|
|
|
 |
מופעים |
 |
|
|
|
| |
| Nothing But Mammals |
Nothing But Mammals |
|
|
|
|
|
|
ערב של שתי יצירות. שני דואטים העוסקים באינטימיות ובאפשרויות האלימות הגלומות בה, בפוליטיקה של הזוגיות ושל הישרדות, במשחקים של תשוקה ושעשועי מלחמה.
Like a sex machine
מציגים את גופם כתערוכת כלי נשק ייחודית וחדשנית. גופות לומדים לעבוד יחד ולהתחבר למכונת ירייה אחת. גוף כאדמה כבושה, שטח אש, הוא כלי מלחמה, כלי אהבה, ככה סקס צריך להיות - לייק א סקס משין.
*היצירה עלתה לראשונה כחלק מפסטיבל אינטימדאנס 2018.
מאת: אור מרין // משתתפים-יוצרים: אלי כהן, אורי דיקר // דרמטורגיה: אורן נחום // ניהול חזרה: מיכל בן-בסט // תלבושות: אור מרין // עיצוב תאורה: יואב בראל
love-ism: the problem of our being together
העבודה love-ism היא פרי מחקר ארוך טווח בקרב קהילות שונות בהשראת הספר ״אמנות האהבה״ של אריך פרום. במחקר זה מבקש שני להסתכל מקרוב על המנגנונים המפעילים את הפוליטיקה של האינטימיות ועל התפישה והנזילות של המוסכם, הנשגב והמגונה בין שני אנשים. פרום פורט בספרו את האהבה לחמישה סוגים ומסמן בהם הבדלים מהותיים.
הדואט - בעיית היותנו יחד הוא השני ברצף העבודות של לאבאיזם ועוסק באהבה הארוטית. במהלכו גבר ואישה משחקים בהגשמת צורות של תשוקה, הדדיות וחמלה בניסיון פתטי ואבוד מראש לחשוף עוד אמת אחת לפחות על האהבה.
*המופע כולל עירום מלא.
* עלה לראשונה בתאטרון רוטרדם, הולנד.
כוריאוגרפיה: מור שני // ליווי אמנותי והפקה: עינב אשל- שני // מוסיקה: יאפ ואן-קלן // עיצוב תאורה: אמיר קסטרו // רקדנים: גל גורפונג, אלמוג קדרון
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|