השחקן, היוצר ופעיל השלום ג'וליאנו מר נרצח אתמול ביריות בג'נין בסמוך ל"תיאטרון החופש" שהקים במחנה הפליטים. בשנים האחרונות פעל מר למען העם הפלסטיני וקיבל איומים על חייו.  הוא אף התבטא בנושא בתקשורת ואמר כי הוא מקווה שלא ימצא את מותו מכדור פלסטיני.

מר חמיס היה בן 53 במותו והותיר אחריו בת ובן. הוא יובא לקבורות מחר, יום רביעי, 6 באפריל ב-15:30 בבית העלמין בקיבוץ רמות מנשה, וייטמן לצד אמו ארנה. קודם לכן, החל מהשעה 11:00, יוצב ארונו בתיאטרון אלמידאן (רח' בר יהודה 1, חיפה), שם אפשר יהיה לחלוק לו כבוד אחרון. אנשי תיאטרון אלמידאן הודיעו אתמול כי מעתה ייקרא שמו "תיאטרון אלמידאן על שם ג'וליאנו מר חמיס".

ג'וליאנו מר היה בנם של ארנה מר חמיס היהודייה, פעילת זכויות האדם שעסקה רבות בזכויות אדם בחברה הפלסטינית וצליבא ח'מיס הערבי, פעיל במפלגה הקומוניסטית הישראלית.

הוא שירת בצה"ל כלוחם בחטיבת הצנחנים. תפקידו הראשון בקולנוע היה ב-1984, בסרט המתח האמריקאי "המתופפת הקטנה". אחר כך שיחק בסרטו של אבי נשר, "זעם ותהילה", ב-1985. בהמשך שיחק בסרטים "בר 51", "חתונה בגליל", "סיפורי תל אביב", "עץ הדומים תפוס", "זהר", "פתיחה 1812", "יום יום", "בחודש התשיעי" ועוד. הוא שיחק במספר סרטים של עמוס גיתאי, בהם "ברלין ירושלים", "אסתר", "כיפור", "קדמה", ו"טאהרה", עליו היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר ב-2002. כן שיחק במספר סרטים אמריקניים, קנדיים וצרפתיים.

מר שיחק גם בתיאטרון, ביניהן: "הילדה של כולם" בתיאטרון בית ליסין; "בני ערובה", "מדליין" ו"אותלו" בתיאטרון חיפה; "מראה מעל הגשר" ו"נשיקת אשת העכביש" בתיאטרון הבימה. ב-1990 העלה הצגת יחיד בפסטיבל עכו "המורד העירום".

ב-2003 יצר וביים את הסרט התיעודי "הילדים של ארנה", שעסק  בתיאטרון לילדים פלסטינים בג'נין, שהפעילה אמו, ארנה מר חמיס, בשנות התשעים. שבע שנים אחרי מות אמו, ובעקבות הקרב בג'נין 2002, חזר מר אל הילדים שהשתתפו בתיאטרון, ותיעד איך רבים מהם הפכו ללוחמים מתבגרים זועמים וחלקם נהרגו.

הסרט זכה  בפרסים רבים בין השאר בפסטיבל הסרטים התיעודיים הבינלאומי בטורונטו, קנדה, ובפרס הראשון בפסטיבל הסרטים טרייבקה בניו יורק. בעקבות התמיכה הבינלאומית שלה זכה הסרט  פתח מר ב-2006  יחד עם זכריה זביידי תיאטרון קהילתי לילדים ולמבוגרים בג'נין, בשם "תיאטרון החופש". 

הבמאי מיכה לבינסון, מנכ"ל בית צבי שביים אותו ב"מראה מעל הגשר" בהבימה ספד למר: "ג'וליאנו היה שחקן ענק עם כריזמה יוצאת דופן וסמל לדו קיום ולחיינו המשותפים על אותה אדמה. את חייו העביר בין העולם היהודי לבין העולם הערבי ולאורך כל הדרך היה רודף שלום ולוחם שלום, שנפל קורבן בידי קיצוניים המתנגדים לשלום. בפעם הראשונה בה ראיתי אותו הוא גילם את סטנלי קובלסקי מ'חשמלית ושמה תשוקה' בתרגיל שנה ב' בבית צבי וכבר אז הוא היה ענק. לימים, כשביימתי אותו ב'מראה מעל הגשר' ב"הבימה", הוא היה דוגמה ומופת לשחקנים, שידע יותר מכל אחד איך להיכנס לתפקיד. שחקן מצוין על הבמה עם משמעת ברזל.
 
"אנחנו נסערים, גם בהיבט האישי, כיוון שאהבתי אותו מאוד והוא עצמו היה אוהב אדם, גם בהיבט המקצועי כי אבד לנו שחקן מצוין בקולנוע ובתיאטרון וגם בהיבט הפוליטי כי זו עדות מדאיגה להתחזקות הקיצוניים שמחזקים איש את רעהו ואיש את אויבו במלחמתם נגד השלום".