תיאטרון - בהופעה: שישי בצהריים בדודולנד

ההופעה של דודו טסה נעה במרחב שבין רוק למוזיקה מזרחית, מבלי להיפרד לרגע מהגיטרה ובניגוד לאמנים רבים אחרים הוא גם חש את הקהל שלו בכל רגע נתון.

מנעד רחב

בדרך כלל ימי שישי בצהריים מוקדשים אצלי לשיעורי אירובי בהם אני משילה מעלי את כל המתח והלחצים של כל השבוע. מעטות הפעמים שאני מוכנה לוותר על שיעור, וכשאני מוכנה לעשות את זה כדאי מאוד שהתמורה תהיה מוצדקת. ביום שישי האחרון, כמו שוודאי ניחשתם, ויתרתי על שיעור כזה לטובת הופעה חיה של דודו טסה. מהרגע שהוא עלה לבמה בזאפה בתל אביב הבנתי שהוויתור השתלם. בגדול!

אחרי איחור של שעה וחצי (!) עלה דודו טסה לבמה, ופשוט לא הניח לגיטרה החשמלית ולקהל לנשום. הוא נכנס בשירים בכל הכוח, סוחט אותם עד האקורד האחרון. תנועות הגוף והבעות הפנים שלו מלמדות שכל שיר עולה לו בדם. הוא סוגר את העיניים וכאילו מדמיין בדיוק מתי ולמה הוא כתב כל מילה, הוא מחייך את הקהל ונהנה מזה שכולם יודעים בעל פה את המילים, הוא פורט על הגיטרה ונראה כאילו שהיא מזרימה לו דם חדש בעורקים.

אני לא נמנית על חוג המעריצים השרופים של דודו טסה. ההיכרות שלי איתו היא בעיקר מהופעות של ריטה ומהלהיטים שלו שנכנסו לרשימות ההשמעה בתחנות הרדיו. והאמת היא שלא ציפיתי שהמופע שלו יהיה משהו שיגרום לי להנאה מרובה. בהתחלה הקשבתי למילים שלו, אחר כך פשוט נסחפתי אחרי הגיטרה והקול המיוחד שלו.

את המופע פותח טסה עם שירים מהאלבום הרביעי שלו "לולה", ואחר כך מבצע גם הרבה מהשירים באלבומים הקודמים. לצד הלהיטים שלו "אני רץ", "לולה", "זוזי", "מעליות" ואחרים הוא שר גם שירים פחות מוכרים, והתחושה היא שכל שיר טוב יותר מקודמו. כשהוא ביצע שיר עיראקי עממי והתחיל לסלסל בטירוף, לא היה אחד בקהל שלא ענטז או מחא כפיים. הניגוד בין הרוק לבין המוזיקה המזרחית המחיש עד כמה המנעד של טסה רחב, ועד כמה הוא מצליח לרגש אפילו בשיר שלא הבנתי בו אף מילה. במהלך המופע ביצע דודו טסה שיר חדש, חם מהתנור. לפני הביצוע הוא מספר שאת השיר הוא ביצע יחד עם הלהקה פעם אחת בלבד מאחורי הקלעים. כמו שירים רבים אחרים במופע – גם השיר החדש הזה מתגלה כמשובח.

אני גיטרה

בניגוד להרבה אמנים אחרים, דודו טסה מדבר עם הקהל וקשוב לתכונה באולם. הוא מספר על השירים, משתף את הקהל בחוויות הכתיבה ואפילו מנסה לדובב ילדה קטנה אחת לשיר יחד איתו את "ימים צבעוניים". כשהוא שם לב שיש יותר מילד אחד בקהל, ושכולם מאוד רוצים שהוא ישיר כל מיני שירים, הוא אומר בנונשלנטיות – מה זה, נהיה פה דודולנד, ומתחיל לשיר את "אני רץ".

בהופעה התארחה להקת שייגעצ. יובל מנדלסון והחבר`ה עלו לבמה ושרו עם טסה שניים מהשירים שלהם. החיבור עשה טוב ללהקה. דודו טסה יכול היה בקלות להחזיק מופע שלם לבדו, אבל אף פעם לא מזיק לעשות כבוד גם לחברים הצעירים.

ההפתעה הכי גדולה בעיני במופע הייתה ביצוע יפהפה שלו לשיר "אני גיטרה" של בני אמדורסקי. דודו טסה על הבמה, גיטרה אקוסטית וזרקור יחיד מאיר אותו. היה נדמה לי שכשהוא שר "אני גיטרה, הרוח מנגן עלי בחילופי עונות" הוא שר על עצמו. כאילו הוא והיא זו יחידה אחת בלתי נפרדת.

בפעם הבאה שהוא מגיע אליכם לסביבה, אל תתנו למופע הזה לעבור בלעדיכם. לי הוא עשה סיפתח משובח לקראת שבת. אני בטוחה שהמופע שלו יענג אתכם גם בכל יום אחר במהלך השבוע.

לפרטים נוספים