סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה בהופעה
 

 
 
על שלושה אלבומי הופעות:  קלפטר, שמיר ואולארצ`יק, רכטר ורביץ ו-שייקה אופיר


דבש
 
נתחיל מהסוף, כלומר, מימינו-אנו. "נפגשנו" הוא שם המופע (וההרכב?) של יוצאי להקת "כוורת" הוותיקים - יצחק קלפטר, אפרים שמיר ואלון אולארצ`יק, שלושה אמנים יוצרים ופעילים עדיין, שמתפרנסים היטב מהמופע המשותף שלהם. על האלבום הזה, ומן הסתם גם על המופע, אפשר לומר: באים בשביל כוורת, נשארים בשביל הדבש.
 
ואכן, אין באלבום (15 קטעים) אף שיר של כוורת אלא רק השירים הפרטיים של כל אחד מהשלושה - בחלוקה מוקפדת ושווה, של חמישה שירים לכל אחד -  בדרך כלל להיטים גדולים ומזוהים עם קריירות הסולו שלהם (שמיר עם "ערב של יום בהיר", "הידעת את הדרך", "יותר מסתם אחת", "נכון את יפה" ו"רוקד לקול הבנות"; אולארצ`יק עם "בא לשכונה בחור חדש", "בואי נתחבק", "בואי נגיד שאני שלך", "כל דבר קט" ו"היא הולכת בדרכים"; וקלפטר עם "דמיון חופשי", "שיר אהבה בדואי", "צליל מכוון", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו" וגם "שווה זהב", השיר "החדש" היחיד באלבום).
 
כמי שהורגלו לעבודה בחברותא בלהקת האם המיתולוגית, אין ליצחק, אפרים ואלון שום בעיה לשיר ביחד, ללוות אחד את השני ולתת כבוד לסולואים של האחרים. הניסיון שצברו מאז, מטען השנים והקילומטראז` הבימתי, ההשלמה, הקבלה של האחד את האחר ללא תחרות, היא ערכו המוסף של האלבום שהוקלט במהלך ההופעות שהם מקיימים ביחד (אפרים ויצחק מנגנים בגיטרות, אלון בבאס, אשר פדי בתופים ועמית הראל בקלידים).
 
יש בשירים תוספות ג`אזיות וגוונים רוקיים, רך ופולקי בעיקר. יפי השירה ודקויותיה לא הכי חשובים, אלא המפגש והקסם, כמו שקלפטר שר ב"שווה זהב": "אחד ואחד הם שניים, נחמד להיות לבד - ביחד". וביחד נוצרת ישראליות מחבקת, לא דביקה ומעיקה, לא מסתחבקת בפרוטה, אלא עניינית וכובשת. אם תרצו, הם הטראוולינג ווילבוריז שלנו. אם לא, התייחסו אליהם כווטראנס בפגישת מחזור משמחת כייפית.   
 
נפגשנו live. יצחק קלפטר. אפרים שמיר. אלון אולארצ`יק. התו השמיני
 
שירים אלמותיים
 
"באופן קבוע וחד פעמי" הוא הדפסה דיגיטלית ראשונה של אלבום ההופעה של רכטר ורביץ שהוקלט בצוותא תל אביב, אי אז ב-1978 (עם תוספות ושיפורים באולפני טריטון האגדיים). גם יוני וגם יהודית היו באותה תקופה מוזיקאים בראשית דרכם העצמאית, ורגע לפני שימסדו ויבססו קריירות סולו מרשימות, חברו ל"ערב שירים שלו ושלה". היא עם השירה העזה והזכה שלה (וממש בגישושיה הראשונים כיוצרת; "מי לאהבה" ונעימת הפתיחה), הוא עם המוזיקליות הנדירה שלו, וביחד הם מבצעים שירים (בעיקר שלו) שיהפכו לקלאסיקות בפופ הישראלי ("דמעות של מלאכים", "עטור מצחך", "מה עושות האיילות", "שלוש בלילה בעיר", "כבו האורות" וגם "לילה טוב" מ"הכבש הששה עשר").
 
כאמור, רכטר נוכח יותר כיוצר, אך דווקא הביצועים של רביץ הם שמסייעים להפיכת שיריו לאלמותיים, שלא לדבר על הרי-מייק הנהדר שלה ל"עין גדי" ועל הביצוע המושלם שלה ל"לילה" של שלום חנוך, שהפך כבר אז לנכס צאן ברזל שלה. אולם במרחק של 30 שנה תש מעט כוחה של הראשוניות ההיא, ואם יש להדפסה החדשה ערך מוסף הוא בדי.וי.די. המצורף צילום של אותו מופע על ידי רשות השידור, שגם עליו חלה התיישנות לא מעט. בכל מקרה הדיסק והדי.וי.די. אינם חופפים לגמרי ויש תוספות (בעיקר של רביץ, בעיקר מ"הכבש הששה עשר") משובבות.
 
משום מה נדמה לי שהוצאתו המחודשת של אלבום זה היא ניסיון להיבנות מהצלחתה הנוכחית של יהודית רביץ כאמנית מופיעה.
 
באופן קבוע וחד פעמי. יוני רכטר. יהודית רביץ. סימני דרך / אן.אם.סי. יונייטד
 
החזר חוב תרבותי
 
שלושת אריכי הנגן של שייקה אופיר, או כפי שכינה את עצמו באנגלית שי קיי אופיר, שמודפסים גם הם לראשונה במהדורה דיגיטלית עם לא מעט תוספות ובונוסים מתבקשים, הם בפירוש החזר חוב תרבותי. תחשבו על זה, שהאמנות הזאת, של בידור, הומור והצחקות, כבר לא מוקלטת מזה שנות דור כמעט על אלבומים (מקסימום לתוכניות רדיו, מינימום לתוכניות טלוויזיה).
 
אל תתאמצו להיזכר מתי היה מופע הבידור האחרון שהוקלט. כנראה "הקומדי סטור" בגלגול הראשון. לא יצפאו וסוויסה, לא מושונוב ובראבא. אמנם סטנדאפיסטים מקליטים וידאו ודי.וי.די. (משלום אסייג ועד אסי וגורי), אבל תסכימו שבכל השוואה בין הבדרנים-עאלק הנוכחיים, אבות המזון והז`אנר מביסים אותם בנוק אאוט.
 
כמו שייקה אופיר. ללא ספק חלוץ ומייסד, בדרן משכמו, מופת וסמל. ולא בשל פרמטרים נוסטלגיים, אלא בזכות תכונותיו הערכיות המזהירות - השפה, הידע, ההשכלה הרחבה, האינטליגנציה, ורק אחר כך, הרבה-הרבה אחר כך, ההומור והמשחק, יכולת האבחנה והאפיון, החיקוי והתזמון, וגם הרגישות הרבה והאהבה הגדולה למושאי הצחוק, האמנות והאיכות, והיעדרם המוחלט של גסויות, ניבולי פה וחיקויי עדות. נפיל, בן דור של ענקים.
 
שלושת האלבומים שכונסו לאוסף המעולה והכמעט מושלם של שייקה אופיר (בידי העורך ערן ליטווין שהוסיף רשימה מאלפת וכלל מילון שייקה אופיר מאת רוביק רוזנטל) הם אוצר, לא פחות. עשרים מערכונים משלושה מופעים ואריכי נגן שלו ("שייקה אופיר" מ-1963, "שייקה אופיר ואורי זוהר במועדון הסנטר הכפול" מ-1966, ו"כל מה שרצית לשמוע..." מ-1973) ועוד 16 בונוסים (בהם מערכונים מוכרים פחות וגם שירים).
 
רשימת המלאי מותירה את המאזין פעור פה לנוכח הקלאסיקות: "ציונה", "המורה לאנגלית", "זלמן", "המושבניק", "כיפה אדומה", "מנצח המקהלה", "בית ספר לגנבים", "תקרית גבול", "התעשר", "סימני קריאה" ו"חלש האופי". וגם שירים ומערכונים עם נעמי פולני ("הג`יפ" ו"דחילק מוטקה" מהצי`זבטרון), עם רבקה רז ("ברד ירד בדרום ספרד" מ"גברתי הנאווה"), עם שמעון ישראלי ("הנהגים"), בומבה צור ("אב ובנו") ועוד.
 
לשמוע ולהתענג עם הבדרן הגדול ביותר שדרך אי פעם על במה עברית. ודווקא האלבום הזה היה צריך תיעוד בדי.וי.די...   
 
שייקה אופיר. שלושה אלבומים. מבראשית / הד ארצי.


28/06/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע