תיאטרון - סילביה בהיכל המוסיקה עדן

סילביה קיגל עלתה ארצה מאורוגוואי לפני 22 שנה, מאז היא הספיקה לחיות ולעבוד בקיבוץ, ללמד תראפיה במוזיקה במסגרות שונות ולפתח קריירה של זמרת טנגו ופולקלור דרום אמריקאי.

מאז יולי האחרון שוהה סילביה בספרד, מופיעה בברצלונה ומגיעה מדי פעם לביקורים ולהופעות בארץ. ב- 21 בפברואר תופיע בהיכל המוסיקה בעדן על המים (שבקיבוץ ניר אליהו), בהופעה מיוחדת בשם "ניחוחות דרום אמריקאיים", שתוקדש לשירי פולקלור ולהוויה העממית הדרום אמריקאית.

מראה עממית של דרום אמריקה

"המופע הזה הוא מעין מראה עממית של דרום אמריקה" מספרת סילביה בריאיון להבמה. " לפולקלור, לאהבה, למנטאליות של האדם הפשוט ולחיים הפשוטים בדרום אמריקה. זה החוט שמקשר בין השירים שאשיר ובין שיריו של המשורר הצ`יליאני החשוב פבלו נרודה, שיקריא בהופעה צבי סלטון".

יהיו בהופעה שירי מחאה, שירי פולקלור, שירי אהבה, מקצבים של מוזיקה עממית. הסגנון שלי מזכיר את הסגנון של מרסדס סוסה (כך אומרים) והוא שונה ממה ששומעים בארץ בדרך כלל – זה לא סלסה. גם הטנגו הוא חלק מהפולקלור של דרום אמריקה, ואני אשיר במופע גם מעט שירי טנגו. השירים לקוחים מכמה איזורים בדרום אמריקה - זה מעין טיול שאני עושה, מעין מבוא לדרום אמריקה".

עם סילביה יופיעו נגני האנסמבל הפולקלורי הדרום אמריקאי בניהולו של הד"ר נתן פורמנסקי." זה אנסמבל מהטובים בארץ מסוגו", מעידה סילביה, "הם מנגנים בכלים אותנטיים דרום אמריקאיים והמקצבים נוצרים באמצעות הכלים המקוריים".

שמו"צניקית ששרה חווה אלברשטיין

ב- 1982 הגיעה סילביה קיגל ארצה מאורגוואי מולדתה "הייתי חברת תנועת השומר הצעיר, בת 20, ובאתי בגלל אידיאלים, כדי ליישם את האידיאולוגיה של התנועה. העניין של השירה לא היה חזק אצלי בהתחלה. עבדתי בקיבוץ, ורק כמה שנים לאחר מכן התחלתי לשיר, בהתחלה בעברית – שירים של חווה אלברשטיין ועוד. ואז התחילו להזמין אותי להופיע מכל מיני מקומות. עם הזמן הלכתי לכיוון של שירים בספרדית, אבל זה לא קרה ביום אחד. תמיד חששתי מזה. בתקופה ההיא המוזיקה הספרדית לא הייתה הפופולרית כמו היום. התחלתי לעבוד עם אנסמבל ולשיר טנגו אחרי מכמה שנים התחלתי לגדול מבחינה מקצועית. שרתי בפסטיבל אבו גוש".

למעשה, אחת מהנקודות שהקפיצו את הקריירה של סילביה הייתה שירתה כסולנית באורטוריה של מיקיס תיאודורקיס ופבלו נרודה – "קנטו חנרל" , שהועלתה כמה פעמים בפסטיבל אבו גוש ובפסטיבל ימי המוזיקה בכפר בלום וגם בחו"ל, וזכתה להצלחה גדולה.

מהתיאטרונטו לברצלונה

במשך השנים העלתה סילביה מופעים נוספים עם הרכבים שונים וביניהם מופעים משותפים עם ההרכב "טנגו בר" וערב שנקרא "סתיו ואהבה בבואנוס איירס" , שבו חברה לנגני התזמורת הפילהרמונית ולקריין צבי סלטון .

ב-2001 בהצגה בשם "אמהות הכיכר", שרצה בפסטיבל תיאטרונטו של הבימה, הכירה סילביה את הפסנתרן והמלחין ליאונרדו בוטאיולי – הוא כתב את המוזיקה שהיא שרה בהצגה. סילביה התרשמה מאוד מעבודתו, וההתרשמות הייתה הדדית שכן בוטאיולי הזמין אותה לברצלונה ומאז יולי האחרון היא שוהה שם, ומגיחה מדי פעם לארץ.

"אני מופיעה היום בכמה מקומות בברצלונה ומנסה ליצור קשרים ולגדול מקצועית. בארץ אמנם יש לי כבר קהל שמכיר אותי, אבל השוק לסגנון המוזיקה שאני עושה הוא קצת מוגבל כאן. זו מוזיקה דרום אמריקאית עם עומק - שירי משוררים ותכנים אחרים"
.
"העומק של השירה שלי מגיע מעבודה עם אנשים"

"אני שרה המון מהבטן", היא אומרת, "וחלק מזה זה טכניקה אבל העומק של השירה שלי מגיע גם מהעבודה שלי עם אנשים". סילביה מתכוונת לכך שבמקביל לקריירה שלה כזמרת היא למדה לפני 7 שנים הוראת מוזיקה לגיל הרך ולבית הספר היסודי במכללת לוינסקי.

בעבודתה בפועל השתלבה דווקא במסגרות אחרות, שיקומיות - "עבדתי בחינוך המיוחד עם אקי"ם ועם אנו"ש – עמותה לשיקום חולי נפש. אני מרגישה קרובה לעבודה הזו. השתמשתי בחושים שלי ובכישרון שלי כדי לעבוד עם אנשים עם מגבלות פיזיות ושכליות. זו לא עבודה שמתאימה לכל אחד".

טלנובלות לא מדברות אלי

סילביה מייחסת את ההצלחה של המוזיקה הספרדית להצלחת הטלנובלות, "הרבה אנשים לומדים ספרדית רק מלהקשיב לסדרות", היא אומרת ומוסיפה " טלנובלות לא מדברות אלי".

לגבי מקורות ההשפעה האישיים שלה, היא מספרת על אולגה בלגרוסי, זמרת ידועה באורגוואי, שעדיין ידועה במולדתה. "הפשטות של האישה הזו והצניעות שלה הם דברים שאני נושאת עמי. היא הביאה אותי לשירת טנגו. בילדותי ליוויתי אותה להופעות, גם לה הייתה לה ילדה שקראו סילביה , והיא הייתה כמו משפחה בשבילי. היא אחת הסיבות שאני מופיעה היום. היא הייתה מעין אמא מקצועית שלי".

עוד על המופע בהיכל המוסיקה בעדן על המים, בקיבוץ ניר אליהו
כרטיסים בטל`: 1800-36-10-10
עוד על סילביה
עוד על אנסמבל פולקלורי לטינו-אמריקאי