מוסיקאי
מתי כספי הוא אחד מן הזמרים והיוצרים הבולטים במוסיקה הישראלית בדורות האחרונים.
הוא נולד בשנת 1949 בקיבוץ חניתה שבגליל העליון. למד נגינה בפסנתר בקונסרבטוריון בנהריה.
עם גיוסו לצה"ל הצטרף ללהקת פיקוד דרום. לאחר שחרורו הקים את שלישיית "לא אכפת להם" יחד עם שניים מחבריו ללהקת פיקוד דרום - גדי אורון ויעקב נוי. את אחד מלהיטיו הראשונים, "אני מת", ביצע כספי עם השלישי עוד בעת שירותם בלהקה הצבאית, שם כונו "שלושת השמנים". להיטים נוספים של "לא אכפת להם" מתוך אלבומם היחיד (פונודור, 1970) היו "ייאוש פגש ייאוש", "שתי ציפורים" (מילים: מאיר אגסי, לחן: כספי), ו"למה לא כל יום שבת" (מילים: יוסי בכר, לחן: כספי).
בשנת 1971 שיתף פעולה לראשונה עם המוזיקאי שלמה גרוניך. שיתוף הפעולה הראשון ביניהם היה בתקליטון בן שני שירים: "ציור" ו"בן-גוריון" ומאוחר יותר גם במופע המשותף "מאחורי הצלילים" שאף תועד בתקליט באותו שם. במלחמת יום הכיפורים הופיע בצוות הווי עם אילנה רובינא, אושיק לוי ופופיק ארנון.
לחלק מההופעות הצטרף הזמר הקנדי לאונרד כהן אשר הלחין במהלך הופעה עם כספי את שירו Lover come back to me. בשנת 1974 הוציא כספי את אלבום הבכורה שלו שכלל עשר רצועות שאת כולן הלחין ובכולן ניגן בכל הכלים וביצע את קולות הרקע. את עטיפת האלבום צילמה אלונה איינשטיין. בראיון עיתונאי סיפר כספי כי מי שנתן לו את הדחיפה להוציא את האלבום היה הזמר אריק איינשטיין, זאת לאחר שכספי השמיע לו את שירו "אלוף משנה במילואים" למילותיו של יעקב רוטבליט.
את אלבומו השני שנקרא אף הוא בפשטות "מתי כספי", הוציא בשנת 1976. את עטיפת האלבום עיצב הגרפיקאי והאמן דוד טרטבוקר, ומופיע בה פעמון של דלת טיפוסי עם השם `מתי כספי` (את הצילום ביצע הצלם ג`ראר אלון). עד היום נחשבת עטיפת האלבום לאחת מעטיפות האלבומים הישראליות המקוריות ביותר. בשונה מאלבומו הקודם, אירח הפעם כספי מספר מוסיקאים מובילים בשניים משירי האלבום (בשאר השירים מנגן כספי לבדו על כל הכלים): שלמה יידוב, גידי גוב ואבנר קנר. בין השירים הבולטים המופיעים באלבום: "הנה הנה" (אהוד מנור), "עיר עצובה" (תרצה אתר), "ברית עולם" (אהוד מנור) ו"לא ידעתי שתלכי ממני" (אהוד מנור).
בשנת 1981 הוציא כספי את אלבומו השאפתני "סוף היום". הפקת הענק שארגן לכספי יוריק בן דוד, כללה את טובי המוזיקאים בארץ באותה תקופה, ובהם: אריק סיני ונורית גלרון. בין השירים הבולטים באלבום: "עוד תראי את הדרך" (שמרית אור/מתי כספי), "שיר מלילה" (נתן זך/מתי כספי) ו"מי ששר" (אהוד מנור/מתי כספי).
בשנת 1993 עלו נישואיו לאשתו הראשונה, דורין, על שרטון, והוא עבר להתגורר בארצות הברית עם בת זוגו החדשה, רחל וגנר, אף היא מוזיקאית. ב- 1997 חזר לישראל והופיע, בליווי אחד עשר נגנים וזמרים במספר הופעות, שהראשונה בהם התקיימה בפסטיבל ערד והונצחה באלבום כפול.
