סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן צרויה להב בפסטיבל הפסנתר
 

 
 
כיוצרת של שירים חשובים, ציפיתי לסיפורים שלה מאחוריהם והתאכזבתי כשלא הגיעו. אולי היא שומרת אותם למופע הקטן שלה. לעומת זאת היתה הנאה רבה מאורחיה, במיוחד ממיקה שדה שהרהיבה במצלול הקולי שלה ב'שרה ברחובות'"
כמי שכתבה כמה מהשירים היפים בפופ הישראלי מותר ללהב להתנסות בשירה. זמרת היא לא


צרויה להב השיקה את "לא אותה אני", אלבום הבכורה (!) שלה כזמרת - אחרי שנים פוריות ומזהירות שלה כפזמונאית - במופע חד-פעמי, במיוחד לפסטיבל.
 
זה לא שהיא לא מופיעה עם שיריה (עושה זאת ב"דרך המשי", מופע משותף עם הזמרת הצעירה מיקה שדה), אלא שהפעם, בעקבות האלבום, היא התייצבה לראשונה על הבמה כזמרת.
 
החד-פעמיות נבעה מרוחב היריעה - הרכב מרובע של נגנים (בראשות נגן הגיטרה והמנהל המוזיקלי יונתן אלבלק, שהוא בנה) ואמנים אורחים.

התנסות בפוזה של רוקרית
 
להב, שם שהוא שריד לנישואיה הראשונים למפיק לואי להב (שהיה שותף בהפקת האלבום לצידו של יהודה פוליקר, מלחין הבית), היא לא זמרת, אבל מותר לה, כמי שכתבה כמה מהשירים הכואבים יותר והיפים במיוחד בפופ הישראלי, לחוות אותם גם מהצד הזה, להתנסות בפוזה של רוקרית. והיא אכן חוותה חלק מהם ובהתרגשות בלתי מוסתרת, בעיקר מהחדשים שלה - "אופליה" ו"תיירת", שאותם גם הלחינה, ו"אגדת האשה והנץ" ו"אם יש כוונה", שהלחין פוליקר. 
 
את האחרון הם שרו, ברוך רב, ביחד. את הקודמים ביצעה בליווי ריתם סקשן פלוס פסנתר (לוטם עזנר) שלא נטו לה חסד. נכון שהיא כתבה לרוקרים אבל אינה צריכה להתמודד במגרש שלהם, אלא להתמקד בגרסה משלה, אחרת, מרוככת ולבטח קלאסית יותר.
 
כמי שניגנה בעברה בוויולה, הרכב אקוסטי (של כלי קשת ונשיפה מעץ) היה הולם אותה יותר ומייחד את הביצועים שלה. לפחות כמו בפתיחה, כשעלתה עם נגניה לבמה אפרופו נגינה אנ-פלאגדית של "נעמיד פני יתומים" (לחן: יהודית רביץ).

   

מיקה שדה מרהיבה, דנה ברגר אירונית
 
כיוצרת של שירים חשובים, ציפיתי לסיפורים שלה מאחוריהם והתאכזבתי כשלא הגיעו. אולי היא שומרת אותם למופע הקטן שלה. לעומת זאת היתה הנאה רבה מאורחיה, במיוחד ממיקה שדה שהרהיבה במצלול הקולי שלה ב"שרה ברחובות" (בליווי עצמי בגיטרה) וב"על הגשר הישן" (עם הלהקה), שניהם ללחנים של רמי קליינשטיין.
 
ב"מה את מעדיפה", אלבומה החדש, שדה מבצעת בפרשנות אישית ומקורית במיוחד גם את "ימי התום" (קליינשטיין) ואת "דרך המשי" (רביץ), שהופקד משום מה בידי דנה ברגר, שהטעינה אותו בבלוז פרי סטייל. ברגר שרה בדרכה שלה גם את "דלתות נפתחות" המוכר פחות, ואת "רומיאו" (פוליקר) - לא בכאב של יהודית תמיר כאשה הנעזבת, אלא באירוניה של אשה בשלה ומפוכחת.


צרויה-להב01.jpg
צרויה להב (צילום: יח"צ)

 
ואילו פוליקר עצמו חזר, חמוש בבוזוקי, על "פרח", שיר הקינה האולטימטיבי של אם על בתה, ואל "כמעט סתיו", שגם הוא נכתב במקור לגידי גוב. אורח נוסף, השחקן יוסף אלבלק (אח-של ומן הסתם בן-של...) קרא ברוב  טעם את "היפופוטם" המשעשע, כשאחיו מעטר אותו בגיטרה חשמלית.
 
ולמרות שלא התלהבתי מהפרסונה הבימתית של צרויה להב כזמרת, אי אפשר היה שלא להתרגש אתה, במיוחד כשנעלה את ההופעה הקצרה עם "אף אחת", משירי האהבה הגדולים של השנים האחרונות, בפיה של מירי מסיקה (לחן: שמוליק נויפלד). ואם היתה מגלה מי היה לה השראה בכתיבתו, אפשר היה לצאת בהרגשה שנחשפנו לסודות יצירתה.

   

 
צרויה להב, לא אותה אני. אולם ירושלמי. רביעי, 6 בנובמבר. 

למועדי מופעים >

10/11/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע