סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן גליה ירון – מופע השקה ל"אף מילה"
 

 
 
במופע ההשקה ב"תמונע" לאלבומה השני, המאופק יותר, גליה ירון התנהלה קצת כמו באירוע משפחתי


ספייס לצופים
 

גליה ירון התעקשה לקיים את מופע ההשקה ל"אף מילה", אלבומה השני (עננה / התו השמיני), בעיצומו של מונדיאל, בדיוק בשעת המשחק המסקרן בין ברזיל לצ'ילה. אמרתי לעצמי: אם היא כזאת אמיצה, קופצת ראש לבריכה בלי מים, אני בא לתמוך. לא לראות איך היא נחבטת בקרקעית, אלא לרכך את עוצמת הנפילה. כי מונדיאל אפשר להקליט. הופעה? לא. לפחות לא כשאת בתחילת הדרך כמו ירון.
 
לשמחתי הכפולה לא הייתי לבד והיה גם מה לראות ומה לשמוע. אמנם מוקדם עדיין לקבוע לאן ירון, כבר 35, בוגרת מאוחרת של "רימון" ואם לשניים, תתפתח. אבל פוטנציאל יש שם, בעיקר ככותבת וגם כמבצעת. למזלה היא גם מחוברת היטב (בן זוגה הוא דודוש קלמס מ"הדג נחש", שהפיק מוזיקלית את "חדרי המתנה", אלבום הבכורה שלה, 2006, ובנוכחי "נסוג" לעמדת נגן קלידים), אם כי לא בטוח שזה הזמן "לנצל" את הקשרים.
 
בראש ובראשונה גליה ירון כותבת שירים טובים. לא מחרטטת, לא מנסה לשאת חן, כותבת את עצמה, אישית מאוד, בשפה יפה, בשרנית, עשירה, רווית דימויים, רעיונות ומחשבות. דומה שבשלב זה של כתיבתה, את שירי האהבה, הזוגיות ובחינת היחסים שלה רק היא יכולה לשיר, כיוון שעליה הם יושבים נכון, בכנות, ברגישות, בלא פלצנות. אך היות שהם לא שירים סתם, הם גם חסרי איירפליי, זמן אוויר, בתחנות הרדיו. והם, לפחות ברפרטואר הקיים, לא שלאגרים "הורסים".
 
חשוב לציין זאת, כי אחת הבעיות של מופע ההשקה הייתה שירון התנהגה בתמונע כאילו היא באירוע משפחתי. אפשר להבין, זו הייתה החגיגה שלה. אבל בהתייחסותה לשירים - כל עשרת "אף מילה", אלבומה החדש, ועוד ארבעה מ"חדרי המתנה" - היא לא הייתה מספיק ידידותית, אמפתית ומכניסת אורחים לקהל זר או חדש. היא התייחסה לצופיה כאילו הם קרובים ומכרים המלווים אותה כברת דרך ארוכה ומודעים לכל שיר, לכל ניואנס ולכל אמירה בימתית (וכאלה לא היו הרבה).
 
מצד אחד, אמנם ראוי שקהל יגיע מוכן, אחרי היכרות עם האלבומים והרפרטואר, אך מצד משני, כיוון שהיצירה של ירון אינה פופית-להיטית של מה בכך, והיא עדיין נחשבת זמרת מתחילה, חשוב שתיתן יותר ספייס לצופיה, ותציג את שיריה (הראשון שהציגה בשמו היה "חרסינה", 13 מתוך 14 בסדר ההשמעה) וגם תכבד את נגניה. היא אמנם מציגה אותם לפני שהיא יורדת מהבמה, טרם ההדרנים, אבל ראוי היה להציג את נגן החצוצרה ספי ציזלין, כשעלה לבמה לביצוע "שחור לבן" (אחד היפים יותר בשיריה), ולא להסתפק באמירה הנרעשת: "תראו מי כאן?!". הלו, מרביתנו מודעים ליכולת הנגינה של ציזלין, אבל לא כולנו מכירים אותו!

