מהרגע שבו שרון רוטר עולה לבמה בליווי להקתה ניתן לראות שצפוי כאן מופע לא רגיל. קונטרה-בס, גיטרה אקוסטית וגיטרת ג`אז חשמלית הם לא שילוב סטנדרטי לליווי זמרות פופ. מי שמצפה לשמוע את השירים של רוטר כפי שהם נשמעים ברדיו , לא יקבל את מבוקשו בערב זה.
רוטר מאוד טבעית כשהיא על הבמה. מרקדת, מפלרטטת עם הקהל ומפזרת חיוכים ממזריים לכל עבר. הקול החלומי שלה הופך את הערב כולו לסוג של ריחוף. בנוסף לשירי האלבום, הערב כולל הרבה ביצועים חדשים לשירים של רוטר ושל אחרים. בולטים במיוחד "הניצוץ" מהסרט "קלרה הקדושה", "ילדתי שלי" של מאיר אריאל, "My Girl" של Leadbelly (שגם נירוונה ביצעו בזמנו) ו-"Baby" של קייטאנו וולוסו, שהיה הברקת הערב לטעמי. שימו לב גם לשמות שלושת השירים האחרונים, סוג של קונספט.
המופע מגוון ומאוד מעניין מבחינה מוזיקלית. הגיטרה החשמלית של אסי בן סימון היא עמוד השדרה של הערב כולו, ונותנת לו צליל קצת מחוספס. בן סימון עיבד והפיק את מירב השירים. במופע הוא יוצר ערבוב מרשים של פופ רך עם רוקבילי (הכלאה של קאנטרי, בלוז ורוקנרול) ומעט ג`אז ובוסה נובה. השירים אווריריים ומהפנטים. פסקול מושלם לערב נוגה או פגישה רומנטית.
אחד הרגעים המעניינים של הערב הגיע דווקא לקראת סופו. בן סימון, בעזרתה האדיבה של רוטר, הדביק רצועות איזולירבנד אדומות על גוף הגיטרה שלו והתיישב על הבמה. את השיר הבא הוא ניגן כשהוא רכון על הרצפה ובמקום לפרוט על מיתרים הוא ספק חבט-ספק ליטף את הגיטרה ויצר צליל מיוחד. אכן מופע לא סטנדרטי.
לרוטר יש את הפוטנציאל להפוך למלכת הביצה התל-אביבית. החיבור שלה עם בן סימון יכול לבשר גדולות. הבעיה כרגע היא שרוטר עוד לא החליטה איפה היא ממקמת את עצמה על מפת המוזיקה הישראלית. היא עדיין מתלבטת בין חיקו החמים של המיינסטרים הגלגל"צי לשוליים הרזים של האלטרנטיבה התל-אביבית.
הקהל המועט שבקושי מילא את הקמלוט מרמז על התנהלות לא נכונה. יש לה קול נהדר, היא עומדת מצוין על הבמה והחומר שלה מיוחד. הופעה כמו שלה מושלמת לחללים אינטימיים ואפלים כמו הקמלוט בתל-אביב. על פניו אין סיבה שיישאר כיסא אחד ריק במועדון.
רוטר נראית כרגע כממשיכת דרכן של סיוון שביט, קרני פוסטל ואפרת בן צור. הדמיון קשור לא רק למוזיקה ולאיכויות הקוליות אלא גם לחוסר היכולת שלה להמריא מבחינה מסחרית ולמשוך יותר קהל. חסרים בהופעה שיאים של ממש, רגעים שיישארו אתך גם בדרך הביתה. במצב כזה קל להבין למה הגיטריסט גונב לכוכבת הערב את ההצגה.
"נעים" הוא שם המופע וגם שמו של אחד השירים מאלבומה של רוטר. הוא מגדיר בצורה מאוד מדויקת את הערב כולו. ההרגשה שלי היא שיכול לצאת מהערב הזה משהו יותר מ"נעים", משהו מרגש.
עידן רינג
עוד על "נעים"
13/05/2004
:תאריך יצירה
|