תיאטרון - "צחוק של עכברוש" – אופרה עפ"י ספרה של נאוה סמל

לרגל 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה ולקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה תעלה התזמורת הקאמרית הישראלית בבכורה עולמית את האופרה "צחוק של עכברוש", שהלחינה אלה מילך-שריף על פי ספרה של נאוה סמל.

זו הפעם הראשונה בישראל שבה תעלה התזמורת הקאמרית הישראלית אופרה בנושא השואה בשפה העברית. הספר, שראה אור לפני שלוש שנים בהוצאת ידיעות אחרונות, זכה לשבחי הביקורת בשל תעוזתו לספר את זיכרון השואה באמצעים בלתי-שגרתיים.

"אסופת השירים בספר נטעה בי באופן מיידי את הרצון לכתוב לה מוזיקה", מספרת אלה-מילך-שריף, שמעתי בעיני רוחי דווקא אופרה ולא יצירה מקהלתית או אורטורית". "זו איננה הפעם הראשונה שאני `מעזה` לגעת בחומרים הנחשבים לא קלים כמו השואה", הוסיפה, "נאוה סמל ואני בנות הדור שני לניצולי שואה. חשוב לנו שזיכרון האירוע המחריד ביותר בהיסטוריה של העולם האנושי יועבר מדור לדור ושלעולם לא נשכח שאלו זוועות שבני אדם עוללו לבני אדם. בעקבות הספר ובאמצעות כוחה ועוצמתה של המוזיקה, ניסינו להיות חלק משרשרת הזוכרים.כל אימת שזיכרון השואה מסופר, הוא נברא מחדש ונישא הלאה אל הדורות הבאים כזיכרון חי".

את הליברית כתבו סמל ומילך-שריף במשותף. עודד קוטלר מביים את ההפקה ואורי לשמן ינצח.
תפאורה ותלבושות: אדריאן ווקס, תאורה: קרן גרנק.

משתתפים: בבת מרום – מצו סופרן, מאי ישראלי – סופרן, אלכסי קנוניקוב – בריטון, יבגני ניז`יניץ – בריטון, ענת עיני – מצו סופרן, גבריאל לוונהיים – בריטון, תהילה גולדשטיין – סופרן, עינת ארונשטיין- סופרן, מקהלת מורן בניצוחה של נעמי פארן.

עלילת הסיפור

נאוה סמל בחרה לספר את סיפור הילדות העצוב הזה באמצעות רבדי זיכרון ותודעה. תוך שימוש בזמנים של עבר הווה ועתיד, בהם משחק הזיכרון תפקיד ראשי. הסיפור נע על ציר זמן ממלחמת העולם השניה ועד לשנת 2099 .

ילדה יהודייה נמסרת על ידי הוריה למשפחת איכרים בכפר קטן בפולין, כדי שיחביאו אותה עד תום המלחמה. היא מוכנסת לבור תפוחי אדמה, שמה וזהותה נשללים ממנה והיא נדרשת להפוך לנוצרייה. מזונה ניתן לה בצמצום, ובן לווייתה היחיד באפלת חייה הוא עכברוש, אותו היא מכנה "סְטַש". בכך לא תמה סאת ייסוריה. בלילות היא נאנסת על ידי בנם הצעיר של זוג האיכרים, ולאחר שנה בחושך היא נמסרת לכומר הקתולי של הכפר, כדי שיחסל אותה במו ידיו ויפרע את חשבון צליבתו של ישו בידי היהודים. ואולם הכומר אבא סטניסלב, מחליט, תוך סיכון חייו, להסתיר את הילדה בכנסייתו. אט אט הוא משקם את גופה ואת נפשה המרוסקת.

שישים שנה אחר כך, כשהילדה ההיא כבר סבתא בתל-אביב, היא מנסה להעביר את סיפור האימה לנכדתה בת השתים-עשרה שמכינה עבודת "שורשים" לבית הספר. הזיכרון שנבלם בתוכה זמן רב כל כך, תובע כעת את זכותו להפוך לסיפור ולהישמע.

מבנה האופרה

הספר כתוב בחמישה ז`אנרים שונים - סיפור, אגדה, שירת-אינטרנט, פנטזיה עתידנית ויומן, שכולם נשזרו יחד לליברית האופרה.

לימה אנרגלי, חוקרת עתידנית, בשנת 2099, מתחקה אחרי המיתוס של "ילדה עכברוש". היא זו שמושכת בחוטי עלילת האופרה ובכל פעם היא ממשיכה את הסיפור מנקודה אחרת, תוך כדי דיאלוג - וויכוח מר עם סטש - שמתנגד לירידה המסוכנת לתוך בור העבר. בכל פעם שלימה אנרגלי מגיעה לגילוי חלק מן הסיפור המקורי, נחשף סיפורה של הסבתא המספרת אותו לנכדתה. אל תוך הדיאלוג המתפתח ביניהן, נכנסות גם מחשבותיה של הסבתא ותובנותיה של הנכדה.

האופרה תועלה חמש פעמים בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב. הצגה ראשונה – 9 באפריל 2005.
לפרטים נוספים
רכישת כרטיסים: תיאטרון הקאמרי: טל` 6060900 - 03 6060960- 03
מחלקת מנויים-התזמורת הקאמרית הישראלית טל` 5188845 – 03