סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן בהופעה: סווינג דה ג'יטאן ודורי בן זאב
 

 
 
מה קורה כשהוירטואוזיות של סווינג דה ג'יטאן חוברת לסטנד-אפ של דורי בן זאב?


על פניו החיבור בין סווינג דה ג'יטאן, הרכב מוזיקת הג'ז הצוענית, לבין הזמר-שדרן-בדרן דורי בן זאב, נשמע מסקרן.

גלומה בו הבטחה לחבירה בלתי שגרתית, אפילו מבריקה, בין הצליל הסדור אך התוסס מבית היוצר של דג'אנגו ריינהרדט, נגן הגיטרה הצועני-בלגי האגדי, שטבע ז'אנר משלו בג'ז האירופי והוליד רבבות מעריצים ולא מעט ממשיכי דרך, לבין אווירת החופש והאלתור שנוטל על עצמו בן זאב כל אימת שפיו קרב למיקרופון. פוטנציאל למפגש פסגה מקומי בין שני סמלי חירות מוזיקליים.

גם ההיגיון שבבסיס שיתוף הפעולה, נשמע מעודד. בא מן הסתם לרכך את הדוגמטיות והרצינות היחסית של הסווינג הצועני שעיצב ריינהרדט, במפגש עם האוזן המקומית.

אנדרטה חיה

ההרכב, שגרעינו שלושה נגנים ישראלים (אליהם מצטרף גם אורח אוסטרלי) כבר עשה לא מזמן, באלבום אולפן משותף עם מיקי גבריאלוב. גם זה סוג של פריצת מחסום אמנותי-תרבותי, בניסיון לא להישאר כבול רק לנגינת הגיטרות המאוד מוכוונת, המוכרת בעיקר לבקיאים וליודעי דבר, אלא לפלס בעבורה כיוונים קלילים יותר, לתבל אותה גם בקטעי שירה, הומור ומלל, ולהפוך אותה ליותר קלילה וידידותית, נגישה וקליטה.

בניגוד לשיתוף הפעולה עם גבריאלוב, שהתייחד ליצירה שלו ובו סווינג דה ג'יטאן ניגנו כינור שני, הפרויקט הזה הוא שלהם, מבוסס על המוזיקה שלהם ועל היצירה המקורית שלהם, כפי שהספקנו להכיר ב"מוזה", אלבום הבכורה של יעקב חוטר, אורי בן צבי (שניהם בגיטרה), ואורן שגיא (בס). באלבום כמו במופע מנגן, כחלק בלתי נפרד מן הצליל, הכנר האוסטרלי דניאל וולטלינגר. והם שמארחים את בן זאב, גם אם מאופן ההצגה בפרסומים ובמודעות מצטייר אחרת.

נגינת הגיטרה הריינהרדטית (שהפכה לכזאת לאחר ששריפה בקרון המגורים הצועני שלו חרכה את ידו השמאלית לבלי הכר, ואילצה אותו לעבור מכינור לגיטרה), הצטרפה לעולם בשנות השלושים של המאה הקודמת, (בהרכב שבו משך בכינור סטפן גראפלי, אגדת ג'ז נוספת) ושימשה אז ובשיא תפארתה כגרוב של פעם. ועד היום הצליל שמזוהה עמו כל כך ייחודי ומובחן, כשסווינג דה ג'יטאן הם בהחלט ממשיכי דרך ראויים, מעין אנדרטה חיה לאחד המוזיקאים המקוריים בכל הזמנים, ולא רק בג'ז.

 
סווינג דה ג'יטאן (תמונת יח"צ)


השילוב של שתי גיטרות אקוסטיות, בדרך כלל חוטר שגם מנחה, מציג ומדבר בין הקטעים, בגיטרה המובילה, אך גם מחליף תפקידים עם בן צבי, על הגיטרה המלווה, של שגיא בקונטרבס ושל וולטלינגר בכינור, יוצר צליל מבריק, על גבול הווירטואוזי, מתואם, מיומן ומאומן ביותר, מאוד תובעני ואינטנסיבי, אולי עצבני אבל מלא חיוניות וחיות.

זה בעיקר דיאלוג הגיטרות וזריזות האצבעות והמחויבות של חוטר ובן צבי. אך גם לשגיא יש מה להגיד ולנגן, ב"אור הירח" (Cleir de lune) למשל, אותו הוא מוביל ביד אמונה ובוטחת. והכינור? מייפה, מרכך, מעגל, יוצק את הרומנטיקה הנדרשת, שהולמת מקצבי ריקוד של שמונים שנה לאחור - ואלס, טנגו וצ'רלסטון.

הם מנווטים בין יצירות מקוריות שלהם כמו "מדרכות סתיו" או "קצב ישראל", בבואה לאתניות מקומית, תימנית אוריינטד, "יאבוגאנזה", שנשען על אלמנטים רוקיים דווקא, וגם Rhythm Futur (קצב העתיד) האוונגארדי באופיו, כהדרן ראשון, שתי גיטרות וקונטרבס בלבד; לבין מחוות ליצירות ולסטנדרטים של המאסטרו ריינהרדט (Nuag'es למשל) וכאלה שנכתבו בהשראתו.

למשל: ואלס דג'אנגו שנכתב בעבור הסרט "חצות לפריז" של וודי אלן. חלקם כמות שהם וחלקם (כמו Honeysuckle rose) צרורים במחרוזות, שמאפשרות לבחון את ההשפעות הצועניות הקלאסיות, רומניות, הונגריות ואולי קצת יהודיות. כזה הוא "צ'אבולו סווינג" (של שמיט), שמתחיל אנרגטי וגרובי, טעון ומרתק, והופך - אפרופו הפגנת וירטואוזיות - לצ'רדאש הונגרי לוהט. ללא ספק הקטע המבריק ביותר בהופעה. והם גם משלבים עיבודים שלהם באותו סאונד ליצירות מוכרות, יותר באלבום (כמו "האני פאי" של לנון ומקרטני), פחות מדי במופע.

שובב ומבולגן

את הרצף, מבריק ככל שיהיה אך גם "תיאורטי" וחסר תנועה, נועד לקטוע דורי בן זאב. על כל שניים-שלושה קטעים שלהם, הוא מגיש שניים-שלושה שלו, מקוריים או מתורגמים. לכאורה זה מושלם. הצליל שלהם מתאים לגרוב הבן זאבי ומשמש כר פורה ליכולת האלתור שלו. להלכה, הם נוטים לאבד את הזהות שלהם, ואם לא אותה אז את השליטה שלהם על המופע, ומוותרים-"נכנעים" לו והופכים, מתוך הסכמה לשותפים פאסיביים-משהו בהצגה שלו. וההצגה, בעצם, היא שלהם.

בן זאב, מצידו, פורע את המישנה הסדורה והמסגרת המדויקת בנגינה שלהם עם הגישה השובבה המבולגנת שלו. אבל הלהגנות שלו רק משכנעת שרמת התיאום ביניהם מצריכה הגברת התרגול המוקדם. לא תמיד הם מסונכרנים, אם כי יש לדורי יכולת מופלאה להפוך טעויות ומעידות לחלק בלתי נפרד מהשיר ומהביצוע.

סווינג-דה-גיטאן ודורי בן זאב-יחצ.jpg
סווינג דה ג'יטאן ודורי בן זאב (תמונת יח"צ)

ב"שיר הבלבול" הם עדיין מתואמים, אבל ב"גנבים" החיבור ביניהם לא הכי מוצלח, ובאופן אבסורדי זה נשמע כאילו המלים שלו נכתבו כדי להתאים לנגינה שלהם. "סופשבוע בכפר" של מאיר אריאל מוצא מנוחה נכונה כקאנטרי צועני, פרובאנסי שכזה, אבל "למון טרי", סוג של רגאיי במקור, מאבד המיקוד, כשבן זאב עצמו מודה שהוא לא יודע על מה הוא שר, עם הריטאלין שנכנס לשיר. וגם ב"לאה", הגרסה המיוחדת הזאת שובבה יותר בזכות הנגינה הדעתנית והעולצת של "סווינג דה ג'יטאן", מאשר בהגשה הזחוחה שלו.

בנוסף ללהיטים שלו ישנם גם קטעים משותפים על בסיס להיטים זרים, להם רוקח בן זאב מלים ומשחקי לשון בעברית: "קראוואן" של דיוק אלינגטון, "אראך בחלומי" של ג'ים בראון, Smile של צ'רלי צ'פלין (שלחנו צובט תמיד, אך מילותיו מחייכות ואופטימיות) ו"תמיד מסתכל על הצד המואר של החיים" (או בפיו: "תמיד 'סתכל על חצי המלא של הכוס"), ההדרן הנועל, שמתאפיין בנגינה חופשית יותר מבדרך כלל בהופעה.

כך שלהוציא רגעים בודדים של התעלות ושלמות, קיבלנו למעשה שני מופעים, שלובים זה בזה, בכרטיס אחד. נגיעה בוירטואוזיה מצד אחד, השקה לסטנדאפ מצד שני. מי שאוהב את הקשקושים של דורי בן זאב, סוג של מנחה אורח, ייהנה מכל רגע. אנחנו, בערב חג השבועות, התבשמנו בשלל חידודי חלב וגבינה מצדו, וחזקה עליו שימצא נושא ראוי אחר להתבדחות בפעם הבאה.

ובאשר לסווינג דה ג'יטאן: הם ימשיכו בניסיונותיהם להנגיש את המוזיקה שלהם, שהיא נקיה וקונצרטית מדי, והחושניות הטבועה בה זקוקה לתנועה, לקצת זיעה, לחיכוך גופני, למגע פיזי וגם לנפשות רומנטיות.
לא סבלתי ב-100 דקות ההופעה, אבל יצאתי בהרגשה שאפשר היה להוציא יותר.
 

דורי בן זאב וסווינג דה ג'יטאן. צוענים גנבו לי את הלילה. מרכז ענב תל אביב. רביעי 24 במאי 2012


למועדי מופעים >

28/05/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע