 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | | | | | 1 | | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | | 30 | 31 | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ג'אד נאמן , דניאל הורוביץ, קובי ניב , חנניה בר
בימוי: ג'אד נאמן |
הופעה ראשונה: ישראל 1977
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
במהלך טירונות צנחנים, מגלה וייסמן כי כל מאמציו להגיע ליחידה הנכספת הם כאין וכאפס לעומת מה שייאלצו אותו אנשי הפלוגה לעבור. ריצות אינסופיות, אימוני ירי, שמירות שלא נגמרות, בכל אלה הוא יכול לעמוד בכבוד, אבל הלעג הבלתי פוסק, ההקנטות והמכות שהוא סופג, מדרדרים את יכולת העמידה שלו עד לנקודת אל חזור. חוקר הפדגוגיה הצבאית, קלאוס טוואלייט, קבע במחקריו, כי אימוני הענישה בטירונות הצבאית "מגיעים לקצה הגבול, העונש מקבל צורה של התקפה על הפריפריה של הגוף. והתשלום נעשה במטבע היחיד העובר לסוחר: כאב.
" נאמן העז לכתוב באמצע שנות השבעים את שאיש לא רצה לומר. הגיבור הצבר המסוקס, חזית הכל, רומס בקשיחותו את אלו שאינם נענים לדימוי המתבקש, סמלי הפחדנות ואין האונים. נאמן בחר להעלות דווקא אותו, "האדם הלבן" (וייסמן) לדמות הפרוטגוניסט, ולבקר באמצעותו את מסע החישול של הטקסיות החברתית הישראלית, זו שהותירה חללים שאיש לא עצר להתעכב ולהתבונן בהם.
עברית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|