תיאטרון - מסע החורף של שוברט בשטריקר

במרכז הרסיטל שיפתח את עונת הרסיטלים בקונסרבטוריון למוזיקה שטריקר בתל-אביב יעמוד "מסע החורף"- מחזור השירים שהלחין שוברט על פי יצירתו של המשורר וילהלם מילר. זמר הבריטון הגרמני תומאס באואר והפסנתרן דניאל גורטלר יחברו יחד לרסיטל שתבוצע בו גם יצירה נוספת מאת שוברט - 4 אימפרומטי לפסנתר.

תפתח את התכנית הרצאתו המקדימה של ד"ר בנימין יוסופוב.

הסולנים

תומאס באואר קיבל את חינוכו המוזיקלי כחבר במקהלת הקתדרלה של רגנסבורג. הוא למד שירה אצל האנו בלאשקה בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן שם סיים בהצטיינות יתרה. הוא זכה בפרסים ובמלגות רבים. הופעת הבכורה האופראית שלו הייתה במינכן בשנת 1997. לאחר שביצע תפקידים ראשיים רבים, הוא צוין לשבח מיוחד על ביצוע התפקיד הראשי באופרה "יעקב לנץ" של וולפגנג ריהם בפסטיבל זלצבורג 2000. התמחותו בתחום האופרה בת-זמננו הביאה אותו לחבור למלחין מנפרד שטאנקה, שכתב ב2002- את אופרת האינטרנט הראשונה: "אורפאוס: קריסטל" לביאנלה של מינכן, בה הופיע באואר בתפקיד הראשי כאורפאוס המודרני.
.
דניאל גורטלר למד אצל נעמי הכהן, וסיים את האקדמיה למוזיקה בתל אביב ואת בית הספר הגבוה למוזיקה בהנובר, בהם למד אצל אריה ורדי. השתלם אצל כריסטוף אשנבך. גורטלר הופיע כסולן עם תזמורות חשובות באירופה ובארצות הברית ועם כל התזמורות החשובות בארץ כולל התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
ניגן תחת שרביטם של מנצחים רבים ביניהם מהטה, אשנבך, טילסון תומס, ויוסטוס פרנץ, והופיע בפסטיבלים ובקונצרטים של מוזיקה קאמרית ורסיטלים בכל רחבי העולם. הוא מנגן בקביעות עם אמנים כגון הכנר ניקולאי זניידר, הצ`לן סטיבן איסרליס וזמר הבריטון בו סקווס. ב1998- נתן את רסיטל הבכורה שלו בניו יורק בו ביצע את כל מחזור השירים ללא מילים של מנדלסון אותם אף הקליט באלבום. דיסק נוסף שלו ושל ניקולאי זניידר עומד לצאת בימים אלה בחברת BMG. גורטלר מלמד באקדמיה למוזיקה בתל-אביב.

סוד הקסם הרומנטי של "מסע חורף"- סקירתו של דני סתיו

וילהלם מילר נולד בדסאו ב-1794 (כשנתיים לפני שוברט). ספק אם היה מושך תשומת לב יתרה מצידנו אלמלא נתמזל מזלו ושוברט נתקל במחזור שיריו "בת הטוחן היפה", נכבש בקסמם והלחינם בשנת 1823.

ארבע שנים אחר-כך, כשנה לפני מותו של שוברט, מתגלגלת לידיו אנתולוגיית שירה ובה תריסר שירים של אותו מילר, תחת הכותרת "מסע-החורף". בפרק הזמן שבין פברואר 1827 ועד לאביב של אותה השנה הוא מחבר גם להם מוזיקה בסערת נפש גדולה. מחלת העגבת שקיננה בו, הסבל הרב שהסבה לו והמוּדעוּת לסופה הידוע מראש ("איש עוד לא חזר משם…") היו קרקע פוריה שעליה נחתו שיריו הקודרים של מילר ושבאוירתם נסחף שוברט תוך כדי הלחנתם, והם הישרו עליו מצב רוח קדורני ותחושת נכאים, אשר הביאוהו להסתגר בתוך עצמו יותר ויותר.
בסיומו של השיר השנים-עשר, "בדידות", כתב שוברט את המילה "סוף", ורק אחרי שהשלים את הלחנת תריסר השירים הללו נתגלגלה לידיו אנתולוגיה נוספת, ובה עוד שנים-עשר שירים של אותו "מסע החורף" מאת מילר.
באוקטובר של אותה השנה - 1827 - הוא מלחין גם אותם, בלי לדעת כי באחד בחודש ההוא כבר לא היה משוררם של השירים הללו בין החיים: מילר הובא למנוחת עולמים בהיותו בן 33. גם לשוברט עצמו לא נותרה אלא שנה אחת, והוא ימות ב-19 בנובמבר 1828, בטרם ימלאו לו 32 שנים.

למרות קירבתם הרוחנית של המלחין והמשורר – השניים לא נפגשו מעולם (מילר אף לא ידע כלל על דבר קיומו של שוברט, ובודאי לא על הלחנת שיריו). כך מומשה בחייהם, כביצירתם המשותפת, תמצית נשמתה של הרומנטיקה: "לא בטווח העין, כי-אם בטווח הלב"…

כדרכו האמנותית בשדה ה"ליד" אין שוברט מייעד לפסנתר תפקיד של ליווי גרידא לקו המזומר, אלא רואה בשניהם - בקול ובכלי – שווי-ערך, התורמים יחדיו להבעה המוזיקלית של הטקסט המושר.הפסנתר מצייר בצליליו את מה שאין המילים מבטאות ובכך מתאפשרת הצלילה לעומקם של רגשות שאין המילים מגיעות אליהם. לצורך כך מגויסים גם כל אמצעי הביטוי המוזיקליים: המלודיות, ההרמוניות, המקצבים, הדינמיקה. התפניות ההרמוניות מביאות לידי ביטוי את תמורות שחלות בהלך-הנפש, כפועל יוצא מן האירועים החיצוניים העולים ממילות השיר.

חרף הקדרות והייאוש העולים מעשרים וארבעת שירי המחזור, העיד עליהם שוברט כי "אלה אהובים עלי מכל שירי האחרים".

לפרטים נוספים