תיאטרון באר שבע, החוגג 40 שנה להיווסדו, מציג ל-2013/2014 רפרטואר מגוון שמשלב בין קלאסיקות, יצירה ישראלית ועיבודים חדשים.

"רק אתמול נולדה": לחנך את בילי

מחזה מאת גארסון קאנין, בתרגומו של עידו ריקלין ובבימויו של רפי ניב (סוף אוקטובר).

הארי ברוק, טייקון מושחת וגס רוח, מגיע לוושינגטון. המטרה: לשחד פוליטיקאי מרכזי בממשל כדי להשיג השפעה וכוח. הבעיה: בילי, בת זוגו, רקדנית מועדונים לשעבר, חסרת השכלה וטאקט, שמצליחה להביך אותו שוב ושוב באירועים החשובים ביותר ובכך לאיים על הצלחת התוכנית.

הפתרון: הארי שוכר את שירותיו של פו ורול, עיתונאי צעיר, ש"יחנך" קצת את בילי ויגרום לה להישמע מעט יותר חכמה. מכאן העניינים רק הולכים ומסתבכים.

פול, שמופתע לגלות תלמידה פתוחה, ישרה וצמאת דעת, הולך ומתאהב בה, ובילי מצדה מתחילה להבין את גודל השחיתות שהארי מעורב בה. יחד הם מחליטים לחשוף את הפרשה בתקשורת. אבל להארי הזועם והאלים אין שום כוונה לאפשר לזה לקרות, והוא מחליט לעצור אותם בכל מחיר.

קומדיה סאטירית שנונה ומפתיעה, מותחת ונוקבת על הקשר בין הון לשלטון, בין ניצול לבורות, ועל אשה שנאבקת על עצמאותה נגד כל הסיכויים.

עם ירון ברובינסקי, דוד קיגלר, מולי שולמן, מירב שירום ועוד.



תאטרון באר שבע, צילום: דניאל קמינסקי

"הגיבן מנוטרדם": הגרסה למבוגרים

על-פי ספרו הקלאסי של ויקטור הוגו. עיבוד ובימוי: עידו ריקלין (סוף דצמבר).
ימי הביניים, פריז. להקת שחקנים מציגה מחזה חדש מאת הפייטן פייר גרינגואר, צעיר קל דעת ולשון. אבל ההמונים רצים לצפות בהכתרתו של "מלך השוטים", קוואזימודו, הגיבן המעוות והחירש, המצלצל בפעמוני הקתדרלה נוטרדם דה-פריז.

צלע שלישית, המסחררת את ראשם של הגברים, היא הרקדנית הצוענייה אסמרלדה. היא מושכת אחריה שובל של מעריצים – מסרן פרשים יפה תואר וחסר לב ועד הכומר דון פרולו, שתשוקתו האפלה אל הצוענייה גורמת לו להאשים אותה בכישוף וברצח. קוואזימודו וגרינגואר נחלצים, כל אחד בדרכו, לעזרתה של אסמרלדה, בחסות הקתדרלה ובסיועם של קבצני העיר.

דמותו של קוואזימודו הגיבן, שפניו וגופו מפלצתיים, אבל לבו נחרך מאהבה, מרתקת דורות של קוראים וצופים, מאז פירסם הוגו את ספרו הקלאסי, לפני 180 שנה. הגרסאות לילדים ריככו וצימצמו את העלילה לכדי סיפור נאיבי.

הגרסה המלאה למבוגרים מגלה שוב דרמת יצרים עזה על אנשים שהתשוקה מעבירה אותם על דעתם. העיבוד החדש נכתב בימים אלה עבור שחקני תיאטרון באר שבע. בתפקיד הכפול יופיע השחקן אלון אופיר. עוד משתתפים: מיכאל אלוני, הדס מורנו ואמיר קריאף.

"איזה יופי": אהבה אסורה בלונדון

אגדה אורבנית משעשעת ונוגעת ללב מאת ג'ונתן הרווי, בתרגומו של עידו ריקלין ובבימוי ניר ארז (סוף אפריל).
המחזה מתרחש בקיץ לוהט אחד בתחילת שנות ה-90, בשכונה קשה בפרברי לונדון. תושבי בניין דירות חווים ניעור רגשי עז כאשר שני נערים, ג'יימי וסטיבן, מתאהבים זה בזה.

העלילה מפגישה את הצופים עם הקושי והיופי של גיל ההתבגרות, על רקע העיר הקשוחה והמנוכרת. המחזה מעוטר בשירי להקת האמהות והאבות. משתתפים: תום אבני, תום חגי, אדוה עדני, מירב שירום ועוד.

"בין חברים": ייסוריו של שומר הלילה

מחזה על-פי ספרו של עמוס עוז. עיבדה: חגית רכבי-ניקוליבסקי. בימוי: איה קפלן (סוף פברואר).

בפברואר מגיע תורו של מזכיר הקיבוץ יואב קרני להיות שומר הלילה למשך שבוע, ממוצ"ש עד ליל שבת. הוא מקווה שבשבוע השמירה ימצא זמן להרהר בדברים החשובים באמת, אבל דווקא באותו שבוע הוא נקלע לצומת פרשות המטלטלות את הקיבוץ ותובעות ממנו את כל זמנו:

חברי הקיבוץ נסערים לקראת האסיפה שצריכה להחליט אם לאשר ליותם קליש, בנה של הניה קליש, לנסוע ללמוד בחו"ל על חשבון הדוד שלו, שעזב את הקיבוץ והיגר לאיטליה.

נינה סירוטה, מנהלת המכוורת (שבה יואב מאוהב בסתר), בורחת באחד הלילות מחדר המשפחה כשדעתה נחושה לעזוב את אבנר בעלה, נחום. אשרוב החשמלאי מגלה כי עדנה, בתו תלמידת השמינית, עברה להתגורר עם חברו בן גילו, המחנך דוד דגן.

יובל הקטן בנם של רוני ולאה שינדליין, בורח באחד הלילות מבית הילדים כי ילדי כיתתו התעללו בו. ואם לא די בזה, בתחילת החנוכה לקחה דנה קרני, אשתו של יואב, את הילדים ועברה לגור בעיר אצל משפחתה. בקיבוץ רוחשות שמועות כי הזוג מתגרש.

הפרשות השונות משתלבות זו בזו ומסתבכות עד שהדרמה מגיעה לשיאה באסיפת החברים.

משתתפים: יעל איתן, ירון ברובינסקי, שירי גולן, אביטל פסטרנק, אמיר קריאף, מולי שולמן ועוד.



תיאטרון באר שבע, צילום: דניאל קמינסקי

"רוחות", גרסת האשה המוכה

מחזה מאת הנריק איבסן בנוסח עברי חדש של עידו ריקלין (סוף יולי).

להלנה אלוינג יש כל הטוב שבעולם. בעלה המנוח היה מעמודי התווך של הקהילה. העסקים שהשאיר לה משגשגים, והיא עומדת לחנוך בית-יתומים חדש, להנצחת זכרו. מעל הכל – בנה היחיד, האמן המצליח, חוזר הביתה משהות ארוכה בחו"ל.

ביום שלפני חנוכת בית-היתומים, הלנה מארחת בביתה את ידיד נעוריה, הכומר מאנדרס. היא חושפת בפניו את סודה הכמוס: נישואיה הנוראיים לבעל בוגדני ומתעלל. את הנישואים הללו היא שרדה באומץ, את העסקים הכושלים שיקמה, ואת בנה הרחיקה מן הבית כדי להגן עליו מפני אביו.

אלא שאז הלנה מגלה שחרף כל מאמציה, בנה ירש ירושה אכזרית: מחלה שמקננת בגופו. הלנה, שהפכה בעיני עצמה מקורבן למנצחת, עלולה לאבד שוב את כל מה שיש לה.

המחזה של איבסן נכתב ב-1881, כביקורת נוקבת על מה שנחשב בזמנו מוסרי וראוי – דיכוי רגשי ויצרי, דתיות צרת אופקים וגינוי הכמיהה לאושר אישי. הדימוי המרכזי נגע בטאבו מוחלט: מחלת מין שלוקה בה אדם בגלל חטאיו של אביו. המחזה טילטל את הקוראים והצופים ועורר תדהמה, זעם וגינוי.

130 שנה לאחר מכן, הערכים שאיבסן התאמץ לקעקע השתנו לא מעט. מה שנקרא פעם "חיים בחטא" הוא היום עניין נורמטיבי. העגבת, אז מחלה קטלנית, ניתנת היום לריפוי פשוט. היום ידוע לנו גם שלא האב עלול "להוריש" את חיידק העגבת לבנו, אלא דווקא האם.

