סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן כנרת לימוני בהופעה: לא רוק'נרולית
 

 
 
הניסיון המואץ להרחיק את כנרת לימוני מהטריטוריה הטבעית לה, פופ, פשוט חוטא לה


את כנרת לימוני, אולי הזמרת הבולטת ביותר בריאליטי של "גריז", שעלה על שרטון הפקתי לפני כארבע שנים, כמעט הספקנו לשכוח. אבל לימוני, סולנית להקת חיל חינוך ובוגרת בית-צבי, לא הרימה ידיים.

אחרי שתיחזקה קריירת משחק צנועה עם "זיסעלע" ו"פרינסס מרי 7" בתיאטרון בית-ליסין, "הבחורים בדלת ממול" בתיאטרון העירוני חיפה, ו"כולם היו בני" ו"לילה לא שקט" בתיאטרון הקאמרי, היא מנסה שוב את מזלה וכוחה כזמרת, ומריצה שירים שאספה במהלך השנתיים האחרונות בדרך לאלבום בכורה.

המופע הנוכחי של לימוני הוא שדרוג חשמלי לפורמט אקוסטי מקדים. אני יכול להצטער שלא התוודעתי להרכב האקוסטי בטרם התנפלה עלי לימוני עם ההרכב המוגבר והמתוגבר של חמישה-ששה נגנים, ולו רק כדי לעקוב אחרי הסדר הנכון של התפתחותה וללמוד מה נכון עבורה.

כי אני לגמרי לא בטוח שהפורמט החשמלי, שמתפקד ככינוי מכובס ליומרה רוק'נרולית, הוא המתאים לה.

החיים הם לא ריאליטי

בהופעה בתמונע נשמע הפורמט החשמלי חשוף, בוטה ומתאכזר אליה, ואני לא רוצה לדמיין איך הוא נשמע בהופעת ההשקה, לפני כשלושה חודשים בבארבי. ומגיעה נזיפה חמורה למי שזורק זמרת שחסרה עדיין שירים שמזוהים עימה, שלא לדבר על אלבום ראשון, להופעת בכורה במקדש הרוק הישראלי, במקום לחתור אליו בצניעות, בשקדנות ובעקביות. החיים הם לא ריאליטי.

כנרת-לימוני-ענק.jpg
כנרת לימוני, תמונת יח"צ

הסטריאוטיפ לוקח את לימוני לזירת המחזמר. מה לעשות, כך הכרנו אותה ובטריטוריה הזו (ראו ההצגות לעיל) הצליחה לשחות לא רע.

היא זמרת טובה, עם איכויות קוליות ויכולת להתמודד עם אתגרים קוליים מגוונים, כשהרקע המשחקי שלה הוא תוסף חיוני בעיצוב דמותה ודרכה.

ללימוני יש נוכחות בובתית. היא כבר לא הקציצה המרופדת מהאודישנים הטלוויזיוניים ההם ל"גריז". היא התחטבה והתמצקה (כדבריה), ורעמת התלתלים המרשימה שלראשה היא מסגרת נאה לפנים מתוקות. יש לה גם אישיות משובבת ומשעשעת, קלולסית שכזאת, שנכונה לצחוק ולהצחיק בכל רגע ולפי דרישה.

הציפייה מזמרת כמו לימוני היא שתנצל את היתרונות שלה. שתשלב תיאטרון ומשחק בהגשה שלה, אולי גם חיינדלך. שתשיר קברט, פופ, נשמה ואר.אנ.בי. רק לא רוק'נרול. היא יכולה להריץ דאחקות לצלעות, אבל לא להביא אותה בפצצות לגבות. הניסיון המואץ להרחיק אותה כבר עתה מהטריטוריה הטבעית לה, ויש לה קול ונוכחות של מחזמר, לא יעזור בית-דין, פשוט חוטא לה.

  



מה רוצה כנרת לימוני?

במופע מבצעת לימוני 14 שירים. 13 מקוריים, וגרסתה ל"אם את עדיין אוהבת אותי" של בועז שרעבי, ששרה אז, במאבק על מקום ב"גריז", והיום היא חוזרת עליו כדי למחוק את הטראומה ההיא. השירים כתובים בדרך כלל בגוף ראשון, מה שנקרא שירים אישיים, אך כפי שניתן ללמוד מדברי התודה שלה בסיום המופע, מרביתם נכתבו על-ידי כפיר אפשטיין, זמר ויוצר פופ-רוק ובן זוגה, אחיה שהוא גם אושיית רוק תל-אביבית, יהושע לימוני, ואורי מיסצ'קין, חבר טוב.

לימוני עושה כמיטב יכולתה להשביע את רצונם של הגברים בחיי היצירה שלה, שאליהם אפשר להוסיף גם את המפיק המוזיקלי אורָן בן-אבי, שמן הסתם במצוותם של השלושה לעיל לקח אותה אל מחוזות הרוק'נרול והותיר תהייה גדולה: מה רוצה כנרת לימוני? מה היא רוצה להיות? זה בסדר לחפש, לתהות וגם לתעות, לבטח כל עוד אין תקליט ואין מחויבות לקו סגנוני. וזה גם כיף לחפש ולטעות. אבל הסוגה הקלולסית שהיא מייצגת, בהומור ובהתבדחויות, בהתנהגות ובשפת הגוף שלה, היא פופית, לא רוק'נרולית.

יש לה שירים לא רעים: "כולם" הוא פוטנציאל ללהיט רדיו, פופ רך שניכר בו חותם הכתיבה של אפשטיין, הרוק'נרול הקולנועי "להיות ליד", או הבלדות "לא מתנדנדת" ו"אם היית פה", וגם "קניתי קפה" שמושמע פעמיים, מיד בהתחלה וכהדרן נועל. אבל ההפקה המוזיקלית מתקילה אותה והורגת אותם (במיוחד ב"תפס אותי", "אין לי מנוחה" או "בלגן", וגם ב"מתנצלת" וב"להישמר משינויים" שבביצועם משתתף בן אבי בנגינת סקסופון טעונה ומצוחצחת). דווקא הביצועים הרגועים יחסית, של "אם את עדיין אוהבת אותי" ו"אם היית פה", מדגישים את כוחה בהגשה התיאטרלית. אם כבר עוצמות וכוח, אז של פאואר-פופ, לא של רוק'נרול.

  


כרגע לימוני נשמעת (וגם נראית, בהתחשב בתנועה הבימתית שלה) כמו אותה זמרת ליווי שקופצת על הזדמנות שהזמרת הראשית של ההרכב חולה או נבצר ממנה להופיע, והיא ממלאה את מקומה בתקווה לגנוב את ההצגה ולגעת בתהילה. מה שמסביר את הלהיטות להוכיח יכולות בתחום לא לה, או את פטפטנות היתר שלה, שלכאורה מצביעה על ביטחון עצמי רב, אך להרגשתי היא מכסה על חוסר ביטחון ויותר מזה על ידיעה, אולי בתת-ההכרה, שמשהו כאן לא עובד ודופק נכון, והיא מושכת בכיוון בידור וצחוקים שיאזנו את המתקפה המוזיקלית הלא קלה.

על משקל הסלוגן הפרסומי, רוק'נרול שלא עושים לבד, לא עושים בכלל. פופ לא שלך אפשר לשיר, אבל רוק? סכנת נפשות. ולימוני חייבת להסתכל פנימה אל תוך נפשה. לבדוק אם אלה השירים הנכונים לה. אם לא כדאי שתתרכז ותשקיע בכתיבת אחרים. אם זו ההפקה המוזיקלית שמתאימה לה. ובעיקר תנסה לאפיין ולבדל את עצמה. עדיין לא מאוחר.
 

כנרת לימוני בהופעה ביום שני, 9 ביולי 2012, תיאטרון תמונע, תל-אביב.

למועדי מופעים >

10/07/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. היינו באותה הופעה?
maya , (13/07/2012)
2. אנחנו דווקא חושבים אחרת....
איריס , מרכז (11/07/2012)
1. מבקר יקר!
עמית , ת"א (11/07/2012)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע