סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן המהגרים - סיפור שלא נגמר
 

 
 
תיאטרון מלינקי מעלה הצגה שהיא מראת בדולח מלוטש מכאיבה של מיליוני בני אדם בעולם ובארץ


עולם כפול של גלות וגעגוע
 
אין כמעט יום שאיננו פוגשים אותם, שאיננו שומעים בקולותיהם, או רואים בעיניהם את המקום שעזבו, את התקוות שהביאו עמם ונותרו במזוודה שעדיין טמונה בתוכם ומלווה אותם, גם כעבור שנות דור. אלה הם המהגרים, ואצלנו אלה העולים. אלה הם מי שהמילה מולדת והבית והמשפחה היו ויהיו שם, הרחק מכאן, גם אם באו הנה מרצון, מאידיאלים, או רק מאין ברירה. וזה המצב גם אם הקליטה של בני המקום תהיה מושלמת. אם יש כזאת. הבריחה איננה מוחקת את הגעגוע, ארץ חדשה איננה מוחקת מהמפה את הישנה.
 
זו בתמצית מהותו הרעיונית של המחזה המיוחד של סלאבומיר מרוז`ק הפולני שעולה עתה בנוסח עברי נפלא של רועי חן, אחד המתרגמים הפעילים ביותר אצלנו. מרוז`ק שבעצמו היה מהגר, או ליתר דיוק גולה מארצו הקומוניסטית, כתב את המחזה כתוצאה מהמפגש שלו עם בני הארצות החופשיות שביקר או השתקע בהן עד ששב לפולין המשוחררת ב-1999. לדבריו, הוא הופתע לגלות עד כמה "אנשים שזכו לחופש מידע הפגינו בורות וחוסר עניין" בהבדלי תרבות בינם לבין המהגרים החיים בקרבם, לעומת הידע הרב של המהגרים על ארצות המקלט שלהם.
 
המחזה של מרוז`ק אמנם איננו מתרחש בישראל, אך הוא בהחלט מתאר עולם מוכר לישראלים שבאו מכל `שם` שיש. שכמו אא ותת, שני המהגרים במחזה של מרוז`ק מה שמחזיק אותם כאן היא ההכרה שהבחירה והברירה היא גם האין-ברירה. ההבנה כי בסופו של דבר עולמם כפול והוא מכיל גם את החיבור למה שהיה שם, זו העבדות הפנימית של הווייתם,  וגם את מה שהוא החופש, אפילו אם הוא מדומה או חיצוני, של קיומם כמהגרים.
 
הצגה מרתקת ומאלפת
 
הבמאי איגור ברזין שמצליח מדי הצגה להפתיע ביכולתו לדייק בתרגום הבימתי שהוא נותן לטקסטים הנפלאים, עושה זאת שוב ומגיע להישג חשוב בעיצוב המענג והמרתק של הדמויות של דואט השחקנים שלו, דימה רוס וויטאלי ווסקובויניקוב שחיים בכל אמנותם את צמד המהגרים אא ותת שבלילה אחד, במרתף עלוב אחד, עם קופסאות שימורים, קצת תה וסוכר, ובקבוק קוניאק משובח הם עוברים בדיאלוג קולח ומצליף, עם הומור חד, את המסע שלם של ההגירה ממולדתם, מחייהם הנפרדים אי-אז אל האין-ברירה של חייהם עכשיו.
 
במשך שעתיים ורבע וללא הפסקה מתנהל הדיאלוג בין השניים שבמהלכו הם עוברים שלב אחר שלב סולם שלם של חוויות, נפרדות או משותפות. אא הוא האינטלקטואל הגולה, תת הוא העובד הזר שבא למצוא פרנסה טובה עבור המשפחה שנותרה בבית. הגלות והפרנסה מתברר אינן שונות זו מזו במהותן – ולפחות במקרה של השניים הן מלכודות. אא אינו יכול לחזור למולדת, בהכרה ברורה. תת יגלה שגם הוא בסופו של דבר תקוע `כאן`.
 
דימה רוס וויטאלי ווסקובויניקוב יוצרים בהצגה הזאת שני תפקידים מרתקים. רוס מגלם את אא כמורה שיודע הכל ומשחקו צובר תנופה באנרגיה המתפתחת כמעיין המתגבר, סוחפת אותו ואת חברו, ומפשיטה את שניהם ממחלצות העמדת הפנים. ווסקובויניקוב גדל הגוף הוא התלמיד שמתקשה ללמוד והוא מגלם אותו כדוב המתעורר מתרדמת החורף ומגלה שהחמיץ גם את האביב ואת הקיץ.
 
פולינה אדמוב עיצבה לפרטים את המרתף שבו מתרחש המחזה המוצג באולם הקטן של תיאטרון הסימטה, שהוא מעתה משכנו-המארח החדש של מלינקי, והיא גם עיצבה את התלבושות.  אינה מלכין ומישה צ`רנייבסקי עיצבו את התאורה העדינה - ובמיוחד הצליחו בתמונת הפסקת-החשמל.
 
ההצגה, כאמור, נמשכת שעתיים ורבע ללא הפסקה, וטוב יעשו יוצריה אם יקצרו אותה. ובכל מקרה זו הצגה מרתקת ומאלפת.

למועדי מופעים >

20/11/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. המהגרים-ביקורת-תיאטרון מלנקי-הסימטה
elybikoret , t a (21/11/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע