תיאטרון - הבימה והקאמרי בהפקה משותפת ל-"אנטיגונה"

התיאטרון הלאומי הבימה והתיאטרון הקאמרי יעלו הפקה משותפת של המחזה "אנטיגונה" מאת סופוקלס. בימים אלו החלו החזרות להצגה שמעבד ומביים חנן שניר.

ההפקה היא גרסה מודרנית של הטרגדיה, בתרגום חדש מיוונית של שמעון בוזגלו. המחזה מעלה התלבטויות בסוגיות של חופש ודיכוי, מלחמה ושלום, דת וחילוניות, פאנאטיות וסובלנות, והוא אקטואלי בימינו אלה, כמו באתונה של 442 לפני הספירה.

משתתפים בהצגה: אולה שצ`ור (אנטיגונה), רמי הויברגר (קריאון), אהרון אלמוג, יוסי גרבר, דוית גביש, אלון דהן, יוסף כרמון, אלכס פלג, הילה פלדמן, יוסי קאנץ, עידו רוזנברג ושמואל שילה.

סיפור המחזה: המלך קראון, שזה יומו הראשון על כס המלכות, מנסה לבסס את שלטונו בעזרת שורה של חוקים וצווים נוקשים. במסגרת זו הוא מוציא צו האוסר לקבור את פולינייקס הבוגד, שקם נגד העיר תביי, בה נולד, וניסה לכבוש אותה ולטבוח את תושביה. המלך פוקד להפקיר את גוויתו של פולינייקס בשדה, אולם מולו מתייצבת אנטיגונה, אחותו של פולינייקס, שקיום המצוות הדתיות נעלה בעיניה על חוקיו השרירותיים של המלך. היא מפרה את פקודתו וקוברת בחשאי את אחיה האהוב. המלך גוזר על אנטיגונה קבורה בעודה בחיים, אך נעתר לבסוף לבקשת בנו, המתחנן על חייה. אולם הוא מאחר את המועד. אנטיגונה שמה קץ לחייה ובעקבותיה הולך גם אהובה.

לדברי המעבד והבמאי, חנן שניר: "אנטיגונה וקראון מייצגים שתי עמדות מנוגדות, שלכל אחת מהן ניתן למצוא הצדקה הגיונית. בסופו של דבר, עקשנותם של שני הצדדים, גאוותם ויהירותם, גוברים על השכל הישר וזורעים חורבן ומוות. אפשר לראות במחזה ויכוח בין שתי הגישות המנוגדות המוכרות לנו מחיינו אנו: החוק של מי עדיף, חוקת המדינה או חוקי ההלכה? הקונפליקט בין שתי הגישות הללו, מלווה את ההיסטוריה האנושית מאז ראשית הציוויליזציה ועד היום. אפשר לראות במחזה גם מאבק בין-דורי, בין דור ההורים לדור הבנים, או מאבק בין-מיני בין הגבר השליט לבין האישה משוללת הזכויות... המקהלה, כנהוג בתיאטרון היווני מתבוננת במאבק בין שני הכוחות כצופה מן הצד, במרחק אירוני מן הדמויות הפועלות. מאידך, היא מתערבת באופן פעיל בשיקולי הדמויות, מתווכחת איתן, מייעצת להן, ומנסה להשפיע על דעתן ושיקוליהן".

בעיבוד מודרני זה של "אנטיגונה" מספרים השחקנים לקהל, בשפה בהירה ומובנת, את המיתוס של אדיפוס, שההכרות עימו מסייעת להבנת ההצגה. במקומות מסוימים מצא המעבד לנכון להוסיף פרטי מידע, הבהרה ופרשנות, על פי מקורות שונים, על מנת לעשות את החומר נגיש יותר לקהל בן ימינו.

את התפאורה עיצב רוני תורן ואת התלבושות עיצבה עפרה קונפינו. יוסי בן-נון חיבר את המוזיקה ואת התאורה עיצבה פליס רוס.

הצגה ראשונה תעלה ב- 30 בדצמבר 2006 באולם קאמרי 2 בתיאטרון הקאמרי .לפרטים נוספים