סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן נמרוד לב בהופעה: התבגרות יפה
 

 
 
מול קהל קטן מדי, במועדון נידח מדי, שר נמרוד לב המפויס כאילו הופיע בפני אולם ומלואו


אחד הדברים שמעולם לא הצלחתי להבין הוא מיעוט קהל לא פרופורציונלי לאתר ההופעה. אלפים אחדים באצטדיון ענק, כמה מאות באמפי, עשרות בודדות באולם ומתי מספר במועדון.

סיטואציה לא מובנת, מכאיבה לעין וצובטת בלב, במיוחד כשמדובר בהופעה קנויה, שלא על בסיס שותפות (של האולם) בהכנסות עם האמן. כאילו מישהו היה פזיז ברכישה, לא עשה סקר שוק בסיסי, ומן הסתם ביזבז כספי ציבור (גם אם במסווה של תרומה לקהילה). כי לעצמו, ובכסף שלו, היה משקיע יותר מחשבה וזהירות, וגם יותר מאמץ בשיווק.

בעיקר כואב הלב על האמן, שנאלץ לקיים הופעה רגילה מול אולם ריק. זו ודאי הרגשה נוראית, מכווצת קרביים, מתסכלת ומייאשת. גם אם האמן לא ניזוק בכיסו וכספו מובטח, עדיין לא פשוט להופיע בפני מעט צופים.

ועם זאת, מעולם לא נתקלתי בביטול הופעה חלילה ובגרימת אכזבה לאנשים שכן הגיעו, ואני מלא השתאות והערצה על האומץ, על המחויבות והמסירות של האמן לקיים את ההופעה כאילו האולם מלא עד גדותיו.

נמרוד-לב-צילום-תמר-קרוון.jpg
נמרוד לב, צילום: תמר קרוון

שני תריסרים של נוכחים

זה קרה לי בהופעתו של נמרוד לב בגוּלָה, מועדון קטנטן במתחם תרבות ופנאי בפתח תקווה (עיר הולדתי ומגורי, למרבה הבאסה), ששוכן בלב שכונה דתית, חרדית כמעט.

הפעילות מסובסדת על-ידי האגף לתרבות תורנית העירוני, שפועל מן הסתם למתן הזדמנות לנוער ולצעירים אוהבי מוזיקה לחזות ביוצרים ומבצעים עכשוויים, וגם לקירוב לבבות בין דתיים לחילונים. בין המופיעים בחודש הנוכחי נמצאים בוצר, ישי ריבו ואופיר זקס והשורשים מן העבר האחד, לצד הגרובטרון (!), איבי הנחל ולאה שבת מן העבר האחר.

אצל לב ספרתי שני תריסרים של נוכחים, כולל עובדי המזנון, הצוות הטכני ומפעילי המועדון. קבלת פנים מדכאת לזמר-יוצר שחוזר אחרי 12 שנות היעדרות והתרחקות מהמרכז, עם ניצנים מאלבום סולו שלישי. אך לבד מהמבוכה הראשונית, המובנת, היה לב ממוקד מטרה, לא ספר את הקהל והתמקד במוזיקה שלו כאילו הופיע בפני אולם ומלואו.

   


מעגל פינות ומוכן לוותר

בעוד כחודשיים יראה אור אלבומו החדש של לב, בן 43, ששירים ממנו כבר מתנגנים ברדיו; סוג של חזרה לזירת הפשע עבור יוצר דעתני שנקלע לא אחת במהלך העשור האחרון לעימותים ולמאבקים עם גורמי תקשורת שונים על רקע חילוקי דעות בנוגע להשמעת אמנים ויצירה מקורית.

בשיאם של העימותים ניתק מגע, עקר לצפון ואף הוציא אלבום אינטרנטי חלוצי ב-2006, עם RBS (ריתם-ביטינג-סיילנס), הרכב מתריס שלו הקדיש את עתותיו במחצית הראשונה של העשור הקודם.