העיבוד החדש מעתיק את עלילת "רוחות" לימינו אנו, מתוך רצון להפוך את "רוחות" מיצירת מופת היסטורית לדרמה חיה ונושמת. הלנה אלוינג, בראייה מודרנית, היא אשה מוכה. הבחירה שלה להעמיד פנים ש"הכל בסדר" וההתעלמות של ידידיה מסימני האזהרה מוכרים לנו גם היום.

באשר למחלת המין שעברה בירושה – בימינו הרפואה יכולה לחיידקי המחלה, אבל את הבושה והחרדה של החולה עצמו אין דרך לרפא. לא "חטאיו" של האב, אלא דווקא מאמציה של האם להסתיר מבנה את האמת הם שעלולים להביא למותו.

המחזה "רוחות" עלה בעבר בתיאטרון באר שבע בבימויו של מייקל אלפרדס. בתפקידים הראשיים שיחקו אז חנה מרון, דורון תבורי ומארק חסמן.

בהפקה הנוכחית ישחקו שירי גולן, תום חגי ואמיר קריאף.

"ציד המכשפות": מאבקו של היחיד על מצפונו

מחזהו הנודע של ארתור מילר בבימויו של גדי רול (סוף ספטמבר).
"ציד המכשפות" מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש בשנת 1962 בעיירה קטנה במדינת מסצ'וסטס. 19 גברים ונשים הוצאו להורג באשמה שעסקו בכישוף והשתייכו לשטן, ומאות אחרים נמקו בכלא ללא משפט.

אהבתה הנואשת והנכזבת של אביגיל ויליאמס, נערה בת 17, לחוואי ג'ון פרוקטור, גבר נשוי ואב לילדים, מביאה אותה לנסות להרוג את אשתו בכל האמצעים. היא נתפסת כשהיא רוקדת ביער עם חברותיה ועוסקת במעשי כשפים.

העיירה הדתית הפנאטית והשסועה נסחפת בהיסטריה למסע רצחני של חיסולי חשבונות במסווה של הגנה על ערכים דתיים. שרשרת בלתי ניתנת לעצירה של האשמות, מניפולציות פוליטיות, הסתה וסיאוב של מערכת המשפט והצדק מביאה למאסרם ותלייתם של רבים.

"ציד המכשפות" מופק בכל רחבי העולם ונחשב לקלאסיקה עכשווית מצמררת שבמרכזה מאבקו של ג'ון פרוקטור להגנת אשתו, משפחתו, חפותו ושמו הטוב.

זהו סיפור מאבקו של היחיד על מצפונו, על האמת שלו ועל זהותו, אל מול קהילה פנאטית, רדופת פחד וחסרת סובלנות, בעולם משתנה תדיר של חוסר ודאות וחיים קרוב אל הקצה.

"הבן של היהודי האחרון": שכול ושקרים

מחזה על-פי ספרו של יורם קניוק, במסגרת פרויקט יוצרים נגב-גליל ובשיתוף תיאטרון הפרינג'. מאת יואב מיכאלי, בבימוי יואב מיכאלי ועידן אבישר.

בועז, קצין צעיר, חוזר מהמלחמה הלום קרב, מוכה רגשות אשם על מות חברו ופקודו מנחם. הוא יוצר קשר עם הוריו של מנחם, עובדיה, יו"ר ועד ההורים השכולים, חסיה אשתו ונגה, ארוסתו של הבן המת, המתגוררת עימם.

מוכי יגון הם מתקשים להמשיך בחייהם. אל מול יגונם מזייף בועז שיר שכתב כביכול מנחם ויוצר עבור עובדיה ונוגה דמות הירואית, רגישה ועמוקה שלא הכירו מעולם. עובדיה מקבל לפתע, דרך סיפוריו של בועז, את הבן שתמיד רצה, שואב כוחות למול השכול וגורר אחריו את כל ההורים השכולים לפנות לבועז שיביא להם משהו מבניהם המתים.

בעל כורחו הופך בועז למעין "עסק הנצחה", בעוד שבינו לבין נוגה נרקמת מערכת יחסים המעמידה בשאלה את מיתוס "אלמנת צה"ל". כאשר השקר נחשף עומדים כולם מול השכול במלוא עוצמתו. ההצגה תעלה לראשונה בפסטיבל הפרינג' B7 השלישי, ב-23–24 ביולי 2014.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק