תיאטרון - שחקנים וסולנים בפתיחת העונה בקאמרית הישראלית

התזמורת הקאמרית הישראלית משנה מהרגלה ופותחת את העונה בתכנית שכולה מיצירותיו של מלחין אחד - רוברט שומן.

לדברי נעם שריף המנצח ומנהלה המוזיקלי של התזמורת, "שומן זוכה לעדנה מחודשת בעולם. הוא צפה את העתיד, ראה את נפש האדם, אולי אף העמיק חפר".

התכנית תכלול את הפואמה הדרמטית "מנפרד" ואת הסימפוניה הרביעית של שומן, שתבוצע באופן אונטי – באותו מבנה תזמורתי שבו בוצעה היצירה במקור.

"מנפרד" - פואמה דרמטית עם מוזיקה

יהיה זה ביצוע ראשון בישראל ליצירה "מנפרד" בשלמותה. את הפואמה שלה הלחין שומן את המוזיקה, כתב לורד ביירון, ובמקור תרגם אותה לעברית דוד פרישמן. במיוחד לכבוד הקונצרט הנוכחי תורגמה הפואמה מחדש על ידי אהרון שמי ואברהם קמחי.

הפואמה תועלה בשיתוף שחקני תיאטרון הקאמרי - אלכס אנסקי יגלם את מנפרד , דרור קרן את הכומר והרועה ושרה פון שוורצה תגלם את פיית האלפים והאסטרט. בתפקידי הרוחות יופיעו הסולנים הבאים: זמרת הסופרן מסיון רותם, זמרת המצו-סופרן גל ג`יימס, זמר הטנור נמרוד גרינבוים, וזמר הבס גלעד נזר. כמו כן תשתתף בביצוע מקהלת "זמרי פילהרמוניה".

שומן הרומנטי היה מלחין עם דמיון, שנמשך מצעירותו לשירה ופיוט. כאשר קרא לראשונה את "מנפרד" מאת לורד ביירון עלו בעיניו דמעות, ושעות ארוכות לא יכול היה להירגע מסיפורו של הגיבור/אנטי גיבור, נווד נסער ורדוף רוחות שנפשו מתענה ביסורים. כעבור 20 שנה, בשנת 1848, כתב את היצירה המיוחדת במינה, שאיננה אופרה, אך גם לא מחזה, אלא "פואמה דרמטית עם מוזיקה", כלשונו, הכוללת פתיחה וחמישה עשר פרקים. השירים יבוצעו במקור הגרמני, והטקסט המדובר – בתרגום לעברית.

מנפרד, מסתובב בדד באלפים שבוי בעברו. אכול יסורי חרטה על אהבתו האסורה לאחותו אסטרט, שנפטרה. הוא נע ונד באלפים, קורא לרוחות האויר, המים, האדמה והאש, כדי שיעזרו לו לשכוח את צערו, והן מתעתעות בו.
ביאושו הוא מחליט להשליך עצמו מפסגת הר היונגפראו, אך ניצל על ידי צייד. לאחר שביקש מנסיך-הרוחות לראות שנית את אסטרט, היא מנבאת את מותו הקרוב. מנפרד נפרד מאור השמש ומהחיים אל מותו.

לאחר הפתיחה, האוצרת את הגרעין המוזיקלי שממנו תצמח יצריתו של שומן, נטווה גוף הדרמה מרשת של מוטיבים המזכירים את העבר ורומזים על העתיד. בשפתו האישית שומן משקיף על ההווה כעל צומת המאחד רבדי זמן שונים, ובכך נשאר נאמן לרוחו של ביירון.

סימפוניה מס` 4 בביצוע אותנטי

הסימפוניה הרביעית של שומן ברה מינור , שפרקיה מנוגנים ברצף וללא הפסקה, היא בעלת מבנה חדשני ואינטנסיבי. החומר המוזיקלי שבגוף היצירה נגזר כולו ממוטיבים המוצגים כבר בפתיחתה האטית.

באוקטובר 1838, זמן קצר אחר הגיעו לוינה, נסע שומן לבית העלמין שבפאתי והרינג, מקום בו ניצבים זה ליד זה קבריהם של בטהובן ושוברט, קטף פרח מחלקת הקבר של שוברט, והניחו על מצבתו של בטהובן. לאחר מכן קטף פרח מקברו של בטהובן, והניח על מצבתו של שוברט.מחווה רומנטית זו סימלה את התפקיד ששומן נטל על עצמו: למצוא את דרכו העצמאית בהלחנה, תוך מיזוג עקרונות מוזיקליים של שני המלחינים הנערצים עליו.

כאשר ניגש לכתוב את יצירותיו הסימפוניות, הוא נוכח באתגר הקשה שהציב לעצמו. היה עליו להתמודד לא רק עם השגיהם האדירים של בטהובן ושוברט בשדה הסימפוניה, אלא גם עם דרישותיו הוא: כמבקר מוזיקלי וכפולמוסן תקיף שומן קרא מעל דפי עיתונו "ליצור אידאל חדש של סימפוניה מודרנית, לפי סטנדרטים חדשים", ובמאמריו הוא בז למלחינים בינוניים שחיקו את בטהובן ושאבו ממנו מוטיבים.

ללא ספק עמד שומן במשימה שהציב לעצמו: באמצעות עיצוב מהפכני הוא הגיש לעולם יצירה המצליחה לגעת בשיאי הפסגות והמעמקים של הנפש הרומנטית.

הקונצרטים יתקיימו ב ימים ב`- ד` 13,12,11 באוקטובר, ב- 20:30 , במוזיאון תל-אביב לאמנות.