במקביל ממשיכה הקבוצה להופיע עם "גרעינים" ו"נגזרת"  - ערב ובו שתי יצירות מחול שהועלה בבכורה בינואר השנה ומאז מופיע באופן קבוע ברחבי הארץ.

המופע החדש ראשון,  La Famiglia , הוזמן על ידי פסטיבל ישראל לפרויקט מחול "הזירה". זוהי יצירה קצרה והומוריסטית המתארת את קורותיה של משפחה הכוללת ארבע דמויות שאינן מזוהות חד משמעית בתפקידיהן בתוך המשפחה אך מייצרות אינטראקציות שונות ולעיתים משעשעות ביניהן. המוזיקה למופע מורכבת מקטעי טנגו מוזיקה איטלקית וספרדית המתובלת בפולקלור צועני. המופע יועלה ב- 3 ביוני 2007 בירושלים ולאחר מכן בפסטיבל "מחולוהט"  בתל-אביב.
 
פרויקט נוסף של הלהקה הוא המופע: "רקדנים יוצרים". עשור לאחר שזכה בפרס שני בתחרות "גוונים במחול" 1997 ובסמיכות לתחרות גוונים של 2007 פותח כרמי דלת לרקדנים המעוניינים ליצור ומאפשר להם לעלות את יצירותיהם על בימת סוזן דלל. הערב , שיעלה במוצאי שבת, 9 ביוני 2007 ב- 21:00 במרכז  סוזן דלל בתל-אביב, יורכב מיצירות רקדני הלהקה בהווה ובעבר.
 
קבוצת פרסקו דואגת לעלויות המופע ולתנאים טכניים ליוצרים, על מנת שיוכלו לממש את הראיה האמנותית שלהם. לא הייתה התערבות בבחירות האמנותיות של הרקדנים והבמה היא כולה שלהם.
 
רשימת היצירות ב"רקדנים יוצרים" :

רייצ`ל ארדוס -Alma  
 
אלמה הוא שמו המקורי של התפוח בטורקית. ביער של סודות, משהו טרי עם טעם טוב, לשחרר את הרעב. ביס.העבודה הועלתה לראשונה במסגרת "גוונים במחול".
 
צחי כהן - "מתילדה"

בימוי נויה נרדימון.  יצירה בהשראת חנוך לוין על פי קטעים מתוך קובץ המערכונים "הגי`גולו מקונגו וטיפוסים אחרים". עיבוד תנועתי לכמה שירים ומערכונים שחוברו לסיפור אחד, של אישה אחת, מתילדה. אישה אומללה החיה את חייה בתוך עולם של סבל מתמשך, מחפשת כיצד למלא את הריקנות שבה. דמויות בודדות, חסרות כל אחיזה בחיים, מנסות למצוא במפגש ביניהן פיסת משמעות לקיומן העלוב. בתמיכת מפעל הפיס. העבודה הועלתה לראשונה במסגרת "גוונים במחול".

מירה רובינשטיין, אילן ממן ויגאל משינסקי  -"צומי"

יצירה לשלושה  רקדנים בחיפוש מתמיד אחר תשומת לב.

קרן רוזנברג: " Let it Beat "

מפגש אינטימי ואקטיבי בין גבר, אישה וסקסופון. הרגע הראשוני בו הלהבה ניצתת, הליבידו פורץ והאימפולסיביות שולטת. האם הנדודים נמשכים, או שמא החיפושים תמו?
 
יניב הופמן : "אבק M אבק"
 
לשמור על סימטריה......להפר אותה......מאבק.
 
יגאל משינסקי:" He sa(i)d  She sa(i)d”
 
"לא זאת הייתה משאלתי האחרונה,לו יכולתי...הייתי מחזיר אותנו לזמן בו הכל עוד היה שלם.למקום בו שום דבר עוד לא התחיל .. משם,היינו ממשיכים ללכת כמו שני זרים מבלי לדעת כמה זה כואב..."