תיאטרון - סרטים המהמטבח התאילנדי

בשבוע הקולנוע התאילנדי, שייערך בסוף אוגוסט בסינמטקים, יוצגו חמישה סרטים מהשנים האחרונות (2004-2003), ממיטב היצירה הקולנועית בתאילנד.

תעשיית הקולנוע של תאילנד הולכת ותופסת מקום בשורה הראשונה של הקולנוע הבינלאומי מאסיה לצד הקולנוע של יפן, קוריאה וסין, והפופולריות של הקולנוע המקומי גוברת גם בתאילנד עצמה.

פירוט הסרטים:

החברה שלי (תאילנד 2003)
שישה (!) במאים שיתפו פעולה לצורך יצירת סרט ההתבגרות הזה. ג`אב בן ה-20 נזכר בילדותו ובחברות שהשתבשה עם ילדה בשם נוי-נאה. אביהם של הילדים הם ספרים יריבים שלא מדברים ביניהם, אך הידידות בין הילד והילדה פורחת. כשג`אב גדל הלחץ החברתי להצטרף אל חבורת הבנים גובר על הנאמנות לנוי-נאה והחברות מסתיימת בטונים צורמים.

כעבור הרבה שנים ג`אב מקבל הזמנה לחתונתה של נוי-נאה ושוקע ברגשות אשמה מעורבים בנוסטלגיה מתקתקה. המפגש ביניהם מוכיח כי יש סכנה בנוסטלגיה, כי את זיכרונות העבר אי אפשר לייבא להווה. בימוי: קומגריט ת`ריווימול, סונגיוס סוגמאקאנאן, נית`יוואט ת`אראטורן, ויג`ה קוג`ו, וית`איה ת`ונגיויונג, אדיסורן ת`רסיקאסם. משחק: צ`ארלי טריראט, צ`ארווין צ`יצומבון, פוקוס ג`ראקול. (100 דקות, תאית, תרגום לעברית ואנגלית).

חיים אחרונים ביקום (תאילנד 2003)
ספרן יפני בבנגקוק עסוק בניסיונות התאבדות. אחיו, איש יאקוזה לשעבר, מוצא אצלו מפלט מפני חברי כנופייתו. ידיד שהגיע לביקור הורג את האח, והספרן מחסל את המחסל עם אקדח שהחזיק לשם ניסיונות ההתאבדות שלו. בשעה שהוא עומד על גשר בכוונה לקפוץ ממנו מתוודע הספרן לנוי, יצאנית החולמת לייצא את מרכולתה ליפן. בין השניים מתפתחים יחסים שאמנם לא מובילים למיטה, אבל מכילים חיבה גדולה. ״חיים אחרונים ביקום״ מתקדם באמצעות נרטיב מרוסק ושוטים ארוכים מזוויות נמוכות, תוך התמקדות במצבן הנפשי של הדמויות במקום בתהפוכות עלילתיות. שימו לב לבמאי הפולחן היפני מיאיקה טקאשי בתפקיד משנה כאיש יאקוזה מטורף. בימוי: פן-אק ראטאנארואנג. משחק: טאדאנובו אסאנו, סיניטה בוניאסק, לאילה בוניאסק.
(112 דקות. תאית, יפנית ואנגלית, תרגום לעברית).

אוברטורה (תאילנד 2003)
עלילת הסרט מתחילה בממלכת סיאם בשנת 1886. סורן הוא נער כפרי, נגן ראנאד (קסילופון מבמבוק). לאחר שאחיו הבכור נרצח ע"י אדם שהפסיד לו בתחרות נגינה, אביו של סורן מלמד אותו לנגן והוא הופך בהדרגה לסלבריטי מקומי. השחצנות שלו משכנעת את אביו לקחת אותו לבנגקוק הבירה, כדי שגם יחווה הפסד בתחרויות.

