תיאטרון - תיאטרונטו 2005

שמונה הצגות מתחרות השנה על פרס השחקן/נית וההצגה המצטיינת של פסטיבל תיאטרונטו 2005, שיתקיים בין התאריכים 10-7 באפריל.

השחקנים המשתתפים בתחרות הם: אורטל אגמון הירש, נורמן עיסא, שרית וינו אלעד, הדס קלדרון, אסתי זקהיים, סנדרה שדה, מיכאל כורש, אוהד שחר. בסיום הפסטיבל יקבלו השחקן/נית וההצגה המצטיינים את הפרס ע"ש נסים עזיקרי בסך 10,000 ש"ח הניתן באדיבות קרן תל-אביב לספרות ואמנות.

עוד ישתתפו בפסטיבל – מופעי יחיד אורחים, שלא במסגרת התחרות של עדי אשכנזי, יובל כהן, שמואל ברו, איל מסד וישראל (סשה) דמידוב.

בפסטיבל ישתתפו השנה גם הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין בערב מונולוגים "תיאטרון מהסרטים", אוניברסיטת תל-אביב - החוג לאמנות התיאטרון בהצגתו של יגיל לירז, "קורות חיים", ובית הספר לאמנויות הבמה של מכללת סמינר הקיבוצים בערב מונולוגים: "שוברים שתיקה" ובאירועי "הייד פארק אומנותי" בגן יעקב בנושא עובדים זרים.

המנהל האמנותי של הפסטיבל הוא גד קינר והמפיק גדי בר-עוז.

לכל אירועי הפסטיבל מוצעים כ- 7,000 כרטיסים שמתוכם כבר נמכרו כ-45%. לתשומת לב תושבי יישובי הפריפרייה - שלוש הצגות נבחרות מפסטיבל התיאטרונטו יוצגו במהלך יום "אמנות לעם" שיתקיים ב- 7 באפריל באולם מסקין בתיאטרון הבימה בתל-אביב. ניתן לרכוש ליום זה כרטיסים במחיר מוזל לפרטים נוספים

הצגות מתחרות

נורמן עיסא - "ערבים רוקדים"

על פי ספרו של סייד קשוע, עיבוד ובימוי עדי שגב. הפקת התיאטרון העירוני חיפה והתיאטרון הערבי-עברי.
לערבים אסור לרקוד, סבור עלי מסאלחה, שחקן וסטנדאפיסט ערבי ישראלי, עומד להופיע לראשונה בחייו בפני קהל יהודי. בערב הקברטי, המשלב משחק, שירה ונגינה ברצף אסוציציות אוטוביוגרפיות גרוטסקיות, טראגיות ומאוד בלתי צפויות, נחשף עימותו של עלי עם בעיית זהותו המורכבת כישראלי וכערבי.

אסתי זקהיים - "כבר לא ילדה של אף אחד"

על פי ספרה של ציפי גון-גרוס, בעיבודו ובבימויו של בן ציון אידיסיס. בניסיונה להעלות הצגת-יחיד מפרי עטה מתמודדת רחלי עם מות אמה, ועם הזכרונות המרים והמתוקים שהותירה אחריה, ועיצבו את עולמה של השחקנית - עולמם של בני "הדור השני" לשואה.

סנדרה שדה - "שירלי ולנטיין"

מאת: וילי ראסל, תרגום ועיבוד: סנדרה שדה, בבימויו של סטיבן דקסטר. הפקת התיאטרון הלאומי הבימה.
קומדיה משעשעת וכואבת על חייה האפורים והמדכדכים של עקרת בית ממוצעת בגיל העמידה, המגלה את עצמה, ואת חייה ונשיותה מחדש במהלך חופשה ביוון.

הדס קלדרון - "הגר"

מאת: יוכי ברנדס, על פי רומן פרי עטה, בימוי: דורונה בן-דור. הגר, אשה חרדית, מתעמתת עם סבה המנוח האהוב-השנוא, שהעניק לה את שמה החריג, על שם אהובתו הקיבוצניקית שנהרגה במלחמת השחרור. בכך המיט עליה קללה, ממנה היא מנסה כעת להשתחרר.

