היער הוא המקום בו הכול קורה – לא מסופר, לא מתואר, לא מאורגן, לא מסודר.
במופע הסולו הזה, רקדן מבקש להתארח בתוך הכוריאוגרפיה משל הייתה יער – רוחשת חיים ובלתי צפויה, מרובת אפשרויות, מלאת שבילים חשאיים, סבוכים, מוצלבים.
סוף סוף, הבמה עשויה לשמש מקום בו ניתן גם להיעלם, להטיל ספק, ללכת לאיבוד, כהכרח לשרוד בתוך עולם שהדעת ממצה בו את דרכיה.