גליה-ירון-ענק.jpg 
גליה ירון. צילום: איתן טל
 
ראוותנות ואיפוק
 
ולגופו של מופע. לגליה ירון כבר שני אלבומים ו-20 שירים שמזוהים, פחות ויותר, עימה. הראשון, "חדרי המתנה", הוא יותר גרובי וקופצני, מוחצן וראוותני, בהשראת ההפקה של קלמס והסביבה החברתית שלו-שלה. "אף מילה", שהופק על ידי יונתן (ג'וני) גולדשטיין, לוקח אותה בכיוון מאופק יותר, פולקי, טיפה אלקטרו-אקוסטי, אך גם קאמרי, עם נוכחות יפה של כלי מיתר. השאלה כרגע היא מה משתי הפנים האלה מביאים לבמה.
 
לטעמי, ירון טעתה בחיבור שתי המגמות. אמת, היא מוכשרת ויש בה ניצוצות של זמרת מגוונת, אבל היא עדיין בתחילת דרכה הבימתית כאמנית-מבצעת, וההיגיון מדבר בשבחי בנייה הדרגתית, מיזוג ורקיחה זהירים ומחושבים של היישות הפולקית-בלדית עם הגרובית-חברתית, אך לא בטשטוש התחומים ולא בהתנפלות רבתית.
 
בעיקרון, גרסת הפולק האקוסטית, שהיא עיקרו של המופע (כשהיא לבד עם גיטרה, או מסתייעת בחשמלית של אסף גובר), מציגה אותה הרבה יותר רכה, קומוניקטיבית וזמרת מהופעותיה באלבומים המופקים בקפידה. אבל כשהאחרים מצטרפים, פחות המתופף אוריאל סוורדין ונגן הבס גיא אדריאן, ויותר דודוש קלמס בקלידים, המצלול נעשה עשיר מדי, צווחני ואפילו דורסני מדי, כאילו מבקש לגונן עליה מפני העולם, ומכרסם באינטימיות ובאישיות שלה. ואז (למשל ב"חדרי המתנה" הגדוש, העמוס והעשיר מדי; או ב"החוליה החדשה", שהוא פיוז'ן מרהיב, סטייל דם יזע ודמעות פוגשים את ביונסה. שניהם מהאלבום הראשון) היא נשמעת ומתנהגת כאילו וגאס ולא מועדון תמונע. גם לא נכון וגם מוקדם מדי.
 
לא צריך להפריד בין ירון לבן זוגה (ב"סוף העולם" הקלידים שלו הם פתרון בימתי מצוין לעושר ההפקתי של האולפן), רק להוריד את המינונים ולהקשיב לשירים. הרגעים היפים של ההופעה, לטעמי, הם כשהיא נשענת על הנגינה שלה ולא על תמיכת האחרים. כמו "כוכב כבוי" היפהפה, מלא ההבעה והרגש, "ישר ללב", היא וגובר בגיטרות, כשהיא יושבת וחצי מלחשת, ו"חרסינה", כשקלמס מצטרף רק בחלקו השני של השיר ומאפשר ללמוד על איכות שיריה ויופיים.
 
בין לבין ניתן להתרשם מיכולותיה התיאטרליות כמי שיודעת לשחק ולהגיש את השירים, כמו ב"סוף מר" בעל הנימה השחורה או ב"מעל התהום" עם התחושה הבלוזית ושאריות של גרוב. אחד הרגעים הנדירים שבהם ההשפעות המוזיקליות שבהן נתון עולמה מתחברות נכון ויפה הוא "השחר", השיר הראשון שהקליטה (2003) עבור פרויקט "שרות לאה גולדברג". עושרו המוזיקלי, בעיקר בזכות עבודת הקלידים של קלמס (!), יוצר את נימת הסיוט ההולמת את הגעגוע הכואב והמתייסר של המשוררת, הטקסט היחיד בהופעה שירון לא כתבה.   
 
גליה ירון. "אף מילה". מופע השקה. תיאטרון תמונע, תל-אביב. שני, 28 ביוני, 2010


למועדי מופעים >

04/07/2010   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
"טובה בלדבר שקט"

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. גליה המדהימה
קרן , הרצליה (07/07/2010)
3. גליה מלכה!!
לי , תל אביב (04/07/2010)
2. מדהימה
יאיר , תא (04/07/2010)
1. היתה הופעה פשוט מרגשת
אלה , תא (04/07/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע