סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אדיר והילדות - מקורי ומגובש
 

 
 
הפופ-רוק החריף של אדיר אוחיון ממקם אותו הכי רחוק מהסטריאוטיפ של יוצא "כוכב נולד"


שוברים את הנוסחה

אלבום הבכורה של אדיר והילדות ראה אור במתקפת התקליטים של ראש השנה האחרון. תקליט מפתיע במקוריותו ובשונוּתו, וגם באי ההתאמה, המלבבת במיוחד, בין אדיר אוחיון, העומד בראש ההרכב המשולש, לבין הסטריאוטיפ של יוצא "כוכב נולד", הריאליטי הטלוויזיוני שחשף אותו (כמשתתף העונה החמישית).
 
העיכוב בהתייחסות לאלבום נבע מן הרצון לראות את אוחיון (שירה וגיטרות) ושותפיו (נגן הבס עידו הרשקוביץ ונדב הושע קלידים ותופים) בפעולה. לבדוק אם אפשרי בכלל לשחזר את האנרגיה האולפנית יוצאת הדופן על הבמה. לקח קצת זמן להינעל על ההופעה המתאימה.
 
האלבום תחילה. קשה להאמין שהיצירה הזאת (9 שירים, 40:06 דקות) היא עבודת הביכורים של אוחיון, הרשקוביץ והושע. אחד ההישגים הבולטים שלהם הוא ביצירת צליל מקורי, מגובש מאוד ולגמרי בשל. בין היתר מפני שהאפשרויות ליצירת צליל מאובחן ומזוהה משילוב של גיטרה-בס-תופים, מרכיביו המוכרים של הריתם סקשן, אינן רבות, ואפשר להניח שהן מוצו-נוצלו על ידי קודמים. ובכל זאת הטריו הזה מצליח לייצר צליל אנרגטי, נוקב וחיוני, צעיר ולהוט להגיד. אפשר אפילו להגיד שאדיר והילדות שוברים את הנוסחה ומייצרים משהו מקורי משלהם, אולי חסכני ותמציתי בצליל, אבל חזק, משכנע ויעיל.
 
השירים קצרים יחסית (על אף "לב אל לב", הקטע הנועל, שמתארך מעבר ל-9 דקות). מהבחינה המילולית (כולם של אוחיון עם שותפות של הרשקוביץ בשניים) הם קצרים, משפטים ברורים, פשוטים, אפילו שבורים, רחוקים מפואטיקה בסיסית. לפעמים הם הבזקים חתוכים של רעיונות, שהשד יודע איך הם מתקשרים לאמירות ולפראזות מילוליות שקל ללכת איתם ולחזור עליהם בשמיעה ראשונה. 

אדיר-והילדות-צילום-אביעד-בר.jpg
"אדיר והילדות" (צילום: אביעד בר-נס)


מצד שני, התובנות לא חד-משמעיות ולפעמים גם נסתרות, ואולי בכך יופיין. ואין כמו "לא יכול בלי", השיר הפותח, שנשמע כמו תיסלם מעודכן, דור שני, שמתייחס לכך במודע (או שלא): "איזה חושך/ לך תמצא מלים/ מלחמות קטנות/ מנצחות אותי/ כל הבוקר/ הרגלים רעים/ אני לא יכול בלי / לא יכול בלי". אך לא רק הוא (גם "לאט לאט", שיר פרידה אחר, כזה: "שעות שעות/ עברתי בין ידיה הרוצות, טורפות/ נמאס נמאס/ עייפתי איתה//אילו רק יכולתי לעזוב// לאט לאט/ ראיתי את מותה". אחלה).

   

 
הדבר הכי מפתיע באלבום הבכורה של אדיר והילדות הוא שלהוציא פעם אחת, אגבית לגמרי (בשיר "מי עוד") הוא לא משתמש כלל בשורש א.ה.ב. להטיותיו. נדיר ביותר ברוק הישראלי בכלל, על אחת כמה וכמה אצל יוצרים צעירים באלבום בכורה, ועדיין זה אלבום על רגשות ויחסים, מה שמלמד שאפשר לכתוב על אהבה גם מבלי לנקוב בשם המפורש ובנגזרותיו. הישג ראוי ביותר לכשעצמו.
 
כאמור, השירים קצרים (וגם קליטים, יפים ומצוינים) והם משאירים הרבה מקום לנגינה, שהיא חלק בלתי נפרד מההיגד ומהמטען הרגשי שלהם. אלה יצירות עתירות אנרגיה, פופ-רוק חריף וייחודי, שרוקח מן הסתם השפעות זרות, אך בשורה התחתונה מצליח לייצר סאונד ישראלי, הרבה בזכות השירה המיוחדת של אוחיון, שמנהל רומן נהדר, וירטואוזי כמעט, עם טונים גבוהים, פאלצטיים. איפה הוא ואיפה "כוכב נולד".
 
ועוד משהו: האלבום משתפר ומזדקק ככל שהוא מתקדם. השירים נעשים יותר ויותר טעונים, יותר מורכבים, יותר משוכללים, אפילו יותר מגוונים ובטח יותר מנוגנים. שירים מושלמים. "כל מה שרציתי להיות" שמתחפש לבלדה (רק בהתחלה), "זה לא סוף" מיד-טמפו של דאגה, "חושך" החזק ו"לב אל לב" יצירה מוזיקלית פנטסטית, חתרנית, מרגשת ומהנה, שמזכירה גם היא  קצת את תיסלם בשירה, בריחוק המתאים של שנים צעירות.
 
בקיצור, אלבום שלא מתיישן. שכיף לחזור אליו שוב ושוב, בתקווה שרק לא יתקלקלו. וגם העברית תתפלאו, בסדר. לא שהיא מציבה רף גבוה אך השירה מתמודדת עם מעט המכשולים, כדי ללמד שקצת תשומת לב מספיקה, (ומן הסתם גם חינוך).

חשמלי ותובעני  
 
את ההופעה שלהם פותחים "אדיר והילדות" עם שיר חדש שהשורה החוזרת בו היא "את אוהב אותי", התבטאות ש"מקלקלת" את השורה ואת התיאור לעיל, אבל לא את האופי ובטח לא את הצליל. ותתפלאו, הסאונד נשמע הדוק עוד יותר (מינוס מעט התכנותים והקלידים שבעבודת האולפן), חריף לא פחות, והרבה יותר חשמלי ותובעני.
 
הושע טובח בלי רחמים בתופים והרשקוביץ משיל חיש קל את המקטורן ואת הנימוסים וצובט באכזריות רגישה את הבאסים. הגיטרה של אדיר תלויה לו כמעט על החזה, קרובה ללב ולנגינה מהבטן. הוא האחרון שתתנו לו ייחוס של "כוכב נולד". בניגוד גמור למצופה, הבנאדם לא שם דאם על הלוק שלו. רחוק גם מהדימוי של כוכב רוק. הוא קצת כבד, שמנמן כזה, גם לא מרבה לזוז, לפחות בשירים שראיתי. מה שמעיד על ביטחון רב ביכולות הנגינה והשירה שלו. וזה יפה.
 
רק חבל שזה היה קצר כל כך מבחינתי. אמנם ההגדרה כ"מופע עמידה" לא בישרה טובות, אבל הייתי חייב לעצמי לפחות, לתהות על קנקנה של השלישייה. בשיר הרביעי - מלבד החדש בפתיחה, שלושת הראשונים תאמו כמעט את סדרם מהאלבום ("לא יכול בלי", "סילביה" ו"מי עוד") - כבר לא יכולתי לשאת את העשן  של המעשנים הנחפזים והזריזים, ונאלצתי לפרוש.

  

 
חבל מבחינתי, חבל מבחינת אדיר והילדות, חבל מבחינת הרוק'נרול, ובעיקר חבל מבחינת תיאטרון תמונע והמוניטין שלו. הבטחות למכביר, שלטי אזהרה בשפע, אך כשמתחיל מופע מנהלי המשמרת נעלמים והקופאית בכניסה יכולה רק לגלגל עיניים לשמים ולמשוך בכתפיים במחווה של אין אונים. ומה לעשות שלי אין חשק ולב להזמין פקח ולהשבית את שמחתם של חסרי התחשבות אחרים. לא יודע איך נגמר. מתוך היכרות עם החומרים היה צריך להיות נהדר (ומספרים גם שיש להם קאוור נהדר ל"המוות אינו מחוסר עבודה" של רמי פורטיס). מעניין אם היה גם אקשן.
 
אני אמשיך לתת הזדמנויות (אם כי בהתלהבות הולכת ופוחתת) במאבק הלגיטימי של חובבי רוק מן השורה לצרוך את האמנות האהובה עליהם באוויר נקי וללא מורא.
 
אדיר והילדות בהופעה. תיאטרון תמונע תל אביב. חמישי, 30 בדצמבר 2010
אדיר והילדות. אדיר והילדות (High Fidelity)

למועדי מופעים >

02/01/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. אבל באמת אסור היה לעשן בהופעה
עפרה , (09/01/2011)
1. חבל שלא נשארת
אייל , (02/01/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע