פרדי מרקורי של הפלמנקו
 
קוראים לו "פרדי מרקורי של הפלמנקו" ובמידה מסוימת, אפשר להבין מדוע. זו הנוכחות המחשמלת, העוצמה והאנרגיה שטוענות ומפעילות את הקהל, שהופכות את הרקדן, דויד גוטיירז, לרוק-סטאר בסצנת הפלמנקו בספרד ומחוצה לה. עכשיו הוא מגיע לסיבוב הופעות בישראל עם "כרמן", גרסת פלמנקו ליצירה האיקונית של ז'ורז' ביזה.

את המופע יצר לבלט הפלמנקו של ברצלונה -Barcelona Flamenco Ballet, להקה שהקים לפני שמונה שנים ומאז מופיעה בעיקר מחוץ לספרד. בראיון לאתר הבמה הוא מדבר על המשיכה לפלמנקו, על מסורת מול חדשנות ועל כרמן, שגם 150 שנה אחרי שעלתה לראשונה באופרה קומיק בפריז, ממשיכה להסעיר ולבעוט.

"זה נכון שכרמן היא חלק מהקאנון של התרבות המערבית, אבל מה שמשך אותי אליה זה המסר החברתי העוצמתי שהיא מייצגת", הוא אומר. "כרמן היא סמל לאומץ, למרד, לנחישות – אישה שבסופו של דבר משלמת מחיר על קנאה ורכושנות. רציתי לתת לה קול כי הסיפור שלה אוניברסלי ומעורר השראה גם היום. כרמן מזמינה אותנו לשאול שאלות על אהבה וחופש".



בלט הפלמנקו של ברצלונה, כרמן, צילום: Miguel Pereda

מאנטוניו גאדס ועד ביונסה
 
יוצרים רבים מתחומים שונים הציגו, כל אחד בדרכו, את הכרמן שלו. הבולט ביניהם הוא רקדן הפלמנקו האגדי אנטוניו גאדס, עם גרסת מופת שהפכה בהמשך לסרט איקוני בבימויו של קרלוס סאורה.

כרמן עלתה בהפקות תיאטרון, במחזות זמר ובתחילת שנות האלפיים גם בסרט - גרסה שמחליפה את סביליה בפילדלפיה, את המסורת הספרדית והצוענית בסטריט קאלצ'ר אורבנית, ואת המוזיקה של ביזה בהיפ הופ -  בכיכובה של ביונסה.

"זה באמת אתגר עצום, ולקחתי אותו על עצמי בכבוד וברגישות רבה. כשאתה ניגש ליצירה קנונית שכזו, שזכתה להכרה עולמית, אתה צריך להיות מדויק בדגשים ובבחירת הרגעים החשובים ביותר. זה היה תהליך מרגש ומעשיר".

"זו הייתה התגלות"
 
גוטיירז נולד בשנת 1994 בברצלונה והחל לרקוד בגיל ארבע. "זה לא שאמרתי לעצמי - זה מה שאני רוצה לעשות בחיים. הפלמנקו פשוט השתלט עליי", הוא מספר. "זה התחיל כמשחק ילדות, דרך להתבטא. בהמשך, המשחק הפך לתחביב, לתשוקה שלא יכולתי להתעלם ממנה. בגיל ההתבגרות הבנתי שזה חלק מהמהות שלי, ממי שאני".

הרגע המכריע שהפך את הפלמנקו למקצוע היה כשהבין שאנשים מוכנים לשלם כדי לראות אותו רוקד. "זו הייתה התגלות. הבנתי שיש ערך ייחודי למה שאני עושה, הרגשתי בר מזל שאני יכול לחלוק את זה עם העולם.

"הפלמנקו, על כל ההיסטוריה העשירה שהוא מייצג, הרגשות והיצרים שהמחול הזה מבטא באופן שאי אפשר להשוות לשום דבר אחר, הפך לזהות שלי וגם לשליחות". 



בלט הפלמנקו של ברצלונה, כרמן, צילום: Miguel Pereda
 
חגיגה רב תחומית ומאחדת 
 
שורשי הפלמנקו נטועים ב-Cafes Cantantes בדרום ספרד בראשית המאה ה-19. זמרים, נגנים ורקדנים, הביאו לבמות מאולתרות בבתי קפה קטנים את המוזיקה האנדלוסית ושירת הצוענים, קהילות נודדות שהתיישבו בהרי אנדלוסיה. הפלמנקו החל להתגבש והפך מהר מאד לבידור פופולארי. ייקח עוד מאה שנה עד שיהפוך מפולקלור מקומי לשפה אמנותית מוערכת גם מחוץ לגבולות ספרד, שפה חיה שמשלבת מסורת, אבל לא מפסיקה להתפתח ולהיפתח לעולמות חדשים.