השנים, כך עולה מהכמעט שיחות הנפש שמנהל לב עם שומעיו, עיגלו וריככו אותו. לא שהיה רוקר בוטה קודם לכן, באלבומים "אין חלום אחר" (1998) ו"מציאות הפוכה" (2001), אבל היה זוויתי ומשונן. עתה, כשהוא מתגורר במרכז זה שנתיים ובמיוחד לאחר שהתחתן לפני כחצי שנה, הוא מעגל פינות ומוכן לוותר.

ללב יש כרגע שני פורמטים של הופעה: אחד חשמלי, בראש שלישייה, ואחד אקוסטי, כשהוא לבד, זה שראיתי. לבד? לא בדיוק. הוא חמוש בגיטרה קלאסית, בכמה מקשקשים ובלוּפֶּר – אביזר קטן וממזרי שמאפשר לו לשכפל דגימות צליל ולנגן מולו ועליו.

באמצעות הפלא הטכנולוגי הקטנטן הוא מעשיר את חוויית הצליל, מוסיף לה קצב, צובע אותה בגוונים חשמליים וגורם לייאוש ממיעוט הקהל – שלנו, לא שלו – להיעשות יותר נוח.

נמרוד-לב-צילום-נעה-בנוש.jpg
נמרוד לב, צילום: נועה בנוש

גיטרה נטו, רגל על רגל

במיוחד כשמפתיע לגלות שיש לו רפרטואר מוכר ואהוב. הוא מתחיל עם "אוקיאנוס", סינגל ראשון מהאלבום שבדרך, שראה אור כבר בשנה שעברה. "את באה אלי כמו האוקיאנוס/ לסחוף אותי למערבולת/ לשקע אותי מעלה/ נצא משם יחדיו". שיר אהבה במסווה של רוק כבוש. המלים הן של נועה בנוש, רעייתו הטרייה.

  


אחר-כך ישיר את "כדורים פורחים" מאלבומו השני, כאילו היפוכו המוקדם: "עוזבים הכל, לומדים לצלול, עמוק/ במהופך ומרוקן אל מחוץ לחוק". גיטרה נטו, רגל על רגל, מבטו מנסה לפלח את התאורה שעליו, להינעל על דמות ערטילאית ולשיר למענה.

הוא ממשיך עם "אל תשאלי אם אני אוהב", שהרשה לעצמו לשאול מדייוויד ברוזה, אחרי ביצוע משותף בהופעה חיה במצדה. הוא מקדים סיפור על דמיון חזותי בינו לבין ברוזה, אך מה שדומה יותר הוא הנגינה בגיטרה. אם הנחתם שברוזה הוא הווירטואוז בין השניים, לא ראיתם את לב פורט על קלאסית. הוא מפליא לנגן בה.

בשביל השיר הזה היתה שווה הפגישה

את הפרק של RBS הוא מזכיר רק עם "צ'יינה", אחד הסינגלים המוקדמים (2003) מהאלבום שלא יצא בפלסטיק. לביצוע נדרשת השתתפות הקהל במחיאות כפיים קצובות. זה עובד רק בהתחלה, וגווע – בהעדר משאבי כוח אדם – בהמשך.

הלופר עובד ללא הפסק, ממלא את הבמה בצלילים מפתיעים, שמשמשים מעטפת נאה לקולו החם והמחוספס. "ונדמה לי שכבר הייתי כאן/ נדמה לי שזה המקום בו נעצר הזמן", הוא שר ב"רץ אל הים", שיר הרדיו הראשון שלו אי-פעם – שוב הידרשות למים עמוקים, גלים והמראה על כנפי שחפים.

כנפיים? חכו, זה לא הסוף. מוקדם מהצפוי, לטעמי, הוא משמיע את "זה כל הקסם". "כמו שאת כשאת פורשת כנפיים/ אני צייר ואת זמרת בארים אדומה/ אני מוכן ואת רוקדת בתוך הנשמה/ ואין דבר יותר נכון מאותה הנשימה". המלים מזכירים לנו את כוחה של האהבה ואת יכולתו של לב כרומנטיקן. בהעדר זמרת לדואט, הוא מזמין את הקהל לשיר אתו, ומלווה אותו בנגינה.

ואם חשבתם שזה השיר היפה ביותר שלו, תנו סיכוי ל"שבע שורות על פלא הירקון". למרות שלא היה שלאגר, השיר של רוני סומק הוא שיר חשוב ומרשים, מעורר מחשבה. אתם חייבים את המלים: "עוד מעט תישלף העיר תל אביב כמו אקדח/ מה שיבוא מכיוון הים יתחיל ברוחות החמות/ וברחובות כבר ידברו בשקט של אחרי היריות/ חבל שאין קרקס בעיר הזאת/ חבל שאין בולע חרבות/ שאין קוסם שאין פילים שאין דרקון/ חבל שרק סירה אחת עוברת/ עכשיו אני מראה למישהי לא מכאן את פלא הירקון".

את המלים הללו שר לב ללחן חודר בנימה בלוזית-לטינית, ומחולל נפלאות בנגינה הכפולה והלעומתית שלו, גיטרה ולופר. בשביל השיר הזה היתה שווה הפגישה המחודשת עם לב. ממש פנינה. איך לא השגחנו בו בזמנו?

  


במקום סלסולים, נהמות של רוקר יבשושי

אחרי המלים הגדולות האלה, בא "שיר קטן", חדש מהאלבום השלישי. גם הוא שיר אהבה, על זוגיות מוצלחת, שכולו אילוסטרציה להתבגרות היפה של לב. וגם בו נוכח ימה של תל אביב: "חשבתי שנרד לים ביחד/ רציתי שנהיה ביחד לנצח/ הבנתי שכדאי לי להקשיב לך/ את יודעת יותר ממני/ כמעט שהפסדתי אותך".

"אנשים מחפשים אהבה ומוצאים סיבות טובות להיות לבד", הוא ממשיך בשיר חכם נוסף מהאלבום החדש. שיר כועס לכאורה, הנגינה רושפת, יורה גצים, אבל המסר הפנימי לא קוצני, מפויס, משלים עם הסביבה. וגם הלהיט הנוכחי, "לחלום אותך", הוא כזה. שיר לאוהבים בוגרים, למודי ניסיון בחיים, שמצאו את אהבתם, לב הרומנטיקן, המפוכח והוותרן: "כמה שאני אוהב וכמה זה נוגע/ לומד להתקרב, מוכן להיפגע/ לוותר על הכאב הישן/ עושה מקום חלום אותך". הקליפ הוויראלי שלו, בכיכובה של ליאת הר-לב, כבר מאייר את הפרשנות.

ויש עוד הפתעות, בגרסאות נוספות שלו לשירים של עמיתים. כמו "שוועת עניים", הפיוט התוניסאי מ"מזמורי נבוכים" של קובי אוז. השניים מעלים מופע משותף, ולב הרשה לעצמו לשאול את השיר, מן הסתם בתכנון מראש כדי להתאימו לקהל המקומי. ועם זאת, גרסתו יפה ומעניינת, ולמרות כל נסיונותיו לסלסל – הוא בעצם מחַלֵּן אותה. כך גם שיר הסיום, "רק אותך אוהב הלילה", להיטו הגדול של בועז שרעבי. את הסלסולים מחליפים נהמות של רוקר יבשושי, אבל עוצמת הכוונות נשארת.

בהדרן חוזר נמרוד לב שוב ל"מציאות הפוכה", אלבומו הקודם, לסגור מעגל עם האופטימיות המוקדמת של "ימים טובים", אולי השיר הכי רוקי בערב, שגם הוא מתרכך ככל שרגע הפרידה מתקרב. ככה זה כשיודעים שהימים הטובים שלהם מחכים, הנה מגיעים.

נמרוד לב בהופעה. מועדון גולה, פתח תקווה. חמישי, 15 באוגוסט 2013


למועדי מופעים >

22/08/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע