התיאטרון הקאמרי חוגג  את שנתו ה-70 בעונה עמוסת הפקות חדשות .

בתחום מחזות המקור  יעלו מחזות  ישראלים חדשים  רבים וכן מחזות מהקלאסיקה הישראלית  בבימוי  במאים ותיקים וצעירים ביניהם מאור זגורי , אמיר ניזאר זועבי (שניהם במחזות פרי עטם) גורי אלפי, יחזקאל לזרוב, איתי טיראן ועוד.

בין הפקות מהקלאסיקה העולמית והמודרנית ומהמחזאות העכשווית  ראויות לציון  מספר לא מבוטל של הפקות  בימתיות על פי סרטים  ביניהן: "תעלת בלאומליך" של אפרים קישון, "חולה אהבה משיכון ג'" של שבי גביזון,  ו-"קליעים מעל ברודווי" של וודי אלן.

בנוסף,  גם השנה  יקיים השנה את פסטיבל שקספיר הבינלאומי (לפרטים נוספים כאן)

בסרטון הבא מובא סיכום שנת 2013-14 בתיאטרון הקאמרי.

קלאסיקה ישראלית

תחת הכותרת קלאסיקה ישראלית יעלו השנה הפקות חדשות למחזות הבאים: "כולם רוצים לחיות" מאת חנוך לוין בבימוי אודי בן משה, "גורודיש" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו, "פונדק הרוחות" של נתן אלתרמן בבימוי יחזקאל לזרוב, "נפש יהודי" מאת יהושע סובול בבימוי איתי טיראן, "הילד חולם" מאת חנוך לוין בבימוי עמרי ניצן.

מחזות ישראליים חדשים

אל מחזהו החדש של הלל מיטלפונקט, "חברים של חברים" שכבר עלה לבמות יצטרפו מחזות מקור חדשים נוספים:
"הפושעים החדשים"

מאת עדנה מזי"א ובבימויה. דורינה, עקרת בית בת 60 , מקדישה את חייה לבעלה, שני ילדיה ואמה הדומיננטית וסופגת באורך רוח ובנדיבות את ההתנשאות והזלזול הקל שמפגינים כלפיה בני המשפחה. מן הסתם היה המצב ממשיך כך לנצח, אילולא פרץ המשבר הכלכלי והפר את האיזון. הבעל של דורינה, בן למשפחה עשירה אך פושטת רגל, מסרב להכיר במצב החדש, שבוי בתהילת העבר. הילדים עזבו את הבית אבל לא את הארנק של ההורים, והם עצמם אמנם גרים בדירת באוהאוס תל אביבית מרווחת, אך כל בלטה ממושכנת. דורינה נואשת. החובות תופחים וישועה לא נראית באופק. עד שערב אחד היא פוגשת באקראי בנערת לווי המציעה לה פיתרון כלכלי. "הפושעים החדשים" הם אותם אזרחים שומרי חוק שהמשבר הכלכלי אילץ אותם לחפש אחר פתרונות יצירתיים, גם אם לא תמיד חוקיים.

"תעלת בלאומליך "

קומדיה על פי התסריט של אפרים קישון. מחזה ובימוי: אלי ביז'אווי, גורי אלפי. חולה רוח נמלט ממוסד סגור, מוצא פטיש-אוויר עזוב ומתחיל לקדוח בלב תל-אביב. סביבו מתפתחת מהומה שלמה, אך איש אינו מנסה לעצור בעדו. אף אחד אינו רוצה להצטייר כמי שאינו יודע מה מתרחש בתחום אחריותו. עם הזמן, וההתנערות מאחריות בכל הדרגים, הבור גדל לממדי ענק ומסכן את שלומה של תל-אביב-יפו, את שפיותם של דיירי הרחוב, אי-אלו קריירות של פקידי עירייה ואת עתידו של זוג צעיר ומקסים. רק קאזימיר בלאומילך המחויך ממשיך לקדוח בשלווה... בחסות שרשרת המחדלים תל-אביב הופכת לוונציה של המזרח התיכון: טיוח, האשמות הדדיות, חוסר האונים של האזרח הקטן ועוד "רבים וטובים".

"אח יקר "

מאת גדי ענבר. בימוי: עודד קוטלר. אוקטובר 1974, שנה לאחר מלחמת יום-הכיפורים. אורי מגיע ארצה מניו-יורק לאזכרת אחיו הבכור, עופר, שנפל במלחמה. לידיו מתגלגל יומן מלחמה שכתב עופר, והוסתר עד אותו היום מבני משפחתו, במטרה להעלים מהם את האמת על נסיבות נפילתו. אורי יוצא למלחמה על חשיפת העובדות. הוא נאבק באביו, יהושוע, שמעדיף "למכור את נשמתו לצל"ש" אותו קיבל בנו, ולא להתמודד עם האמת. מסמך אישי נוקב שחושף לראשונה את השיטה להענקת עיטורי גבורה בצה"ל, שבאה "לכסות את עכוזיהם של מפקדים שפישלו.
"חולה אהבה בשיכון ג'"

מאת: שבי גביזון. בימוי: עדנה מזי"א. בתוך השיכון האפור והמתקלף שבשולי הפריפריה, צומחת פנטזיה שמוזנת על ידי ויקטור, בעל תחנת כבלים פיראטית קטנה מקרית-ים, המשדר לתושבי השיכון סרטים, סיפורים בדויים על רומנים סוערים וחלומות על עולמות אחרים. אל השכונה מגיעה מיכאלה, תל אביבית בלונדינית יפהפייה, שבאה עם כל הכוונות הטובות לעבוד במתנ"ס המקומי. כשמיכאלה מסתובבת בשכונה ויקטור מחסיר פעימה. הוא מתחיל לחזר אחריה בעקשנות אובססיבית והיא דוחה אותו מעליה. הוא לא מוותר ומשתמש גם בתחנת הכבלים שלו כדי להעביר לה מסרים, כך שכל השכונה הופכת להיות שותפה להתאהבותו הגדולה, שאין לה שום סיכוי. זוהי קומדיה קצת עצובה, שעוסקת ברגע בו מפסיק החיזור ומתחילה ההטרדה.

"להתעורר "

מאת: מאור זגורי ובבימויו. הימים הם ימי "האביב הערבי". כולם גולשים ברשת בלי הבדל מין, דת וגזע. קשבת בחיל המודיעין הישראלי - קצינה בקבע, בשנות השלושים לחייה, בהריון חד-הורי - מאזינה בתוקף תפקידה לשדרן רדיו פיראטי, מכוחות המורדים במשטר הסורי, הנלחמים לחופש ולקידמה. הקשבת יודעת מי האיש שהיא מאזינה לו, אך הוא אינו יודע עליה מאומה ואינו מודע לקיומה ולעובדה שמישהו מאזין לו. ברגע מסוים היא קולטת, תוך כדי האזנה, שהכוחות הסוריים זיהו את האיש ואת מקום שידורו ברדיו המחתרתי, והם מתחילים להקיף אותו. הקשבת מתחבטת בדילמה אתית-לאומית-מוסרית מורכבת: האם להזהיר אותו ובלית ברירה להתגלות, כלומר, להחשף כמאזינה, כחיילת צה"ל, ובכך לסכן את מישרתה, ואולי אף יותר מכך, או לשתוק ולהמשיך במילוי תפקידה החד-צדדי. במחזה שזורים רמזים לסיפור אהבה ייחודי שנוצר בין השניים, המורד הצעיר הסורי והקצינה הישראלית.

"אנשים כמונו "

מאת איריס לעאל. בימוי: כפיר אזולאי. את המסעדה של פריצי פוקדים דרך קבע ארבעה חברים: איזי - איש עסקים, מתי - פוליטיקאי בכיר, הלל - עורך עיתון וגדעון - בעל טור בעיתון. העיתונאי אמור לפרסם פרשייה של חשד בשחיתות, לכאורה, של הפוליטיקאי הבכיר. מהי עמדתו של עורך העיתון? מה תהיה עמדתו של איש העסקים? איך יגיב החבר להאשמות לכאורה? מה יהיה על החברות? מה יהיה עם המאבק נגד השחיתות? מה עם עקרונות האתיקה העיתונאית? מה יהיה על תבשילי הגורמה של פריצי? בכלל, מה יהיה? שדה קרב טעון סביב שולחן עמוס כל טוב, הזלילההגדולה של המעדנים ושל האחד את השני.

"ארוחת טעימות "

קומדיה מאת שלמה מושקוביץ. בימוי: דדי ברון. בני-זוג בשנות הארבעים המאוחרות, עיתונאי ואדריכלית, חוזרים הביתה מארוחת טעימות אופנתית (לקראת חתונת הבת הבכורה), ארוחה שהיא לא לטעמם ולא לכיסם. מתוך שיחת המרמור המתנהלת ביניהם מסתבר שחייהם, הן המקצועיים והן האישיים, ניצבים על קרום דקיק העומד להתבקע. כשמגיעים הבת וחתנה המיועד - מתנחל דתי ימני, יחסם לחתן ודעותיהם הקדומות צפים על פני השטח וחושפים את עומק הקרע, השנאה והניכור, למרות הניסיונות להיות "נאורים" ו"סובלניים".

"אגדת דשא"

קומדיה רומנטית בניחוח כדורגל מאת שי להב. בימוי: רוני ניניו. דודי ליבוביץ', לייבו, חיפאי עם שורשים, אוהד כדורגל מושבע, משוכנע שיש קשר ישיר בין מצבה של קבוצת הכדורגל 'הפועל חיפה', לבין מצבו בחיים. כיון שהקבוצה נוטה להפסדים, קל לו להסביר את היותו לוזר נצחי (אשתו עזבה אותו, הוא תקוע בחנות נעליים מיושנת). אלא שאז מגיעה עונת המילניום הנערצת, הקבוצה לא מפסיקה לנצח ולדודי אזלו התירוצים. כשבחורה אלמונית צוחקת מבדיחה שלו, אירוע נדיר, הוא יוצא בעקבותיה ובאופן חסר תקדים כובש את ליבה. הרומן בין השניים מתהדק, אבל אז נוצר קונפליקט בין האמונות הטפלות של דודי וחבריו לטריבונה, לבין הקשר הרומנטי שלו. העניינים הולכים ומסתבכים ולקראת משחק האליפות - עליו חלם כל חייו – הוא צריך לבחור בין בדידות בהמון המריע באיצטדיון לבין קשר עם בת-זוג, בין אהבת הכדורגל לאהבת אשה.

"הבן האהוב "

מאת אמיר ניזאר זועבי ובבימויו. שלוש דתות חולקות את סיפורו של אברהם שכמעט מקריב את בנו. במחזהו של אמיר ניזאר זועבי מדמיין לעצמו המחבר מה קרה לאחר שהאב והבן ירדו מן ההר. המחזה מתחקה אחר הצלקות שנותרו בנפשו של יצחק אחרי ששרד את הארוע הטראומטי. המחזה מוהל את סיפורי הקוראן וסיפורי המקרא ובכך שאינו נותן שמות לדמויות, לבד מאברהם, הוא פותח בפנינו את האפשרות שהבן שחוזר מן ההר יכול להיות יצחק, כפי שמאמינים היהודים והנוצרים, או ישמעאל, כפי שמפרשים המוסלמים; באותה מידה אשתו של אברהם יכולה להיות שרה או הגר. בעשותו כך, הזמין המחזאי-הבמאי את היהודים, המוסלמים והנוצרים להתחבר אל הסיפור על פי מסורתם ולראות אותו בעיני אמונתם.