סורן חוזר לכפרו עם גאווה פגועה, אך מפתח טכניקת נגינה חדשה הגורמת לנסיך סיאם למנות אותו למוסיקאי החצר. הוא מגלה עולם חדש וגם מתאהב, אך במהרה נשלח לתחרות מול המאסטרו שכבר ניצח אותו בעבר. לעת זיקנה הוא הופך למאסטרו בעצמו ובמהלך מלחמת העולם השניה מסתבך בצרות, מכיוון שאז לנגן מוסיקה תאילנדית מסורתית נחשב ללא תרבותי. שוב עליו להילחם למען אמנותו. האפוס המוזיקלי מבוסס על סיפורו האמיתי של גאון מוזיקה תאילנדי. בימוי: אית`יסונת`ון ויצ`אילאק. משחק: אנוצ`יט סאפאנפונג, אדול דוליארט, פונגפאט וואצ`יראבאנג`ונג. (103 דקות, תאית, תרגום לאנגלית)

אנגולימאלה (תאילנד 2004)
אפוס היסטורי רווי דם המתרחש לפני 2500 שנים על דמות חצי היסטורית וחצי מיתולוגית שחיה בתקופתו של בודהה. אהימסאקה נולד למשפחה של ברהמינים בהודו ובלידתו מנבאים כי יהפוך לשודד ולאיש רע. אביו רוצה להרגו מיידית אך אמו מעבירה אותו למקדש על מנת שיגיע לדהארמה. למרות שהילד נראה תמים הכוהן הגדול שולח אותו לרעות עזים, כי הוא רואה בו את הרוע בהתגלמותו.

כשאהימסקה גדל הוא מציל את חייה של אשת הכוהן ובורח יחד איתה. במערת המסתור הוא שומע את האלוהים (לפחות כך הוא חושב) אומר כי על מנת להגיע לדהארמה עליו להרוג 1000 בני אדם.

במהלך ביצוע המשימה הוא מוטרד בעיקר לא לאבד את הספירה וכורת את אצבעותיהם של האנשים שהרג ועונד אותם סביב צווארו. כך הוא זוכה לכינוי אנגולימלה ("מחרוזת האצבעות"). בהתחלה הוא הורג רק רשעים, אך ככל שהזמן דוחק הוא נהיה פחות בררן והופך לאחד מהרוצחים הסדרתיים הראשונים של האנושות. בימוי: סוטאפה טונירוט. משחק: נופאצ`אי צ`איאנאם, סטלה מאלוצ`י, ג`ון ראטאנאוורוי. (105 דקות, תאית, תרגום לאנגלית)
הקרנה חד-פעמית. בנוכחות גב` פיאנוץ` צ`איראטאנאנון, מפיקה שותפה.

אונג באק – לוחם המואי-תאי (תאילנד 2003)
קומדיית פעולה מסחררת. העלילה מתארת את מסעו של צעיר כפרי תמים, מומחה ללחימת מואי-תאי, לעיר הגדולה בנגקוק, כדי להחזיר לכפר את פסל הבודהה הקדוש שנחטף על ידי אספן אמנות מרושע. העלילה השגרתית מהווה 5% מהסרט, וגם לטוני ג`א אין כמעט שורות דיאלוג. לכן דרך הביטוי שלו היא הלחימה, ואיזו לחימה.

גם מי שלא אוהב את הז`אנר, יכול להעריך את הישגיו של הסרט הזה, שמעמיד את כל פעלולני הונג-קונג מבוישים בפינה. בעיקר כי אין כאן אפקטים מיוחדים, לאכבלים בלתי נראים כמו ב"נמר דרקון", וכל המרדפים, המכות והפעלולים מסמרי השיער הם אותנטיים. השיא היא סצנת מרדף קומית בהשתתפות עשרות מוניות על שלושה גלגלים ברחובות בנגקוק. (105 דקות, תאית, תרגום לאנגלית)/ הקרנה חד-פעמית. בימוי: פראצ`יה פינקאב. משחק: טוני ג`א (פאנום ירום), פצ`טאי וונקמלאו, פומווארי יודקאמול.