוסי מלמן- הכתב המדיני ואיש ההגות הפוליטית -דיפלומטית עם רמי דנון -איש התיאטרון הוביל ליצירה מיוחדת המותירה אותנו עם שאלות יותר מאשר עם תשובה. והרי את זה אנו מצפים ממחזה פוליטי.
לדעתי יש זיקה מאוד אינטנסיבית בין המחזה לפרשת הריגול והבגידה של פרופ' מרכוס קלינגברג.
מחזה מאוד מומלץ גם לאלה הנוהגים לחזות רק במופעי בידור- ואני גם בעד בידור.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 2. מאוכזבת מאוד!
 | |  | | מסכימה עם הכותב לפני אני ממש השתעממתי הייתי
נבוכה, חוץ מיוסי גרבר אין שם כלום!
הוסף תגובה | |  | |  |
| 1.
|
|
|
|