מוטי גלעדי יככב בקומדיה המוזיקלית על פי שלום עליכם בתיאטרון יידישפיל
המחזה "האוצר של נפוליאון" מאת שלום עליכם נחשב לאחד מהיצירות הקלאסיות של גדול הסופרים היהודים. המחזה הוצג מאות פעמים בישראל ובעולם וידוע בעיקר בשם "האוצר" אך גם בשמות: "חופרי הזהב" ו"אוצרו של נפוליאון".
לראשונה מוצג המחזה בגרסה מוזיקלית בתיאטרון יידישפיל מכיכובו של מוטי גלעדי, אשר מתבססת על שלוש גרסאות שונות של המחזה עצמו.
ההצגה מתרחשת בסוף המאה ה-19 בעיירה בפולין וסובבת סביב ניסיונם של יהודי העיירה למצוא אוצר אגדי שנפוליאון הסתיר באדמתה.
האמונה שבאדמתם קבור אוצר אדיר גורמת לאסופת סיטואציות קומיות בקרב אנשי העיירה כל אחד תולה באוצר את הפתרון לכל בעיותיו. החיפושים נתקלים בקשיים בגלל המריבות והמחלוקות בין היהודים לבין עצמם. האם יימצא אוצר מטבעות הנפוליאונים האגדי ?
זהו סיפור על כוחה של אמונה לתת תקווה לאנשים הנמצאים במצב קשה. זהו סיפור על תחושת השליחות של היחיד המוכן לסכן את טובתו האישית למען הכלל.
על שלום עליכם - שלום רבינוביץ' נולד בפריאסלאב שבאוקראינה. את השכלתו רכש בתלמוד תורה, וכבר בגיל 21 פרסם מאמרים וסיפורים קצרים, תחילה בעיתון "המליץ" ולאחר מכן כפליטונים (מעין איגרות) ביידיש. כתב גם ברוסית ובעברית – אם כי חלק הארי של יצירתו נכתב ביידיש.
הוא נכנס לעולם העסקים של קייב בעקבות עזבון שקיבל, ובשנת 1888 החל להוציא את שנתוני "הספרייה העממית היהודית" לספרות, ביקורת ומדע. לשם כך ריכז סביבו את מיטב סופרי היידיש של התקופה, דוגמת מנדלי וי"ל פרץ.
ב-1890 הפסיד את רוב הונו בבורסה, ולאחר שנפרעו חובותיו התיישב באודסה, שם פרסם מספר רומנים. הוא הוציא את הספר "מנחם מנדל" – שיהפוך לסדרת כתבים שתלווה אותו שנים רבות – על אודות סוחר יהודי שאינו מפסיק להמציא תוכניות ותחבולות שאינן מועילות לו לבסוף במאום.
לאחר מספר שנים חזר לקייב ועסק במסחר. ב-1895 כתב את הראשון בסדרת סיפורי "טוביה החולב" (ביידיש: "טעוויע דער מילכיקער "), אודות חולב יהודי עממי וקשה–יום המתמרן בין המסורת ושינויי המודרנה בסביבתו.
דמות זו, השופעת הומור למרות הקשיים הרבים ואשר ביטאה את הלכי הרוח היהודיים בתחום המושב ברוסיה, הפכה לאחת המוכרות בספרות היידית והכללית (עליה גם בוסס המחזמר כנר על הגג). כמו כן הוסיף לכתוב סיפורים הומוריסטיים קצרים על הווי היהודים, שתרמו לפרסומו הרב.
עקב מהפכת 1905, שכוונה נגד שלטון הצאר ברוסיה והביאה גם לגל פוגרומים גדול ביהודים, היגר חסר כל לארצות הברית ומשם המשיך לנסוע לביקורים תכופים במזרח אירופה. בתקופה זו העניק הרצאות רבות וכתב בעיתונות היידישאית באירופה ובאמריקה, פרסם שני רומנים – "דער מבול" (יידיש: "המבול") ו"כוכבים תועים" – אשר לא זכו להצלחה, וכו מספר מחזות – "הזכייה הגדולה", "האוצר", "קשה להיות יהודי" – שחלקם הוצג רק לאחר מותו.
בשנת 1909 אורגנו נשפים לכבודו ובכסף שנצבר נפדו מידי המו"לים הזכויות על יצירותיו. כך נפטר ממצוקותיו הכלכליות שליוו אותו כל חייו. הוא חלה בשחפת ובריאותו הדרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד ארבעה ימים לפני מותו עסק בכתיבה ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן".
בכורת ההצגה "האוצר של נפוליאון" תעלה ב-2 באפריל 2011, בית ציוני אמריקה, תל-אביב. ההצגה ביידיש בליווי תרגום לעברית ולרוסית