סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן ערן צור – כל מה שאנושי
 

 
 
בהופעות שלו, לעומת אלבומי האולפן, צור נשמע הרבה יותר חם, נכון ואנושי. רוק למתקדמים


קסם בפרוורטיות המדומה
 
היחס לערן צור בקרב הציבור נחלק חד משמעית לשניים: אלה שאוהבים אותו ואלה שלא סובלים אותו. כמעט ואין אנשי ביניים. להתפלגות זו יש לא מעט סיבות. אחת היא השירה-לא-שירה של צור, שאינו הזמר המבצע על פי אמות מידה "קלאסיות". אחרת היא שהטקסטים שלו גבוהים מדי, תובעניים, לא הכי ברורים וכמעט תמיד מאתגרים, ולא כולם אוהבים "לסבול" ולהשקיע בהאזנה למוזיקה פופולרית; גם הפחד הטמיר מהאישיות המסתורית שלו, יצירתית ובימתית כאחת, תולדה של פרובוקציות טקסטואליות, מוסיף חשש מעימות עם מיניות מעוותת או סוטה; ויש כמובן ההבדל הגדול בין צור האמן המקליט לבין ערן האמן המבצע, שהוא לב לבו של הקונפליקט הערן צורי.
 
בשל השימוש בטקסטים שיריים, לא קלים ולא פופיים בעליל, שירתו של צור באלבומי האולפן, בהקלטות, נשמעת מעושה ומלאכותית משהו. זה לא רק האמנות המיוחדת שלו. זה גם הצורך שלו, תת הכרתי אפילו, להתגבר על המעבר בין התקליט או הדיסק לבין המאזין, המחייב אותו לפסק, להטעים ולהדגיש את שירתו, גם מפני שאין היא נשענת בהכרח על יפי קולו. הפרייזינג הזה נשמע בתקליט מרוחק ומנוכר לאוזן האנושית. גם אי אפשר לבצע את השירים שלו, שכאמור מציבים אתגרי טקסט לא פשוטים, מורכבים ועמוקים, אפילו מסובכים, כאילו היו פופ קליל, קליט ופשוט. ובקיצור, הוא לא מקל על המאזינים שלו ובכלל לא מתחנף אליהם.
 
בהופעות, זה כבר סיפור אחר. בהן, לטעמי, הוא נשמע טוב יותר ונכון יותר. וזה רק הגיוני, כי על הבמה, בלייב, הוא הרבה יותר אנושי, חי ואמיתי. פחות מחויב לדיוק ולסטריליות של ההקלטה, יותר מחוספס והרבה יותר בלתי אמצעי. וכשנוכחים שהשד אינו נורא כפי שהוא מצטייר מלכתחילה, נפתחות ביתר קלות המסילות אליו ואל יצירתו. זה לא שאפשר להגיע להופעה שלו כלאחר יד, של "יה, יש הופעה של ערן צור. באים?" מבלי לדעת ולהכיר או לעשות הכנה - כי החוויה שלו מורכבת וכי נדרשת גישה כלשהי ליצירה שלו - אבל את הדרך אליו אפשר לעשות בקלות רבה יותר דווקא באמצעות הבמה.
 
דווקא בפרוורטיות המדומה של ערן צור יש קסם. השירים שלו לא רק מורכבים ומוזרים, הם מפתיעים. רחוקים מלהיות פזמונים רגילים. יותר פואטיים או פרוזאיים. היכולת שלו להפוך אותם לשירים מפוזמים - דוגמה חזקה, תרתי משמע, היא "קרבות תרנגולים", אך גם שיר זיונים מתפלסף כמו "בחוץ" (מילים: אתגר קרת) - היא שהופכת אותו למשורר רוק, ייחודי בזירה. תוסיפו לכך את הכריזמה הבימתית שלו, בישיבה ובעמידה, עם גיטרת באס או גיטרה רגילה. יש לו דמות כובשת, הבעת פנים מרתקת, שירה מהפנטת. המאמץ בשירה, השיניים חשוקות, הבעת הכאב, ההתמסרות והמחויבות וגם הזיעה, רק מאדירים את הרושם, את האמפתיה ואת ההנאה. לדעתי, הוא לא צריך לדבר בין השירים, כי הם ניתנים לפרשנויות וטוב להם עם ערפל ואי בהירות, וזה למרות שכשהוא עושה זאת הוא מחכים בדברי טעם ומשעשע בפואנטה.
 
המופע "כל מה שאנושי" מורכב משתי חטיבות שירים מובחנות, חדשה ומוקדמת. החדשה כוללת שמונה-תשעה שירים מאלבומו החדש והמשובח, נושא שם המופע, שנוכחים בעיקר במחציתו הראשונה של המופע, שאורכו כשעה ו-40 דקות. המוקדמת מתבססת על יצירותיו מראשית שנות ה-90 - כחמישה שירים מ"פרח שחור", אלבומה הקלאסי של "כרמלה גרוס וגנר" (1991), ועוד ככמות הזו מ"עיוור בלב ים", אלבום הבכורה שלו כסולן (1995). את "תכלית בתחתית" (2000) מייצגים רק שניים ("לילות של ירח מלא" ו"הוא והיא"), ואת "חותך בחתך הזהב" (2006) אחד בלבד ("על קו העימות").
 
בבחירה זו, כשהוא מלווה על ידי שלושה נגנים שטוענים את המופע בצליל רוק חזק, חריף והדוק, כשהריתם סקשן בולט (הוא בבאס, רם אוריון בגיטרות ושי ברוך בתופים) והפסנתר (אוהד בן אבי) קצת הולך לאיבוד, מעצים ערן צור את תקפות אלבומו החדש, גם כמעשה אמנות שירי (בשל ריבוי השותפים, מרביתם משוררים) וגם כמניפסט אנושי - המובלע בשם האלבום והמופע - חברתי, פוליטי, כלכלי וכללי, המשך מוצלח ומתבקש לאמירה הדעתנית שלו מראשית דרכו.

ערן-צור-עטיפה-ענקית.jpg 
עטיפת האלבום החדש. צילום: יח"צ
 
ביצוע מופתי שמאפיל על כל הקלטה
 
הוא פותח דווקא עם "דלתות" של אברהם שלונסקי, ומחבר אליו את שיר הנושא. "פרפרי תעתוע", כמעט בלחישה ועם המיה חרישית של שירה בציבור (!), ו"ערב ב' כיסלו" ("יום אסוני הוא יום ששוני") הטעון ומלא המתח, מזכירים מיד מי האיש ומהי כתיבתו, מציגים מיד את הפרספקטיבה הראויה. עוד צמד מהאלבום החדש, "הגופה" הסוריאליסטי, על תמורות הזמן באישיות, ו"מישהו מביט בי מלמעלה", אחד הקלילים יחסית שלו, הם נציגים חדשים לשיתוף הפעולה המתמשך שלו עם יובל מסנר.
 
"על קו העימות" ממחיש יותר טוב מהכל את ההבדל בין האלבום להופעה, בביצוע בימתי מופתי שמאפיל על כל הקלטה קיימת. צריך לראות אותו ואת הג'סטות הגופניות, בפנים ובידיים, בכדי להבין שיר. העימות נמשך גם ב"אחת אחר חצות", בלחנו של עמיר לב - העימות הבין-הורי, הבין-דורי, הרצון לגונן והדאגה מפני המחר. צור כבר אבא. הכל צפוי והרשות נתונה, אבל הפאזה האישית, ואולי גם הנפשית, שונה. אגב, להורות שלו הוא יחזור גם בהמשך, בגרסה איטית, לאו דווקא שקטה, אך מבוצעת לעילא, של "קיץ" הנהדר והמוקדם דווקא ("מ"עיוור בלב ים").
 
הזמרת האורחת נעה בביוף ממוקמת בין שני חלקי ההופעה. לא בהכרח אורחת של קבע. ייתכנו גם אחרות. השירה המלאכית והשקטה שלה מוסיפה ניקיון וטוהר לשירים שלו ולשירתם המשותפת. היא בוחרת לשיר את "סלויון", לחן של צור למילים של יאיר הורוביץ, טקסט מופשט שאין טעם להסבירו אלא ליהנות ממנו כמו שהוא, ואלמלא היא הוא היה נשאר רק באלבום. בעקבותיו שניהם שרים את "עץ" מ"עיוור בלב ים" לצלילי הפסנתר של בן אבי. ב"הוא והיא" הלהקה חוזרת ובביוף, כמעט על תקן קישוט קולי, מזכירה את רונה קינן; את החלק שלה היא מסיימת עם "בדידותי" (מ"חתוך תוכן" של טאטו, 1988) בעיבוד קולי מרשים שלה, ובמבע  קברטי תיאטרלי משותף.
 
החלק השלישי גולש כבר ללהיטי עבר כמו "כרמלה גרוס וגנר" מלא הכוח והגיטרה, "קרבות תרנגולים" על זכרון אהבה ממנהטן, "לילות של ירח מלא" המצוין, "רטוב וחם" הסקסואלי ו"פרח שחור", שמוגש כשיר ערש רך ומרוכך, לצלילי תיבת נגינה רפטטיבית. ביניהם משתלבים מצוין וללא רגשי נחיתות הלהיטים החדשים "אני חופשי", שעניינו חירות המחשבה, הרגשות והאהבה, ובעיקר "בעין הסערה", שפותח את "כל מה שאנושי" ומשלים את התמונה האנושית המעודכנת של ערן צור, כאבא טרי וכאדם רגיש ועדין, מילים שלו. לידם, היעדרם של "עלבון" ו"תמונה אימפרסיוניסטית", שניהם מ"פרח שחור" (שנזכרו ברשימת השירים של המופע, אך משום מה צור ויתר עליהם בהופעה הזו), נסבל.
 
שורה תחתונה? רוק למתקדמים. ברפרטואר שלו, בקהל שלו.
 
ערן צור. כל מה שאנושי. תיאטרון תמונע תל אביב. ליל שבת, 28 במאי 2010.


למועדי מופעים >

07/06/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע