נולה צ`לטון מביימת בתיאטרון החאן את "ארץ הקודש", מחזהו של המחזאי האלג`ירי מוחמד קאסימי .
 
את המחזה תרגם דורי פרנס. משתתפים: פלורנס בלוך, יואב היימן, ויטלי פרידלנד, עירית פשטן, אריה צ`רנר.עיצוב תפאורה: מרים גורצקי. עיצוב תלבושות: נועם רום. מוזיקה: דורי פרנס. עיצוב תאורה: רוני כהן. 
 
על המחזה
 
עיר צחיחה, כמעט חרבה, במצור. לא נשאר בה כלום. קשה להשיג ערק או פיסטוקים, נרגילות או קוביות קרח, ועוד פחות מזה מים – נשאר רק משחק הקלפים הישן.

בתוך הריק הזה משוטטות דמויות המחזה, כמו בחלום מסויט. החייל יאן פורץ לבתים, עורך חיפושים ומגייס משתפ"ים. הוא מנסה לשווא למצוא נחמה בווקמן שלו, עם המוזיקה הקלאסית. הראש מתפוצץ לו מרוב יריות ובעיטות בדלתות. עליה המיילדת ובעלה עיאד משתדלים לשמר על חורבות העיר את חורבות נישואיהם, על רקע של נרגילות וערק. אתם שוהה גם אימן, בחורה צעירה, שאביה נדון למאסר עולם ואמה, כרמן, רופאה מהפכנית, שעוזרת לתינוקות חולים לעבור במחסומים ומשגעת לגברים את הראש. אימן מוצאת את המפלט שלה מן הסיוטים בקליפים של להקת רוק לבנונית ובדאגה אובססיבית לחתול שלה, ישו, שהחיילים שברו לו רגל והוא מתרוצץ מפוחד בכל מקום ומשאיר כתמים של דם – "הדם של ישו". מהו בדיוק הקשר שלה לעיאד ועליה ומדוע הם מרגישים קירבה כזאת? – מתברר בסוף המחזה.

וישנו גם אמין, הבן של עיאד ועליה, תלמיד מצטיין באוניברסיטה, שיום אחד נשרף לו פיוז בראש, והוא מחליט להרוג חייל, להיות קדוש ולהגיע לגן עדן עם שבעים ושתיים בתולות והופך מסטודנט-למופת לשאהיד שהורג בשם אלוהים. 
  
על המחזאי
 
מוחמד קאסימי,סופר ומחזאי אלג`ירי (נולד בשנת 1955), חי בפריז מאז 1982. פירסם ספרי שירה, שני רומנים: "המטפחת" (1985) ו"היום האחרון" (1996), שתי מסות: "ערבי? אמרת ערבי?" (1991) ו"הולדת המדבר" (1992). עד עתה פירסם שמונה מחזות  ו-"ארץ הקודש" הוא האחרון שבהם. מחזותיו הועלו בצרפת, בגרמניה ובארה"ב. קאסימי עוסק במחזותיו בשאלות הכואבות החוצצות בין העמים והדתות. במצבו של הערבי בעולם המערבי, בחיים תחת כיבוש, במאבקים שבין גברים לנשים על רקע מאבק הישרדות יומיומי של חברה רב-לאומית ורב-תרבותית בתחילת המאה העשרים ואחת. שפתו פיוטית והוא בעל שליטה ברזי בניית הסיטואציה הדרמטית.
 
 
הצגה ראשונה תעלה במוצאי שבת, 14 ביוני 2008 ב- 20:30 בתיאטרון החאן.