תיאטרון - פסנתרן חובב שהפך לאבי הקולנוע הבלגי

אנדרה דלבו, אבי הקולנוע הבלגי, הלך לעולמו לפני שנה, באוקטובר 2002 והוא בן 76. שישה מסרטיו יוקרנו במהלך חודש נובמבר בסינמטק תל-אביב כמחווה לחייו וליצירתו של האמן.

דלבו החל את דרכו כפסנתרן באולמות ראינוע. את סרטו הראשון "האיש עם הראש המגולח" יצר ב- 1965. סגנונו של דלבו נע בין חלום למציאות וזכה לכינוי "הריאליזם המאגי". יצירתו זכתה להערכה בקרב אנשי קולנוע יותר מאשר אצל הקהל הרחב. סרטו המפורסם ביותר הוא "לילה.. רכבת" (שיוקרן במסגרת המחווה) מ- 1968בכיכובם של אנוק איימה ואיב מונטאן. מאוחר יותר החל דלבו לביים גם סרטים תיעודיים, וביניהם – סרט על פדריקו פליני.

תעשיית הקולנוע הבלגית חייבת , כך או אחרת, את קיומה לדלבו שהיה זה שהביא את הקולנוע הבלגי לקהל ברחבי העולם , בשנים שבהן לא הייתה תמיכה כלכלית לקולנוע הבלגי מבית.

יצירתו של אנדרה דלבו והריאליזם המאגי – סקירתה של פרופ` מיכל פרידמן

הקולנוע הבלגי מוכר לנו בשנים האחרונות לא רק מן הסרטים הניסיוניים של שנטל אקרמן ובוריס להמן (המכונים "האסכולה היהודית הבלגית"), אלא גם בזכות המודעות החברתית המתבטאת בסרטיהם של האחים דרדן ("השבועה", "הבן" ו"רוזטה"). יחד עם זאת, היצירה הקולנועית המרשימה והמקורית ביותר היא זו של אנדרה דלבו (2002-1926). ה"בלגיות" ביצירתו מתבטאת בהשפעות ספרותיות ואמנותיות פלמיות-גרמני-צפוניות מחד, והגשמת המודרניזם של הגל החדש הצרפתי מאידך. דלבו עצמו הביע לא פעם את הערכתו לקולנוע של אלן רנה, למרות שהוא עצמו משכתב ומעבד בתסריטיו יצירות ספרות מהחשובות במאה ה-20. אחת הדוגמאות הבולטות היא "היצירה השחורה" (1988), עפ"י ספרה של הסופרת הנודעת מרגריט יורסנר.
כדי להשלים את הדיוקן של דלבו כ"אוטר" נוסיף שהבמאי הוא נצר למשפחת מוסיקאים והתפרנס בילדותו מליווי בפסנתר של סרטים אילמים. לפיכך, כל סרטיו מקדישים תשומת לב מרבית לפס הקול ולשירים כאשר יש הקבלה מובהקת בין מבנה סרטיו וזה של יצירה מוסיקלית. בנוסף, מספר חוקרים רואים בהתמקדותו על הקול ועל הצליל אחד המרכיבים העיקריים של "הריאליזם המאגי" המייחד והמגדיר את יצירתו של דלבו.
על מנת להביע את "הבלתי ניתן להבעה" הוא מנסה לדבריו "ללכוד את המסתורין מרטיט המציאות". בהשפעת המסורת הפלמית הצפונית, דלבו גורס כי הריאליזם המאגי מתבטא בחדירה לממשות, לא רק על מנת לתפוס את ההיבט החושני האובייקטיבי של הדברים, אלא גם כדי לבטא את צדם הנסתר, האמביוולנטי, הלא ברור.
חדירתנו לעולם זה מתאפשרת מאחר שבסרטים של דלבו, עולם זה נתפס דרך מבטה של דמות מובילה (בדרך כלל גברית) היוצאת למסע חיפוש, כמו זו של מתיאס ב"לילה... רכבת" (1968), של אשנבך "מפגש בברה" (1971), של מתייה ב"בל" (1973). דמות זאת היא בלתי מהימנה משום שהיא שרויה במשבר נפשי עמוק. אף על פי כן, הצופה נאלץ לקבל את הזיקה של דמות זו למציאות. המציאות משוחזרת בדייקנות רבה, ובכל זאת מוסטת במידה רבה מאחר שהיא נמסרת מנקודת מבט סובייקטיבית. כפי שכותבת החוקרת לוד בורגומנו, "מאחר שאנו לכודים בתוך התודעה של הדמות, איננו מסוגלים להחליט מה פנימי ומה חיצוני לתודעה זאת".
כמו הטבע הדומם המאפיין את הציור הפלמי של תור הזהב, הכל מתואר בסגנון ריאליסטי מדוקדק, המעורר בסופו של דבר תחושת הזרה. כפי שמסביר דלבו, הממד המאגי נובע מנגיעות זעירות, כאשר כל אחת מהן נתפסת רק ע"י העין המאומנת והאוזן הקשובה.

סרטי המחווה

"מפגש בברה" )צרפת/מערב גרמניה/בלגיה 1971) - צרפת, 1917. ג`וליאן מגיע לפריס מלוקסמבורג כדי ללמוד פסנתר ולראות את חברו הטוב ז`אק. שני החברים הם כמעט הפכים: ג`וליאן הוא מוסיקאי שוחר שלום, ז`אק הוא טייס קרבי נלהב, והוא עושה כל מאמץ לעזור לידידו, לסדר לו קונצרטים ולהפגיש אותו עם נשים. סרט יפהפה על המתנה, על היעדרות, שתיקות וזיכרון, שנפרש בשלווה קרירה כאשר בחוץ סוערת המלחמה.
שחקנים -אנה קרינה, מתייה קארייה, רוג`ר ואן הול. (90 דקות, צרפתית, תרגום לאנגלית).

"לילה... רכבת" (צרפת/בלגיה 1968) - מתיאס הוא מרצה לשפות פלמי ומצליח מאוד; החברה הצרפתייה שלו אן היא מעצבת תלבושות לתיאטרון, והם חיים בעיר אוניברסיטאית פלמית קטנה. הוא משתעשע במילים ובניואנסים, היא כלל לא מבינה מה המקומיים אומרים, ושניהם מרגישים שאהבתם אולי הגיעה אל קצה. שחקנים - איב מונטאן, אנוק איימה, אדריאנה בוגדן. (86 דקות, הולנדית וצרפתית, תרגום לעברית)

"בנבנוטה" (בלגיה/איטליה/צרפת 1983) - פרנסואה, קולנוען צעיר, מבקש לעבד את הרומן "בנבנוטה" לסרט. הוא מאתר את ג`ואנה, הסופרת המתבודדת, כדי לשמוע ממנה על הרומן השערורייתי שהיא מתארת בספרה האוטוביוגרפי. השאלות של פרנסואה מזכירות לה תשוקות נשכחות ומעוררות רגשות חדשים. שחקנים - פאני ארדן, ויטוריו גסמן, פרנסואז פביאן. (105 דקות, צרפתית, תרגום לאנגלית(

"אישה בין כלב וזאב" (בלגיה/צרפת 1979) - ערב מלחמת העולם השניה, נישאת ליב בת ה-20 לאדריאן, בחור צעיר, מלא חיים ואידיאליסט. אדריאן משוכנע בצדקת הגרמנים ויוצא להלחם עבורם. יום אחד מופיע לוחם מחתרת בשם פרנסואה, שנמלט מן הגרמנים, ומאלץ את ליב להחביא אותו. שחקנים - מארי-כריסטין בארו, רוטגר האואר, רוג`ר ואן הול. (108 דקות, הולנדית, תרגום לאנגלית)

"האלכימאי" (צרפת/בלגיה 1988) - פלנדריה של המאה ה-16 כורעת תחת הכיבוש הספרדי ושלטון הטרור של האינקוויזיציה. זנון ליגרה, גבר מזדקן ומסתורי, מגיע אל ברוז`, עיר הולדתו, תחת שם בדוי. זנון נוסע כבר שנים ברחבי אירופה בניסיון להימלט מידה הארוכה של האינקוויזיציה, והוא עייף. שחקנים -ז`אן מריה וולונטה, סאמי פריי, אנה קרינה. (108 דקות, צרפתית, תרגום לאנגלית)

"בל" )בלגיה/צרפת 1973) - מתייה גרגואר, עובד ארכיון נשוי באושר, נותן ערב אחד הרצאה למועדון ספרותי באזור נידח בבלגיה. בדרכו הביתה הוא מחליט לנסוע דרך יער וואלון פנגאר הקדמוני. בחלק החשוך והעמוק ביותר של היער הוא פוגע עם הוולבו שלו בכלב גדול, ונסחף אל תוך חיים כפולים ואפלים. קולנוע סוריאליסטי במיטבו. שחקנים - ז`אן-לוק בידו, דניאל דלורמה, אדריאנה בוגדן. (93 דקות, צרפתית, תרגום לאנגלית)