השחקן יהודה פוקס נפטר אמש, בגיל 91. פוקס היה מוותיקי שחקני הקאמרי ויקיר העיר תל אביב. ההלוויה תתקיים מחר, יום שלישי, 12 באוקטובר 2010 ב- 13:30 בצהריים בבית עלמין ירקון, בשער החסד.

יהודה פוקס נולד בשנת 1919 בטרנסילבניה שהייתה אז בהונגריה. שם סיים את לימודי התיכון, היה חבר בתנועת הנוער "דרור הבונים" ויצא מטעמה להכשרה חלוצית. בשנת 1940 עלה עם רעייתו מינה ארצה, לקיבוץ בית אורן, שבו הקימו את משפחתם. בקיבוץ השתלם במוזיקה ובדרמה, ניצח על מקהלה וניהל חוג למשחק.

עם זאת, היה פעיל ב"הגנה" כסגן מפקד אזור יערות הכרמל ונשלח לשמש כשוטר מוסף במשטרה הבריטית. עם קום המדינה התגייס לצה"ל, שירת כקצין תרבות וסעד ולאחר מכן הצטרף ללהקה צבאית.

בשנת 1951 היה ממייסדי תיאטרון "זירה" – התיאטרון האוונגרדי הראשון בעיר תל אביב ובו מילא תפקידים מרכזיים בהם: גרסון ב"בדלתיים סגורות" מאת סארטר, ולדימיר ב"מחכים לגודו" (בקט), המורה ב"שיעור" (יונסקו), האב ב"פרנסואה ראש נזר" (רנאר).

בשנת 1957 הצטרף לתיאטרון הקאמרי של תל-אביב ובו מילא למעלה מ-70 תפקידים ובהם: פולוניוס ב"המלט", וקסיוס ב"יוליוס קיסר" (שקספיר), הפרופסור ב"הדוד וניה", קוליגין ב"שלוש אחיות" (צ'כוב), זרח ב"כנרת, כנרת" (אלתרמן), רב המשרתים ב"ביקור הגברת הזקנה" (נסים אלוני).

כן הופיע בוינה כשחקן אורח בתפקיד קרל מרקס והשתתף בסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה בארץ  ‏ביניהן: "קשר משפחתי"‏, ו"המבצר".  הוא שיחק בסרטים רבים, החל מ"סלאח ‏שבתי",  "גולם במעגל", "הירושה", "שמיכה חשמלית ושמה משה".

בגרמניה שיחק בין היתר בסרטי טלוויזיה: "השולחן" ו"שלום ‏דויטשלנד"‏ בסרט הקולנוע "גולדה" לצד אינגריד ברגמן.

פוקס מילא גם תפקידים ציבוריים כחבר ויו"ר  ועד השחקנים בקאמרי וכחבר המזכירות הארצית של איגוד השחקנים והבמאים בהסתדרות, כחבר הנהלת התיאטרון הקאמרי וחבר מועצת הנאמנות של התיאטרון וחבר ב"אשכולות" החברה לזכויות אמנים מבצעים, שהיה ממייסדיה. הוא היה חבר בוועדת השופטים של מלגות לשחקנים צעירים, פעל רבות למען רווחת השחקנים בארץ והקדיש את רב זמנו למטרה זו ובצניעות רבה.

פוקס השאיר אחריו את בנותיו, עפרה פוקס-מנור ועדנה פוקס, נכדיו: גלי, ליבי, יהודה (ידי), דרור וניניו.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רח' בזל 44 תל אביב, בין השעות 13:00-10:00 ו-17:00 עד 20:00.