הקאמרי בן 70 (תמונת יח"צ)

"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"

מחזה חדש מאת א. ב. יהושע, חתן פרס ישראל, שעיבד למחזה את ספרו. יביים איציק ויינגרטן. במאפיית לחם גדולה בירושלים נקרא הממונה בדחיפות אל בעל המאפייה הישיש, כדי לברר  אם יש אמת בכתבה ביקורתית שעומדת להתפרסם בעיתון המקומי, על עובדת שנהרגה בפיגוע, ומזה עשרה ימים מוטלת אלמונית בחדר המתים, בלי שאיש יתייחס להעדרה או יתעניין בגורלה.

מנקודה זו מתגלגל מסע דרמטי, מלווה בשירת מקהלה. תחילה מנסה הממונה על משאבי אנוש להתחמק מאחריותו ונלחם בתוקף כנגד העיתונאי שחושף את הפרשה. אולם אז מתבררת זהותה של ההרוגה - עובדת ניקיון במשמרת לילה, אשה נוכריה, יפהפייה, שהגיעה במסע צלייני לירושלים, ובלי שהתכוונה לכך כבשה את ליבם של הגברים שפגשו אותה, אם בחייה או לאחר מותה.

בלחץ בעל המאפייה, הדורש מהממונה כפרה על חטא ההתנכרות, עובר הממונה תהליך של תובנה עצמית ושל נטילת אחריות. הוא לומד מעט על חייה ורותם עצמו למסע חורפי מפרך, מזכך, מסע של מחילה ואולי של אהבה, בערבות השלג של רוסיה, כדי להחזיר אותה לקבורה בכפר מולדתה. אך שם, להפתעתו, הוא מתבקש על ידי אמה של המנוחה, להשיבה לקבורה בירושלים הנכספת.

מחזאות קלאסית ומודרנית

מחזות מהקלאסיקה העולמית יעלו שתי טרגדיות יווניות מאת סופוקלס: "אלקטרה" בבימוי כפיר אזולאי ו-"אדיפוס" בבימוי איתי טיראן ואודי אלוני. אודי בן משה יביים את הקומדיה של מולייר "גם הוא באצילים". את הקומדיה "איבאנוב" מאת אנטון צ'כוב יביים ארתור קוגן.

כן יעלה המחזה  "מפיסטו" על פי ספרו של קלאוס מאן בבימוי עמרי ניצן.  אילן רונן יביים את "חשמלית ושמה תשוקה" מאת טנסי וויליאמס.

מחזאות עכשווית ומחזות זמר

"וניה סוניה מאשה ושפיץ "

מאת כריסטופר דוראנג. בימוי: משה נאור. המחזה עטור השבחים והפרסים מובא בנוסח תוסס ועדכני. זוג הורים, פרופסורים אוהבי תיאטרון, נתנו לשלושת ילדיהם שמות מתוך מחזותיו של צ'כוב ועם השמות האלו הם נאלצים לחיות. המחזאי המבריק כתב קומדיה עכשווית, מתוחכמת, עם ניחוח של פעם, שמקורה בדמויות המורכבות והמיוסרות שנגזרו מהמחזות הצ'כוביים. האם ייחלצו וניה, סוניה ומאשה מגורלן העגום ומן השמות המעיקים שנתנו להם הוריהן? יש גם עוזרת בית – קסנדרה, בעלת יכולות נבואיות, מאהב צעיר וסקסי בשם שפיץ ושחקנית צעירה ושאפתנית בשם נינה. בבית אחד, אח ואחות ואחותם המאומצת, מתמודדים בעשור החמישי לחייהם עם פספוסים, אכזבות אהבות ותקוות, ומגלים מחדש שמה שנשאר בסוף זה בעיקר המשפחה.

גלעד קמחי  יביים את "פגישה מקרית" מאת נואל קווארד על פי הסרט הקלאסי על רומן מחוץ לנישואים.

כן מתוכננים להעלות שני מחזות מוזיקליים: "קליעים מעל ברודווי" המשולב בלהיטי שנות העשרים פי סרטו של וודי אלן (טרם נקבע במאי) והפקה מתוכננת של "שיער" בבימוי משה קפטן על פי המחזמר מאת  ג'יימס ראדו וג'רום ראגני.