כספי נחשב על־ידי רבים לאחד המוזיקאים המוכשרים הפועלים בישראל. יצירתו מקיפה קרוב לאלף שירים, מהם שנכתבו לאמנים אחרים ומהם שביצע בעצמו. יצירתו המוזיקלית ידועה במורכבותה, במיוחד בהרמוניות הייחודיות. עם זאת, שיריו כתובים במתכונת הפופולרית של הזמר העברי, והיו בהם רבים שהפכו ללהיטים והותירו חותמם לאורך השנים.
סגנונו המוזיקלי מגוון מאוד. הוא מושפע ממוזיקה קלאסית, מוזיקה ברזילאית (בוסה נובה), ג`אז, רוק ועוד. אחד המוזיקאים שהשפיעו עליו רבות באופן ישיר היה סשה ארגוב, והוא אף הקליט שני אלבומים משיריו בהשתתפות ארגוב עצמו. גם משירי המלחין הברזילאי אנטוניו קרלוס ז`ובים הושפע כספי, והיה בין ראשוני המבצעים של שיריו בשפה העברית (במופע ובאלבום "ארץ טרופית יפה").
בנוסף למימד היצירתי המובהק, עוסק כספי גם בעיבוד מוזיקלי. מגוון רחב של זמרים ולהקות הפקידו בידיו את מלאכת העיבוד, והוא ידוע בתחום זה בזכות הדייקנות וההקפדה האופייניות לו. אחת היצירות הייחודיות להן היה אחראי כמפיק מוזיקלי היא האלבום `צמר גפן מתוק` של שלמה גרוניך, בו נעשה שימוש בכלים רבים ובשיטות חדשניות. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית, אך לימים נודעה לו חשיבות של ממש בקרב מבקרי מוזיקה אשר הכירו בייחודו. לאורך השנים בלט שיתוף הפעולה של מתי כספי עם שלמה גרוניך, שתחילתו באלבום והמופע `מאחורי הצלילים` בשנת 1973. שנים אחר כך, בשנת 2002, חברו יחד שוב ויצאו באותו המופע עם תוספות קלות, תחת אותו השם, וזכו להצלחה רבה.
כספי הרבה לעבוד יחד עם הפזמונאי אהוד מנור. מנור אף כינה את כספי "נפש תאומה" לו. בין השירים הרבים שהלחין כספי למילותיו של מנור: "ברית עולם", "ילדותי השנייה", "ימי בנימינה", "הנה הנה", "אחותי הקטנה", "נחליאלי" ועוד.
החל מאמצע שנות השמונים חלה התדרדרות הן בחייו האישיים והן בחייו המקצועיים של כספי.
אלבומו "ילדותי השנייה" משנת 1985 מסמן את תחילת הנפילה ממנה כספי מנסה להתאושש עד היום.
על אף צמד הלהיטים שהניב האלבום, "שיר עם נקי" (מנור/כספי) ו"ילדותי השניה" (מנור/כספי), נחל האלבום כשלון הן כלכלי והן ביקורתי, זאת על אף ההפקה המרשימה של מתי כספי וזאב אולמן, שהביאה לאולפן את טובי הנגנים באותה התקופה.
בשנת 2004 הועלה מופע הצדעה ליצירתו של כספי, בהשתתפותו ובעיבודו, בשיתוף התזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של ירון גוטפריד. משיאי המופע היה ההדרן במהלכו ביצעו מתי, רחל ושתי בנותיהם את השיר `אחותי הקטנה` בעיבוד א-קפלה לארבעה קולות. כל העיבודים למופע נכתבו על-ידי כספי.
באוגוסט 2005, לאחר הפסקה של כשבע שנים, יצא לאור אלבום סולו חדש, `את האשה שלי`. האלבום מכיל שירים שנכתבו במהלך העשור האחרון וכן חידוש לשיר `השלום` למילים של יוסי בנאי, שהוקלט במקור בשנת 1978 ונגנז. השיר מתחיל כמעין אלתור על הפרלוד הראשון מתוך הפסנתר המושווה של יוהן סבסטיאן באך.
מתי כספי השתתף בהפקת אלבומים רבים לזמרים ישראלים שונים, ביניהם: שלמה גרוניך, ריקי גל, אריק סיני, גלי עטרי, יהודית רביץ, צמד הפרברים (בתקליט ומופע דרום-אמריקאי), חוה אלברשטיין, מאיר בנאי ועוד.
|