מיכאל כורש - "אני רלוונטי!!!"

על פי ג`ספר קרוט, עיבוד: מיכאל כורש ומוטי אבירם, בימוי: מוטי אבירם. בהגיעו לגיל 50 אורז הגבר מזוודות, ועוזב את הבית. האמנם?.. מונולוג קומי על גיל העמידה המתקדם, המשתף את הצופים במצוקותיה וחולייה המצחיקים עד כאב של שכבת הגיל הזו, ובגעגועים לטעם של פעם.

שרית וינו אלעד - "גילי"

מאת: אורנה יקיר, על פי ספרה של ד"ר הניה שנון-קליין, עריכה ובימוי: זכריה טובי. ד"ר הניה שנון-קליין, היא מרצה כאריזמטית, שנונה ומקסימה, שתחום עיסוקה -- פסיכולוגיה טנאטולוגית, מומחיות "בעסקי מוות" – מחפה על טרגדיה אישית נוראה וסיפור אהבה מרטיט ויוצא דופן.

אורטל אגמון הירש - "בוא"

מאת: רועי רשקס, בבימוי חזי ייל, ובהפקת תיאטרון מ.ר.א.ה. , קריית שמונה. סיפורו של התהליך הארוך, הקשה והמורכב, העובר על אשה צעירה – על גופה, נפשה וזוגיותה - כשהיא מנסה להיכנס להריון. סיפורן הבלתי מסופר של מיליוני נשים נחשף מהיבט אישי ייחודי.

אוהד שחר - "עד אפס מקום"

מאת: בקי מוד, תרגום ועיבוד: אוהד שחר, בימוי: אורי הוכמן. סתם יום של חול מוטרף לחלוטין בחייו של קובי, שחקן מובטל ופקיד הזמנות במסעדה החמה בתל-אביב. אוהד שחר במבצע וירטואוזי של גילום כארבעים תפקידי לקוחות ועובדים בגרסה מקומית ללהיט Fully Committed הסוחף את ברודווי מזה שש שנים.

הצגות אורחות

ישראל סשה דמידוב - "פולסא ונורא"

מאת: ישראל (סשה) דמידוב ואיגור מירקורבנוב, בבימוי איגור מירקורבנוב. בערב יחיד ומיוחד במינו מתמודד כוכבו הנודע של תיאטרון "גשר" בשאלות יסוד קיומיות הנוגעות עמוק בכל אחד מאיתנו. בטקסטים מתוך הקבלה ומקורות יהודיים אחרים הוא מפתיע אותנו בהעמדת הרע והנורא כחוויה הכרחית לקבלת הטוב.

שמואל ברו - "גיור לחומרה ”

מאת: שמואל ברו, עיבוד ובימוי: ירון מוטולה. וידויו המצמרר והגרוטסקי של מניסן, סטנדאפיסט צעיר ממוצא אתיופי, חוזר בשאלה, שחווה בילדותו את תהליך הגיור לחומרה ביחד עם אביו. עימות צורב בין דור השגרירים האתיופי הצעיר, שהשתלב בחברה הישראלית, לבין דור ההורים המוכה שנותר מאחור.

יובל כהן - "פאלוס הקדוש"

מחזה ובימוי: רפאל מילוא עמר. וידויו הטראגי-קומי של ז., פרש בודד, אחד ויחיד, בעולם מלא ואגינות המאיימות לבלוע אותו. קינה משעשעת על גורלו של ה...מה-שמו, בעצם?

איל מסד - "מי הזיז את השרפרף שלי"

מאת: איל מסד, עריכה: איל מסד וסיגי פרל, בימוי: עמליה הדר. אירוע פוסט-תיאטרוני: הקהל מוזמן למסע נחוש, מייסר, רווי הומור ואירוניה עצמית בחיפוש אחר מרפא ממחלת הטרשת הנפוצה, בהנחייתו של שחקן החולה במחלה, כשהזזת שרפרף נחשבת להישג נדיר.

עדי אשכנזי

עדי אשכנזי במופע הבידור המצליח שלה לא סותמת את הפה על גברים, דוגמניות, צלוליטיס, סקס, פמיניזם וסיליקון.