גם Barcelona Flameco Ballet של גוטיירז, כמו להקות פלמנקו רבות, משלבת סגנונות ומנהלת דיאלוג עם סגנונות מחול ומוזיקה שונים. לדבריו מדובר בתהליך מתבקש וחיובי: "הפלמנקו התפתח לאורך השנים במקביל לשינויים חברתיים. אמנות צריכה להתאים את עצמה לזמן ולצרכים המשתנים של הקהל. המסורת של הפלמנקו היא בסיס איתן, אבל באותה המידה חשוב לחקור כיוונים חדשים, להיפתח, להתנסות ולהעשיר את האמנות שאנחנו עושים. אסור שהפלמנקו יהפוך למוזיאון, זו אמנות חיה, נושמת ומתחדשת, נאמנה תמיד לשורשיה אבל עם מבט לעתיד".
 
כשמדברים על Barcelona Flamenco Ballet פיוז'ן הוא שם המשחק. "אני בחיפוש מתמיד אחרי דרכים חדשות שיאפשרו לי לספר סיפור אוניברסלי באמצעות הפלמנקו. שילוב סגנונות ודיסציפלינות מוסיף ממד נגיש יותר לפלמנקו וזה חיוני כדי למשוך גם קהלים חדשים. לתפישתי, אמנות, במהותה, צריכה להיות חגיגה רב תחומית שמאחדת אנשים, בשביל שזה יקרה היא חייבת להיות רלוונטית". 


בלט הפלמנקו של ברצלונה, כרמן, צילום: Miguel Pereda


דויד גוטיירז, צילום: סבסטיאן מרקוביציק


הצליל, התשוקה, העוצמה
 
מה לדעתך יש בפלמנקו שמושך קהלים מתרבויות שונות כל כך מהתרבות הספרדי?

"זה תמיד מרתק אותי. מניסיוני, מחוץ לספרד מעריכים את הפלמנקו אפילו יותר מאשר בתוכה. אני חושב שההערכה שאנשים חשים כלפי האמנות הזו קשורה באותנטיות והעומק הרגשי שהיא מבטאת. הצליל, התשוקה, העוצמה - כל אלה מדברים אל הנשמה האנושית בלי קשר לרקע תרבותי. זו הסיבה שהפלמנקו הפך לתופעה אוניברסלית".

יש הרבה להקות פלמנקו ובכל זאת החלטת לקחת על עצמך את האתגר והאחריות ולהקים להקה משלך. מה מניע אותך?

"זה התחיל מצורך עמוק לחשוף בפני העולם את העושר התרבותי של ברצלונה. אני מאוד גאה בשורשים שלי ותמיד האמנתי שיש חשיבות רבה לחיבור בין השורשים שמהם אנחנו מגיעים לאמנות שאנחנו יוצרים. הלהקה הזו, מבחינתי, היא אמצעי להצגת והפצת האמנות הקטלונית וגם בית שמאפשר לכישרונות צעירים להתבלט".
את המופע הנוכחי של הלהקה, כמו את שאר ההפקות ברפרטואר, הוא יצר. לצד הכוריאוגרפיה, בכולם למעט "כרמן", הוא גם רוקד בתפקידים הראשיים. "זה מסע תובעני", הוא מסביר את ההחלטה לפנות את המקום לאמנים חדשים. "זה מאפשר לי להתמקד בתהליך היצירה אבל מעבר לכך, אני חושב שזה חיוני לתת במה לדור הבא, לאפשר לכישרונות חדשים לזרוח".

בוא נדבר רגע על הכינוי שלך - "פרדי מרקורי של הפלמנקו". אתה מזדהה עם ההשוואה?

"זו מחמאה עצומה, בטח כשמשווים אותך לאייקון כמו פרדי מרקורי. יכול להיות שזה נובע מהחיבור הרגשי עם הקהל, היכולת ליצור קשר אמיתי עם הצופים. זו תכונה שחוצה ז'אנרים".  

בלט הפלמנקו של ברצלונה, כרמן, צילום: Miguel Pereda

מוצאי שבת, 7 ביוני 2025 בשעה 21:00- היכל התרבות פתח תקווה, יום ראשון, 8 ביוני בשעה 20:00 בית החייל תל אביב, יום שני, 9 ביוני בשעה 20:00 תיאטרון הצפון קריית חיים, יום שלישי, 10 ביוני בשעה 20:00 היכל התרבות ראשון לציון. כרטיסים החל מ-185 ש"ח.  להזמנת כרטיסים