תיאטרון - דליה רביקוביץ, 2005-1936

שלושה משיריה של המשוררת וכלת פרס ישראל דליה רביקוביץ, שמתה אתמול (ראשון) בדירתה בתל-אביב.

אתה בודאי זוכר

אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם הוֹלְכִים

אֲנִי נְשְׁאֶרֶת לְבַד עִם הַשִּׁירִים,

חֶלְקָם שִׁירִים שֶׁלִּי

וְחֶלְקָם שֶׁל אֲחֵרִים.

שִׁירִים שֶׁכָּתְבוּ אֲחֵרִים אֲנִי אוֹהֶבֶת יוֹתֵר.

אֲנִי נְשְׁאֶרֶת בְּשֶׁקֶט

וּמַחֲנַק הַגָּרוֹן מִשְׁתַּחְרֵר.

אֲנִי נְשְׁאֶרֶת.

לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצָה שֶׁכֻּלָּם יֵלְכוּ.

לִכְתֹּב שִׁירִים זֶה אוּלַי דָּבָר נָעִים.

אַתָּה יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר וְכֹל הַקִּירוֹת מִתְגַּבְּהִים.

הַצְּבָעִים נַעֲשִׂים עַזִּים יוֹתֵר.

מִטְפַּחַת כְּחֻלָה הוֹפֶכֶת לְעֹמֶק בְּאֵר.

אַתָּה רוֹצֶה שֶׁכֻּלָּם יֵלְכוּ.

אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מָה אִתְּךָ.

אוּלַי תַּחְשֹׁב עַל שְׁנֵי דְּבָרִים אוֹ יוֹתֵר.

אַחַר כּךְ הַכֹּל יַעֲבֹר וְתִהְיֶה גָּבִיש טָהוֹר.

אַחַר כּךְ אַהֲבָה.

( מתוך "אתה בודאי זוכר", הספר השלישי)

כתמי אור

וּבַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל נִטְבָּעוּ כְּתָמִים שֶׁל אוֹר

וְלֹא נִשְׁמַע בַּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר

וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ.

וְהֵם נִגָּרִים כִּבְשָׂמִים וְרַכָּה וּשְׂלֵוָה תְּנוּעָתָם

וּבַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל הֵם נִקְוִים לְמַבּוּעַ קָטָן

וְיֶשׁ בָּהֶם חֵן וְחֶמְדָה שֶׁגוֹאִים וְעוֹבְרִים עַל גְדוֹתָם.

וּבַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל נִבְעָה מִכְרֶה שֶׁל זָהָב

וּהַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל מְגַלֶּה אֶת מַעֲמַקָּיו

וְיֶשׁ אַהֲבָה עֲנֻגָּה בֵּין הַאֹפֶל לְבֵין הַזָּהָב.

וְהֵם חֲבוּקִים וּשְׁלֵוִים וְאֵין בָּהֶם קוֹל וּמַשָּׁב

וְהַאוֹר מְנַטֵּף וְנוֹשֵׁק אֶת הַחֹמֶר הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו

וְהַאֹפֶל הוֹפֶךְ אֶת גּוּפוֹ כִּבְאֵר לְכִתְמֵי הַזָּהָב.

וּבַחֹמֶר הַזֶּה הַאָפֵל נִטְבָּעוּ כְּתָמִים שֶׁל אוֹר

וְלֹא נִשְׁמַע בַּהֶם קוֹל וְרַחַשׁ בָּם לֹא יַעֲבֹר

וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן הַמּוֹר נִגָּרִים וְזוֹלְפִים מִן הַפָּךְ.

(מתוך: אהבת תפוח הזהב)

היסטוריה של הפרט

תֵּשַׁע מִלִּים אָמַרְתִּי לְךָ

אַתָּה אָמַרְתָּ כָּכָה וְכָכָה

אַתָּה אָמַרְתָּ: יֵשׁ לָךְ יֶלֶד

יֵשׁ לָךְ זְמָן וְיֵשׁ לָךְ שִׁירָה.

סוֹרְגֵי הַחַלוֹן נֶחְרְתוּ בְּעוֹרִי

לֹא תַּאֲמִין שֶׁעָבַרְתִּי אֶת זֶה.

מַמָּשׁ לֹא הָיִיתִי חַיֶּבת

לַעֲמֹד בְּזֶה בְּמוּבָן אֱנוֹשִׁי

בְּי` בְּטֵבֵת הוּטַל הַמָצוֹר

בְּי"ז תַּמּוּז הָבְקְעָה הָעִיר

בְּט` בְּאָב נֶחְרַב הַבַּיִת.

בְּכֹל אֵלֶּה הָיִיתִי לְבַד.

(מתוך: אמא עם ילד)

מתה המשוררת דליה רביקוביץ
יצחק לאור על דליה רביקוביץ
צילום: עינת אנקר, לשכת העיתונות הממשלתית