המיתוס בתרבות האנושית הוא נרטיב בעל משמעות עבור הקהילה שמחזיקה בו, גם אם אינו מתאר אירועים שהתרחשו בפועל. הוא עשוי להתרחש בזמן קדום, במרחב מרוחק או במסגרת מציאות מקבילה, ומציג אלים, גיבורים ודמויות על־אנושיות. באמצעותם מועברים מסרים על ערכים, זהות ותפיסות עולם. המתח שבין אמת לבדיה הוא מרכיב מרכזי בהשפעתו של המיתוס על התרבות האנושית לאורך דורות.
נושאים מיתולוגיים מופיעים ביצירותיהם של ציירים, משוררים ומוזיקאים בתקופות שונות. במוזיאון ארצות המקרא ירושלים מוצגים חפצים מתרבויות האזור המשקפים מיתוסים קדומים. חותמות ממסופוטמיה הקדומה מתייחסות לסיפורי בריאה ולמסעות גיבורים בשומר ובבבל. דמויות אלים וסמלים ממצרים העתיקה מציגים את סיפורי הבריאה המצרית, את מחזורי הטבע ואת עקרונות הסדר והאיזון (מאע׳ת). כלי חרס, פסלים וציורי קיר מיוון ורומא מתארים את המיתוסים של יוון ורומא העתיקות, כולל האלים האולימפיים ודמויות גיבורים אנושיים למחצה המתמודדים עם כוחות על־טבעיים.
קונצרט הפתיחה של הפסטיבל האופרה הלירית שיתקיים בין המוצגים והמיתוסים הקדומים בגלריות מוזיאון ארצות המקרא ירושלים. בקונצרט יבוצעו יצירות של הנדל, ויולדי, טלמן ומונטוורדי המבוססות על מיתוליגיה יוונית עשירה ומוכרת מאורפיאו מאת טלמן עד סמלה של הנדל בביצוע סולני האופרה מהארץ ומחו"ל בליווי התזמורת ולום בניהולה של ד"ר סופיה מזר.