סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה: ג'ירפות, לוס כפרוס ועוד
 

 
 
כמו כירורג מיומן מנתח כהנא את אובדן התמימות במבט חד ובלשון חדה עוד יותר, לפעמים מסתחבקת אך בעיקר מעקצצת, גם מזמינה מחשבה, גם משעשעת וגם מחכימה. במיוחד בתגובה המאוחרת והספקנית למחאת האוהלים ב"קיץ 2", בניתוח האכזרי של "דפני דפני", גיבורת אותה מחאה, והשיר פוסט-בחירות "מים כבדים"
ג'ירפות מגישים מעדן קצפת, לוס כפרוס בכפרה של אלבום, וסי.ג'יי וההאמר בבלוז מקומי


ג'ירפות: משתעשעים בפירוק מלים

אחרי "אין כניסה לפילים", שהתאים חוויות מסע בתת-היבשת ההודית לתובנות מקומיות, מחזיר "צריך לסגור הכל", האלבום הרביעי של ג'ירפות, את גלעד כהנא וחבריו למציאות האורבנית התל אביבית שלאחר מחאת האוהלים.

כהנא, אחד היוצרים השופעים והפוריים ברוק המקומי, מתמקם, אולי בהשראת הטור השבועי שלו ב"העיר", כסוג של נביא עירוני, משקיף חברתי ואולי גם מוכיח בשער (האחורי!).

כמו כירורג מיומן הוא מנתח את אובדן התמימות במבט חד ובלשון חדה עוד יותר, לפעמים מסתחבקת אך בעיקר מעקצצת, גם מזמינה מחשבה, גם משעשעת וגם מחכימה. במיוחד בתגובה המאוחרת והספקנית למחאת האוהלים ב"קיץ 2", בניתוח האכזרי של "דפני דפני", גיבורת אותה מחאה, והשיר פוסט-בחירות "מים כבדים".

ב-14 יצירות מוזיקליות קצרות (44:31 דקות) ומבריקות, כהנא משתעשע להנאתו בפירוק מלים להברות ובבנייתן מחדש למלים אחרות, חדשות ולא צפויות במיקומן (בעיקר ב"רק אקדח אחד" הסאטירי, ב"עוד שנייה אחרי השנייה" הג'אזי משהו, ב"זה זה" המתוק ובביקורת נגד שירי האהבה ב"הוא והיא והא" המדליק). מבחינתי הוא מועמד ראוי לפרס הבא על שם מאיר אריאל בכנס "לשון ראשון".

את הטקסטים שלו משלימים לחנים אפקטיביים משותפים, בעיקר עם יאיר קז, איש הקלידים, כשגם לארז רוסו (בגיטרה החשמלית) ולאסי ששון (בתופים) תרומה לא מבוטלת.

כהנא, מודע לכריזמה השופעת של הקול ושל ההבעה (גם במֶגָפון ובווֹקוֹדֶר), נהנה מוורסטיליות מזגזגת בהגשה, וגם מעיבודים והפקה המוזיקלית, המיוחסים לכל חברי ההרכב, שמצליפים בדקויותיהם. זו הפקה אוורירית ולא עמוסה, משתמשת בתבונה וביעילות במחשבים ובאלקטרוניקה, מדויקת ותמציתית, מכוונת כהלכה.

עם המנון לקיץ בשם "רגליים", גרוב לבנטיני ב"יכול להיות סוף טוב", נגיעות מסוממות ב"אני מת" ו"יופי", ושירים נהדרים נוספים, זה אלבום צבעוני בשחור-לבן. נדבך נוסף, מוצלח ביותר, לשעשועי כהנא. מעדן קצפת.

ג'ירפות, "צריך לסגור הכל" (High Fidelity)

  


לוס כפרוס: ויסוצקי על ספידים

אני אוהב את הגישה הצנועה, הבריאה מאוד, של לוס כפרוס לגרוב שלהם. בניגוד לרבים ממחוללי ההיפ-הופ ומוביליו בארץ ובעולם, החמישייה לא חיה בסרט. הגרוב שלה לא טווסי. לפחות באולפן הם לא מתיימרים, לא משוויצים, רק נהנים.

על הבמה זה אולי שונה (עדיין לא יצא לי, לא בסדר מצדי), אבל בהקלטה נדמה שהם לא נכנעים לקצב, לא נסחפים, לא מאיצים. לפני הכל חשוב להם שיקשיבו למה שיש להם לומר.

והם בהחלט מנסים להגיד משהו על עצמם, על החברה ועל הסביבה שבה רובם חדשים יחסית, אבל ההתערות, חייבים לציין, מושלמת. ב"חיים בסרט", אלבומם השני, הם כותבים ושרים שבעה שירים (ממבין 12) בעברית, ורק שניים ברוסית (שניים אחרים באנגלית ועוד אחד ב...ספרדית). וזה ההישג הגדול ביותר של החבורה ששלושת זמריה – אנדריי בר, ארקדי יעקובסון ואנטון קוליאדקו, שהוא גם היוצר המרכזי בה – עלו מברית המועצות. איזה יופי!

האלבום נפתח וננעל בקרעי פסקול של סרטים ישנים (מן הסתם, זכרונות ילדות ממולדת ישנה), אך כולו עוסק בחיים האמיתיים, כאן, בארץ החדשה. משיר הנושא שיוצק חיים באמירה העממית, הופך אותה לסיפור אהבה קשה יום, ובו הסולן נשמע כמו רובנס מאטרף, דרום אמריקאי דווקא, על רקע של צליל נשיפה חם, ועד "כל הדברים היפים" שלומדים להעריך בחיים ו"הם הדברים הפשוטים/ הם ניתנים בחינם". "Volver" (לחזור) היפהפה נושא חותם אטרפי, עם ניחוח לטיני שאי-אפשר לטעות בו (בכל זאת, השיר בספרדית) וחצוצרות מריאצ'י מקסיקניות.



להקת לוס כפרוס (תמונת יח"צ)


הישראליות של לוס כפרוס מושלמת. ב"עשיר" (טקסט נהדר שכתב דן תורן), שיר של הסתפקות במועט, הם הוגים, כמעט כצברים, את העי"ן כאל"ף, ורק הטקסט מול העיניים משאיר אותך בתמונה ומבהיר את הכוונה.

ב"מהירות", שאינו מהיר כפי ששמו מבטיח, כך היו נשמעים התרנגולים לו הוקמו עכשיו. ב"לא קונה" הם מתפכחים מחלומות של הבטחות וקומבינות, פצצה של שיר, באמירה, בגרוב ובקצב הסוחף. "מלחמה", רגאיי מעודן, הוא השיר לשלום (ולתקווה) שלהם, וב"דודא בלוז" ניכרת ההנאה שבשירה בעברית בלוז לכל הסטלנים. אחלה רוק'נרול.

הטמפרמנט הרוסי המלהיב מהבית נוכח ב"Mir" (העולם לא זז) האסלי ובעיקר ב"Mobila" (נייד), שמבוצע בגרון ניחר, כמו ויסוצקי על ספידים, אפרופו שילוב אלמנטים צועניים-בלקניים. ואילו האנגלית מספקת את הריתם'נ'בלוז ב"Get you tonight" ואת הרגאיי הלבן של "Ska Doctor", מחול רוק'נרולי בצעדי מדנס.

כפרה של אלבום, ומחמאות לבן הנדלר (מבלקן ביט בוקס) על ההפקה המוזיקלית.
לוס כפרוס, "חיים בסרט" (התו השמיני)

  


סי.ג'יי וההאמר: מנגינות שמעסות את הלב

אין מה להתבייש באמריקנה המקומית של דב המר, זמר, נגן מפוחית וכותב הטקסטים (בעיקר), ושגיא (סי.ג'יי) שורר, הזמר, הגיטריסט והמלחין (בעיקר), מנהיגי חבורת CG & The Hammer הישראלית.

אלמלא ידענו שהם מכאן, לא היינו יכולים לגלות. ככה זה כשכישרון, אהבה, נשמה ושורשים נכונים מתחברים. מקבלים בלוז מרשים לגווניו.

תריסר שירים (54:02 דקות) באלבום שהוקלט (עם שני החברים הנוספים בהרכב: אורן אבישר, תופים וכלי הקשה, וניר אלבז, בס) בסאן סטודיו בממפיס טנסי, בעיקר כדי לספוג את ההשראה הנכונה, במקום שבו שרתה השכינה על ענקי בלוז וג'ז אמריקאים.

אין ביצירות המשותפות של המר ושורר חידושים מפליגים, רק מסורת טובה של מפוחית, גיטרה ושירה, מנגינות שמעסות את הלב ומערסלות את הנשמה, ומפגני נגינה. הם מזכירים הרבה שחורים ולבנים מבוני הענף, חלוצים וממשיכי דרך.

מבי.בי.קינג (Trying to get back home), שהרבה נעשה כדברו ובצלם נגינתו ושירתו, מאדי ווטרס, ג'ון לי הוקר ואוטיס רדינג, דרך קרלוס סנטנה (בגיטרה) וג'ו קוקר (בשירה, כמו ב"When You Awake"), ועד דם יזע ודמעות (הפיוז'ן של "Nothing To Believe In") ונגינת הגיטרה של אריק קלפטון ("Leaving you") ומארק קנופלר (הריתם'נ'בלוז העצל של שיר הנושא הפותח מזכיר את "סולטני הסווינג", בעוד ש"An Eye for an Eye" מזכיר את השירה והנגינה של האחים קנופלר).

ועם זאת, הסאונד מרוכך קמעה, לא הכי הארד-קור, מותאם לאוזן ישראלית בלאות המסוימת שבו, כמו ב"Hold on Tonight" ובעיקר ב"Back to The Country", שלטעמי הוא הטוב ביותר באלבום, ויש לו הפקה מוזיקלית מזהירה.

ויש בו לפחות שלושה שירים "ישראליים" יותר: "Black heart" נשמע כמו פרודיה של רד בנד, שירת שיכורים על גיטרה מייבבת ברגיסטר גבוה; "Crazy days", שהוא שיר מחאה ונשמה יפה, שבו הם מתחברים לישראליות שלהם; ו""Every Dog's Day, מן הסתם תרגום חופשי של פתגם ערבי רווח, שמחבר אותם לים-תיכוניות.

CG & The Hammer, Something Good, The Memphis Sessions (עצמאי)

  


26/02/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע