סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: הילה אהרון בריק תיאטרון לאנשים שלא מפחדים
 

 
 
אנחנו קצת קומוניסטיות. יש סממנים סוציאליסטיים בגישה שלנו. אנחנו לא חלק מהקומבינה הקפיטליסטית של מדינת ישראל
"אין מנהל אמנותי בתיאטראות שלא יגיד לך ששרה קיין היא גאון ואף אחד לא מעלה את זה. היא  המחזאית הכי מפורסמת באירופה.. אין תיאטרון שלא העלה עשר הפקות של שרה קיין. פה זה יושב במגירות של בית ליסין והבימה והקאמרי", אומרת לני שחף, שחקנית עם אג`נדה, עם עליית ההצגה בכיכובה "פדרה מאוהבת" בתיאטרון תמונע.


"אישה טוטלית, מעזה, מרגיזה"

בסוף השיחה בינינו אומרת לני שחף  על המחזה החדש שבו היא משתתפת "זה מחזה שנותן לגיטימציה לאהוב. עם כל זה שפדרה מתה מהאהבה שלה ההצגה נותנת לגיטימציה לאהוב. לאהוב לאהוב לאהוב. לאהוב בכל מחיר". הנימה הרכה שבה נאמרים הדברים צובעת  בגוון עדין  ומפויס את המחזה וגם את השחקנית הראשית שלו  שהשדר המרכזי שלהם הוא דווקא עוצמה – דרמטית וחזותית כאחד. 

המחזה של שרה קיין הוא עיבוד מודרני לטרגדיה של פדרה המתאהבת בבנה החורג היפוליטוס, ומחליטה  לממש את אהבתה, גם במחיר חייה. את המחזה ביימה לילך דקל אבנרי (שחתומה גם על הדרמטורגיה) ולצד שחף המגלמת את פדרה משתתפים בהצגה ישי גולן כהיפוליטוס, מאיה מרון בתפקיד ראשון בתיאטרון, כבתה של פדרה, יעל צפריר ונעם רותם בתפקיד כלאיים מופלא של פסיכיאטר, מוזיקאי, כהן דת, תזאוס ועוד.

- בנוכחות הבימתית שלך יש משהו מאוד חזק,  גם פרובוקטיבי. פדרה בעינייך היא אישה חזקה?

"מאישה מצפים להתנהג כמו שהחברה מכתיבה וזה אומר לרסן את הרגשות שלך ולהסתיר את התשוקות שלך. פדרה בוחרת לא לעשות את זה וזה לדעתי מראה על החוזק. היא כן הולכת אחרי כל המאוויים שלה והולכת בגלל שהיא אישה טוטלית, מעזה, מרגיזה. אחת החוויות שהרשימו  נשים בגיל 50 ומעלה שבאו לראות את ההצגה הייתה זו שאישה  בוגרת הולכת אחרי נטיות לבה ולא מסתירה את ההתאהבות שלה במישהו צעיר. הן היו נסערות מאוד  מהקטע הזה. זה אחד הדברים היותר מסעירים בדמות הזו. אפשר גם למתוח  על זה ביקורת כי בעצם היא ריסקה את כל מה שהיה אבל אם אנחנו מאמינים בגורל, והמחזה  מסתמך על מיתוסים שהערוץ המרכזי שלהם זה הגורל אז היא לא יכולה  לברוח ממה שהגורל שלה זימן לה והיא הולכת על זה עם הבת שלה. הם קראו לזה האלים והיא קראה לזה הגורל.

"אם שרה קיין הייתה בחיים (קיין התאבדה בטרם מלאו לה 30 – ה. א. ב.) אחד הדברים שהיא הייתה מדברת עליהם זה גורל כי פדרה והיפוליטוס הן שתי דמויות שמובילות מיתוסים. מיתוסים מונעים על ידי גורל והיבריס  - חטא היוהרה אלה שתי אבני היסוד של מיתוסים. פדרה מונעת על ידי הגורל  והיפוליטוס על ידי חטא ההיבריס שמוביל אותו לאבדון".

"מחזאית לאנשים חושבים"

- בקריאה מודרנית יותר  התרשמתי שהקונפליקט המרכזי של הדמות הוא אולי הקונפליקט הנשי הכי גדול בין אמהות לנשיות/ יצריות

"זה שהדמות  מונעת על ידי מה שהיוונים קראו לו האלים ואנחנו קוראים לו את הגורל לא סותר את העובדה שיש פה דמויות מלאות גדולות ועמוקות עם קונפליקטים ואופק פסיכולוגי רחב שמניע אותן.אלה לא דמויות סטריאוטיפיות".

ואכן דמויות המחזה הן הכל פרט לסטריאוטיפיות. היפוליטוס, מושא תשוקתה של פדרה בגילומו של ישי גולן הוא בטלן, שמן, ציני, מרושע ולמרות כל זאת פדרה מתאהבת בו  עד כלות "כי הוא חכם, שנון, סקסי, כי הוא עושה מה שמתחשק לו כי הוא נסיך אמיתי יש לו דם כחול באמת, והיא כחולה ביי מרידג`. כי הוא צעיר כי נדמה לה שהוא בעצם עושה את כל מה שלה לא היה אומץ ולעשות וכי היא חולה לו על חולה זין, כי הוא מגניב אותה" כפי שאומרת שחף.  ישי גולן מופיע באחת הסצנות בעירום מלא, ובסצנה אחרת שחף כפדרה יורדת לאזור חלציו. "זה קטע שמעולם לא עשינו עליו חזרות", אומרת שחף בביטול כשהיא נשאלת אם הסצנה קשה לביצוע יותר מאחרות. "הרבה יותר קשה לפדרה לשמוע שזה נגמר, מאשר ללני השחקנית לרדת לאזור החלציים של ישי גולן ולעשות כאילו".

"הסיבה שאני ולילך (דקל אבנרי, הבמאית והדרמטורגית ה.א.ב.) מתעסקות עם החומרים האלה כי הם חומרים ראויים מבחינתנו בניגוד לחומרים לא ראויים שמוצגים על במות רפרטואריות  היום. חומרים שמביאים לך את הסטריאוטיפ הרדוד והמובן מאליו , שלא  מעוררים שום מחשבה אצל הקהל . שרה קיין היא מחזאית לאנשים חושבים, מעזים, לאנשים עם אומץ שלא מפחדים  ולא עושים רפרטוארי וועדי עובדים. זה יש מספיק  בכל אחד מהתיאטראות האחרים. נאוה צוקרמן היא אישה מבורכת שמבינה שאנשים כמוני וכמו לילך בוחרים להתעסק עם החומרים האלה לא מתוך ברירת מחדל אלא מתוך מקום של אמונה שהחומרים האלה צריכים להיראות והיא נותנת את האפשרות להראות אותם".

"מהמזכירה ועד הכוכב כולם שווים"

לני שחף, 36 ("אין לי משברי גיל. אני משתבחת עם הגיל"), למדה משחק באוניברסיטת תל-אביב ושיחקה בתיאטרון באר שבע, בהבימה (בין השאר "מונולוגים מהווגינה", "קן הקוקיה"), השתתפה בפרויקט שטרנהיים ועוד. היא נשואה לאורי בנאי ואם לנינה בת החמש. "פדרה" היא שיתוף פעולה שני שלה עם לילך דקל אבנרי אחרי ההפקה "דג בבטן" (על פי סיפורים מאת אפרת דנון) בתיאטרון תמונע.

 - זה שיתוף הפעולה שני בינך לבין הבמאית, מה את יכולה לספר על זה?

"המפגש ביני לבין לילך  הוא מפגש גורלי, תרתי משמע. לגמרי במקרה נכנסתי לתפקיד שלי בהצגה הקודמת של לילך "דג בבטן"  שבועיים לפני הפרמיירה, הצגה שכבר עבדו עליה חצי שנה. לילך היא רב תחומית ואין הרבה במאים כאלה שהם רב תחומיים, זה די נדיר. היא עובדת עם שחקנים לא מפסיקה ללמוד ולחקור כל הזמן רק שותה אינפורמציה כל היום לומדת חוקרת בודקת עושה. אלה הפקות אנסמבל וכשחקן בהחלט יש לך מה להגיד, אבל לילך היא מנהיגה של קבוצה  שבתוך הקבוצה יש זכות ואפשרות לכל אחד להגיד מה שהוא רוצה וליצור אבל בהחלט היא מנהיגה".

אחד המאפיינים של ההצגה (ושל הצגות קודמות של דקל אבנרי ) הוא שהשחקנים מתפעלים את התפאורה המנוכרת והיפהפייה (שעיצבה איריס מועלם). "אנחנו חיים בעולם שאותו לילך יוצרת ופועלים בעולם הזה זה משאיר אותך בתוך העולם הזה כל הזמן והופך אותך ליותר אחראי  ויותר מעורב. זו שיטה שיוצרת להקה ולא מטפחת כוכבים" אומרת שחף. "אני אתן לך דוגמה - לא עבדנו על השתחוויה"

 - מה ממש עובדים על זה בתיאטרון?

בתיאטראות רפרטואריים עובדים יומיים על ההשתחוויה. אצלנו אין  טיפוח של כוכבים. בריל טיים נשתחווה כולם ביחד ואפילו לא עבדנו על זה. היה ברור ביני ובין לילך שזה מה שיקרה וכל שאר הקאסט הלך אתנו. לדעתנו בתיאטרון הפועל והמנקה של הבמה חשוב בדיוק כמו השחקן הראשי אין הבדל. וזה התיאטרון שאנחנו מאמינות בו. משפחה, אנסמבל, מהמזכירה ועד הכוכב כולם שווים וכולם אחראים להצלחה ולכישלון של התיאטרון. 

 - זה נשמע סוציאליסטי

"אנחנו קצת קומוניסטיות. יש סממנים סוציאליסטיים בגישה שלנו. אנחנו לא חלק מהקומבינה הקפיטליסטית של מדינת ישראל, לא שלא הייתי שמחה למכור את זה בהרבה כסף ולעשות על זה הרבה כסף אבל בינתיים אנחנו לא חלק מהקומבינה. אני אוהבת כסף אנחנו צריכות כסף בשביל התיאטרון שלנו ולו גם לשלם לזכויות של המחזה ולתפאורה".

את הזכויות למחזה של שרה קיין קנה אבנר יהודאי, איש עסקים אוהב אמנות שהוא גם הסמנכ"ל של חברת החשמל. דקל אבנרי ושחף  הפיקו את המחזה אותו בסיוע תיאטרון תמונע. "המחזות מתורגמים ונמצאים בתיאטראות שמונה שנים" שחף ממש כועסת, "ואין מנהל אמנותי שלא יגיד לך ששרה קיין היא גאון ואף אחד לא מעלה את זה. המחזאית הכי מפורסמת באירופה – ברלין, פריז, אין תיאטרון שלא העלה עשר הפקות של שרה קיין. פה זה יושב במגירות של בית ליסין והבימה והקאמרי. הרמנו את הכפפה ביחד מתחילת הדרך ומצאנו מישהו שיקנה את הזכויות".

- ובחרתן  להעלות אותו כפרינג`?

"אני לא עושה פרינג`, אני עושה תיאטרון שאני חושבת שחשוב לעשות, וזה יכול להיות בקאמרי וזה יכול להיות בנשיונל תיאטר בלונדון. אנחנו הולכות נגד הזרם. זו לא ברירת מחדל. זה הרבה יותר קל לקנות זכויות של אלמודובר ולבוא לאילן רונן. יש דברים שברור שבתיאטראות יירצו לקחת. זה עולה לנו בכסף בדם יזע ודמעות. זו לא גחמה, זו שליחות מתוך אמונה ואהבה למקצוע ורצון שהדברים האלה יצאו החוצה".

"למה צריך היום בתיאטרון  מלחמות גלדיאטורים?"

גם ב"דג בבטן" וגם ב"פדרה מאוהבת" יש ללני שחף זמן במה ניכר ללא מילים. אבל הנוכחות החזקה שלה מצליחה ליצור מתח ועניין על הבמה. "אם יש שחקנים שמקבלים מחזה ובודקים כמה רפליקות אני בודקת שתיקות.  כמו בחיים לא כל הזמן בלה בלה בלה בלה.  כמו בחיים שתיקה לפעמים שווה המון מילים ובשתיקה יש הכי הרבה חוזק. גם בשקט יש המון המון רעש  והמון עוצמה".

ולמרות זו, אי אפשר לקחת מלני שחף את הלהט, שבו היא מדברת על תיאטרון, להט שיש בו נחישות ושכנוע פנימי עמוק, שהיא גם רותמת מתברר לעיסוק שלה בהוראה. "האהבה שלי לתיאטרון שהיא אהבת אמת אני אוהבת תיאטרון כי אני חושבת שתיאטרון היא אמנות נשגבת, חינוכית, תרפויטית גם מהנה".

 - גם נשגבת  וגם חינוכית?

"כן. גם  בבית כנסת וכנסייה זה גם נשגב וגם חינוכי,  בתיאטרון יש איכות דתית אבל לא במובן הפנטי רדיקלי,  אלא במובן החווויתי השראתי.  גם בכנסייה אפשר לשמוע מיסה ולצאת עם קתרזיס. תיאטרון הוא כלי מאוד חינוכי היום בני נוער בקושי יודעים לפתוח את הפה פתחתי בשנה שעברה מגמת תיאטרון לנוער בשוהם, ובמקום לעבוד אתם על תיאטרון ועל הצגה שרציתי לביים הייתי קודם כל צריכה ללמד אותם דיקציה כי הם  שכחו שצריך לשמוע אותם כשהם מדברים. 

"אני מלמדת גם היסטוריה וגיאוגרפיה דרך התיאטרון, דרך מחזות, סופוקלס ואריסטופאנס. התלמידים שלי יודעים את כל התקופה בלי  להתענות בשיעור היסטוריה משעמם וסופגים גם ראייה מרחבית, יכולת הקשה, יכולת אלתור. זה בייסיק. התיאטרון התחיל מלחנך. ביוון כל העם היה מגיע לשמוע מה קורה ולדסקס את להבין מה זה דמוקרטיה. זה התחיל משם.

"הרומאים הכניסו מלחמות גלדיאטורים אבל למה צריך היום  לראות בתיאטרון מלחמות גלדיאטורים ושטויות למה לא להכניס חינוך פנימה. אנטיגונה מוכר כי מלמדים את זה בבתי ספר ורכזות תיאטרון קונות. קלאסיקות ודברים ראויים עולים על במה רק כשזה מוכר. זה לא בא משיקול  חינוכי אמנותי. אני מבינה אותם כסף כסף כסף, אבל בגלל כל השעבוד והפולחן לכסף אין לנו מדינה. ואלוהים אדירים מתי יתחילו להבין את זה כשיהיה חורבן בית שלישי. מתי יפסיקו להשתעבד לכסף הזה".

צריכות חומר גלם

 - את עובדת כבר על הפרויקט הבא?

"אנחנו כל הזמן בקריאה חיפושים ובמחקר ובדיקה של חומרים חדשים. לרגע לא נחות. בריסרצ`. אם היה לנו עכשיו מקום משלנו וקצת כסף היינו כבר מתחילות את הפרויקט הבא. אין לנו כסף לתלות פוסטרים.  אנחנו צריכות לתלות את הפוסטרים לבד שאינם.  מתעסקות בהפקה בפועל . נשמח אם איזשהוא גוף שיעזור לנו לממש את החלומות של זה כי צריך כסף לאכול ולשתות יש לנו משפחות ויש לנו ילדים.  אנחנו צריכות כחומר גלם, כמו שהבנאים במשפחה קוראים לכסף. אנחנו צריכות קצת, לא הרבה".  

"מהיום שפדרה עלה אנחנו כבר מדברות על הדבר הבא. הכשלים החומריים מונעים מבעדנו לרוץ, אנחנו מדדות. כי זה עולה לנו בדם.  כל דבר כזה.   פשוט בדם.   יכול  להיות  שהתיאטרון הוא תרפויטי ובזמן ההצגות אתה נרפא באמת אבל זה נורא נורא קשה לעשות מה שאנחנו רוצות לעשות. ותודה לאל על תיאטרון תמונע שנותן לנו חלק מהצרכים  שלנו".


ההצגה הקרובה של "פדרה מאוהבת" תעלה ב- 19 במרץ 2007 ב- 20:30 בתיאטרון תמונע.


למועדי מופעים >

11/03/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע