סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן סינגולדה בהופעה- גיבור גיטרה צנוע
 

 
 
הגיטריסט הווירטואוז הוותיק מגיח אל קדמת הבמה עם קלאסיקות רוק מכל הזמנים


גיבור גיטרה צנוע
 
אחרי שנים רבות כל כך בצילם של אחרים, מגיח נגן הגיטרות אבי סינגולדה לקדמת הבמה. לא שהוא לא היה שם בכל השנים הארוכות (18) שהוא מלווה את שלמה ארצי, אבל ב"סינגולדה וחברים" הוא הפרונטמן. וגם זה בערבון מוגבל: כי יותר ממנו עומדים בחזית הם השירים, או נכון יותר נגינת הגיטרה בהם. קלאסיקות רוק מתקופות שונות, שלדעת סינגולדה, מן הסתם אי אפשר להיות גיטריסט רוק או פופ בזמננו מבלי לדעת לנגן אותן או לפחות להכירן היטב.
 
סינגולדה על הגיטרות, כמובן: ספרדית (עם מיתרי ניילון), אקוסטית ושתי חשמליות. החברים הם שלושה נגנים - טל פורר בקלידים, מיקי ורשאי בבס וקונטרבס ותומר צדקיהו בתופים, ועוד שלושה זמרים-נגנים - אמיר דדון וגיטרה נוספת, קרן טננבאום וכינור ומיקה שדה וקצת הקשה. אופיו של ההרכב מלמד שגם אם הדגש הוא על גיטרה סולו, קרוב ככל האפשר למקור, עדיין זה לא מופע רק לחובבי גיטרה ולתלמידי הכלי, אלא גם לנוסטלגיקנים וגם לחובבי מוזיקת רוק על-זמנית ומשובחת. כלומר, לא רק נגינה, אלא גם שירה ובמגוון די רחב, ולא בהתייחסות ליוצר ספציפי.
 
אם תרצו יש כאן חיבור בין שתי אופנות רווחות. מצד אחד, ההידרשות הדי-מפותחת בשנתיים-שלוש האחרונות, לגרסאות כיסוי מושלמות ככל הניתן, של יוצרים מרכזיים ברוק העולמי וליצירותיהם, ותקצר היריעה מלמנות: ביטלס, קווין, אבבא, דייר סטרייטס, פינק פלויד, לד זפלין, סטיבי וונדר, ריי צ`ארלס ורבים אחרים. יש הרכבים ונגנים מקומיים שזו התמחותם וגם פרנסתם. מצד שני, מגמה צעירה יותר, של הצדעה לגיבורי גיטרה. עושים זאת ארז נץ, שמוליק בודגוב וחיים רומנו, במופע משותף (שנבדוק אותו בהזדמנות), ועתה גם סינגולדה.
 
במופע, שנמשך כ-100 דקות, ח"י קטעים. רובם ככולם להיטים שסינגולדה, 50, גדל עליהם, התפתח לצידם ולמד לאהוב ולפצח. הוא נפתח בנעימת הנושא של "צייד הצבאים" (סרטו של מרטין סקורסזה) של ג`ון וויליאמס, וננעל - בהדרן אחרון - עם "ג`וני בי גוד" של צ`אק בארי אולמייטי, מגיבורי הגיטרה הראשונים של הרוק`נרול.
 
סינגולדה מפליא לנגן ולבצע סמלי רוק בלתי נשכחים, בנון שלנטיות מכעיסה ו-וירטואוזית. הבנאדם לא מתאמץ ולא מזיע. וזה לא רק הבייגלה שמעל הראש וזריזות הידיים, או המוזיקליות והתפישה, הניסיון וההתמדה, החריצות והחריש, אלא גם התשוקה והתאווה, ובעיקר צניעות מפתיעה של מי שלא עושה סיפור גדול מכל העניין. כלומר, הוא עושה, אחרת לא היה מופע, אבל אין בו שום פוזה ומאניירה ולא גינוני אדנות או מלכות של גיבור גיטרה. רק פשטות וענווה של פועל חרוץ ונאמן, שמוצא סבלנות וחן לחלוק את מתת האל שקיבל עם הכלל.
 
שעה וחצי של שמן בעצמות
 
אחרי הפתיחה האינסטרומנטלית הטהורה, מתחיל מצעד הלהיטים: "שדות של זהב" של סטינג, ששרה מיקה שדה. בשירה באנגלית (כולל בשירים הנוספים) היא נשמעת הרבה יותר בטוחה, יציבה ונועזת, ויש בכך הבטחה לעתיד; היא שרה גם את "Light My Fire" של ג`ים מוריסון והדלתות.
 
ב"ליילה", אחת היצירות הקלאסיות של אריק קלפטון, האלוהים של הגיטרה, מצטרפים קרן טננבאום ואמיר דדון. דדון, אחד הסולנים ב"שאריות של החיים", הפרויקט השלישי של עידן רייכל, הוא זמר מעולה, מפתיע ביכולתו הקולית המגוונת ומהווה בחירה יוצאת מן הכלל של סינגולדה. לחובבי הנוסטלגיה הוא מעורר נשכחות וסוחט תשואות בביצועיו המרשימים, ויהיה מעניין לעקוב אחריו בחומרים מקוריים, אותם החל לטפטף. אם כי ההצגה במקרה של "ליילה" היא עדיין של סינגולדה. טננבאום מקבלת את ההזדמנות להפגין את יכולתה בשירה ובנגינה ב"בּלוּ מוּן" של רוג`רס והארט, שיר מחזמרי שהפך לסטנדרט ג`אזי. קרן טובה מאוד, בשני ההיבטים.
 
 כהקדמה ל"מלון קליפורניה", הלהיט הגדול ביותר של להקת "הנשרים" (שבה היו שלושה גיטריסטים: ג`ו וולש, גלן פריי ודון פלדר) מספר סינגולדה את הסיפור המכונן של הקריירה הצבאית שלו, היום בו הפך משומר סתם לנגן מוערך. דדון שר, שדה וטננבאום מלוות, וסינגולדה מלהטט באקוסטית ובחשמלית, ומדייק בתשוקה של נער במעבר מהפתיחה ההיספאנית הארוכה אל הרוק החם, המלטף והממכר של האיגלס. מרגעי השיא של ההופעה.
 
קלפטון זוכה לכבוד נוסף, עם "זוהר אהבתך" שניגן בסופר-גרופ "קצפת", כשסינגולדה משתעשע בפאנקי תזזיתי ושדה שרה; הקטע הפחות מוכר, אך אחד המרשימים ביותר עבור להטוטן גיטרה כסינגולדה, הוא "עדיין יש לי הבלוז" של גארי מור, נגן בלוז לבן אגדי. דדון שר. הבחירה ב"מגפיים אלה נועדו להליכה" (של ננסי סינטרה ולי הייזלווד) נשמעת תמוהה בתחילה. אך ההזדמנות של טננבאום לשיר ולכנר הופך לדו-קרב מרשים של כינור וגיטרה אקוסטית.
 
ההקדמה ל"אפאש" של "הצלליות" מוגדרת על ידי סינגולדה כשיעור בהיסטוריה. ואכן, בשנות ה-60 נגינת הגיטרה של האנק מרווין מ"הצלליות" הייתה בזמנה פסגת הנגינה בגיטרה, בזכות אפקט הטרמולו (ההרעדה של הצליל – ע. א.) שלה. ודומה שמאז הפך "אפאש" לבחינת המיון שמפרידה בין נגנים סתם לבין נגנים מוכשרים. לסינגולדה היא הזדמנות לשיעור לדוגמה, כשאחריו אתנחתא קומית ודוגמה משעשעת איך היו מנגנים את "אפאש" היום, בקיסריה הים-תיכונית.
 
עוד הצדעה לקלפטון היא "כשהגיטרה שלי מייבבת בעדנה", יצירתו של ג`ורג` הריסון עבור הביטלס, שזכתה לנגינתו של המאסטרו. אמיר שר, הבנות מלוות והגיטרה בוכה. קרלוס סנטנה הוא גיבור המיני-מחרוזת של "אשת קסם שחור" (דדון שר) ו"חלקלק" (שדה שרה), קידום מכירות לקראת בואו הצפוי לישראל. גם ב"הודעה בבקבוק" של "פוליס" (נגן הגיטרה הוא אנדי סאמרס, סטינג ניגן קונטרבס) לא מתחבאת הבטחה גיטריסטית יוצאת דופן, ודומה שהיא התקשטות בשיר יפה וקופצני , בגיוון המופע ובהזדמנות נוספת לדדון להפגין את יכולתו המרשימה.
 
הסיום (קודם ההדרנים), לעומת זאת, הוא פיצוץ. מאסטרפיס כפול וחלומו הרטוב של כל נגן גיטרה. קודם "עשן על המים" של ריצ`י בלקמור מ"סגול כהה" ובעקבותיו "מדרגות לגן עדן" של ג`ימי פייג` מ"לד זפלין". שתי יצירות מופת שסינגולדה (ודדון לצידו) הופך בהן את החלום וההזייה למציאות. הקינוח לעומתם הוא כמעט זניח: "דבר קטן שנקרא אהבה" של קווין (גיטרה: בריאן מיי) בביצוע קרן ו"money for nothing" של דייר סטרייטס (גיטרה: מרק קנופלר) בביצוע אמיר, וכאמור לעיל, "ג`וני בי גוד" עם מיקה, שמציעה לשיר אבי במקום ג`וני.
 
שעה וחצי של שמן בעצמות, עם יסודות רוק ואבות מזון. אבל היה מעניין עוד יותר אילו סינגולדה היה מניח קצת להתחקות אחר מקורות זרים, ומנגן שניים-שלושה קטעי סולו שמזוהים עם נגינתו עבור ארצי או אחרים, ויותר מכך - לו שילב יצירות משלו. כאלה היו יכולות להניח בסיס לאלבום משלו, לפחות אחד, בשביל ההיסטוריה.
 
אגב, הסאונד היה פנטסטי. הלוואי כך בהופעות בכלל. אבל לא הייתי ממליץ לראות את המופע מהריבוע החיצוני ברדינג. משם אפשר רק לשמוע. 


 
סינגולדה וחברים, רדינג 3, תל אביב. שישי, 15 בינואר 2010.



17/01/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. אחת ההופעות
דורון , באר שבע (09/02/2011)
3. הופעה מדהימה
מלכה , (11/12/2010)
2. הייתי, ראיתי ...אל תעזוב את שלמה....סליחה.
פאקו , (10/02/2010)
1. מתי יהיו עוד הופעות?
איימי , תל אביב (19/01/2010) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע