סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן מאיה אברהם בהופעה: נשמע (רק) קולה
 

 
 
לכאורה, יש לה הכישורים הנכונים. מצלול קולי נהדר, אקזוטיקה מבטיחה, שליטה בניואנסים של מוזיקת עולם, לוק סביר. אלא שאברהם לא מצליחה לקרוע לנו את הלב, להחסיר פעימה, לעצור את הנשימה. ואם לא לגרום לכוויה בנשמה, לפחות להצליח להזיל דמעה. זה לא קורה מפני שהיא לא משכנעת שהיא רעבה, שיש בה אש ותשוקה, שהיא נחושה להישרף."
לזמרת הפופ יש קול פעמונים מרחיב לב, אך האם זה מספיק עבורה כדי להלהיב כפרפורמרית?


קשה להישאר אדיש למשמע שירתה היפה, הזכה והצלולה של מאיה אברהם. יש לה קול פעמונים מרחיב לב, מלטף ומכמיר, שגורם למאזין לרצות להתכרבל בחיקה, לשאוב ממנה נחמה ולהתענג עד אין קץ על שירתה. היא ללא ספק אחת הזמרות היותר נהדרות בפופ המקומי, אך בה-בעת היא גם אחת הפחות ממומשות בו. כפי ערכה, הכוונה.

את עיקר פרסומה חייבת אברהם (בת 37 בחודש הבא) לפרויקט של עידן רייכל, בו הפליאה עם הלהיט "כל האהבות", מהאלבום השני "ממעמקים" משנת 2004. מאז צברה מיילג' רציני עם הופעות הפרויקט, בו היתה אחת סולניות ההרכב, עמדה נוחה לזמרת-מבצעת שלמן ראשית דרכה לא הצטיינה בהפעלת מרפקים.

לא במקום הראוי לה

ניסיונה לצאת לדרך סולנית ב-2007 עם האלבום "רק רצית אהבה" בחסות ובהפקת חברת התקליטים הליקון לא הביא אותה למקומות המצופים - כיורשת אפשרית, ראויה ואף מתבקשת (מיפי קולה ושירתה וגם ממוצאה התימני) לעפרה חזה המנוחה. האכזבה הולידה פרידה מהחברה, וגם המתנה ממושכת, של שמונה שנים כמעט, עד "ליום הזה חיכיתי", אלבומה השני (נובמבר 2015).

מאיה אברהם צילום יובל אראל ע.jpg
מאיה אברהם (צילום: יובל אראל)


במקביל להקלטת שירים לאלבום שלא יצא בסופו של דבר, ניצלה אברהם את הזמן להרחבת התא המשפחתי שלה, וכיום היא אמא לארבעה ילדים. כנראה שסדר העדיפויות הזה – הורות תחילה, רק אחר כך קריירה – הוא שמכתיב ומאפיין את התנהלותה.

מן הסתם טוב לה עם הבחירות שלה, אלא שכזמרת בעידן התחרותי הזה, אברהם לא נמצאת במקום הראוי לה. יש אי התאמה בין כשרונה ויכולותיה כזמרת-מבצעת, לבין משקלה ומעמדה בזירת המוזיקה הפופולרית המקומית.

ההופעה בזאפה הרצליה הוגדרה כבכורה חגיגית. אם כפרמיירה מאוחרת לאלבום שראה לפני יותר משנה, אם כהשקת מופע במה חדש עם שישה מלווים, ואם כציון רשמי לצאתה לדרך חדשה, מנותקת מעברה ב"הליקון". עובדה היא שרק שיר אחד, ההדרן הנועל "למה", ייצג את אלבומה הראשון. כל שאר השירים (17 נוספים!) נלקחו מהאלבום השני, מעבודתה עם עידן רייכל ומהדרך שעשתה מאז.

  


שירים חביבים

את המוזיקה שלה אפשר להגדיר כפופ אתני-ישראלי קליל, קצפתי ומתוק. שירים שנכתבו במיוחד עבורה על ידי רפי קריספין (שהוא גם מנהלה האישי, המעבד, המפיק המוזיקלי, זמר מלווה ונגן כלי הקשה בלהקתה) רובם ככולם שירי אהבה וריגושים שבינו לבינה - במבחן הזמן, כשקילומטרים מפרידים וכשמכשולים מאיימים או מאתגרים את הקשר. שירים במשקל נוצה, ללא משקל סגולי, לא משהו אישי שאברהם יכולה להתגאות בו כשלה באמת.

תשעה שירים בהופעה לקוחים מ"ליום הזה חיכיתי". רק "ענני" שהלחין עבורה שי גבסו (למלים של שחר מריו מרדכי) נותר על הדיסק. "עד שיבוא אוקטובר" ו"תדע" שהלחין למענה בן ארצי, "אתה יודע" שכתב לה קובי אפללו, שניים שהלחינה עינן פרל ("עברתי את הדרך" ו"זרועותיי") ואחד, "המקום שלי", של חמוטל בן זאב ורייכל.

להוציא את שיר הנושא, דואט עם איתי לוי, כוכב עולה בשמי הזמר המזרחי, והשיר האחרון - בלדת פסנתר ברוחו של יוצרה, כנראה היחיד שמסוגל לפרוש את נוצות היופי שבכנף קולה - האחרים לא הותירו רישום משמעותי בתחנות הרדיו, למרות שהתדפקו על שעריהן במהלך שלוש-ארבע השנים האחרונות.

מאיה אברהם איתי לוי צילום יובל אראל.jpg
מאיה אברהם ואיתי לוי (צילום: יובל אראל)


שלושה שירים נוספים היא שואלת מהפרויקט של רייכל - "מכל האהבות", "אם תלך" ו"מינהר לימשיטי" (יא מאמא) שכתב שמעון בוסקילה במרוקאית; שניים, "תרקדי" ו"כל בוקר", הם שריד מהאלבום שלא ראה אור; שיר אחד בתימנית, אחד בערבית (של הזמר המצרי עומר דיאב) נוסף על השירה במרוקאית את "אם תחזור" (שתרגם למענה ויקטור וייצמן מ"סהרה"); ועוד אחד חדש, "אותם חלומות", שהלחין בשבילה הזמר היהודי-צרפתי ז'ילבר מונטנייה.

שירים חביבים אבל לא מפילים. פה ושם מלבים שירת רבים, אבל לא סוחפים באמת. אברהם מסלסלת בחן רב, בקלות ובטבעיות מרשימות, לפעמים גם יותר מדי - עד כדי כך שהיא נשמעת טכנית מדי, לא מפעימה ומרגשת. ולא רק אותי. עובדה שהקהל לא התעקש על הדרנים ורק אחרי שהועלה אור באולם, היא חזרה לבמה לא כדי למנוע פאדיחה (שכבר נגרמה) כמו לאפשר את סיום הצילומים של ההופעה.

  


לא עוצרת נשימה

בהתייחסות להופעה קודמת שלה, ציינתי שהבעיה המרכזית של מאיה אברהם היא בהיעדר כריזמה ואישיות בימתית. היא אכן זמרת נהדרת, אבל רחוקה מלהלהיב כפרפורמרית. עתה מורגשים מאמצי שיפור. היא יוצאת מגדרה ממש לזוז ולהתנועע, לדפוק חיוכים ולפזר נשיקות, אבל עדיין לא מצליחה לשכנע שהיא סוגרת מאחוריה את הדלת של סצנת השמחות והחתונות, שממנה התפרנסה קודם (וגם אחרי) שירותה בלהקה צבאית ולפני חברותה בפרויקט של עידן רייכל.

לכאורה, יש לה הכישורים הנכונים. מצלול קולי נהדר, אקזוטיקה מבטיחה, שליטה בניואנסים של מוזיקת עולם, לוק סביר. אלא שאברהם לא מצליחה לקרוע לנו את הלב, להחסיר פעימה, לעצור את הנשימה. ואם לא לגרום לכוויה בנשמה, לפחות להצליח להזיל דמעה. זה לא קורה מפני שהיא לא משכנעת שהיא רעבה, שיש בה אש ותשוקה, שהיא נחושה להישרף.

ובעיקר חסרים לה החומרים הנכונים. אם היא רוצה לחרוג מזירת מועדוני הזמר והשירה בציבור ולהיפטר מתגית של זמרת בלהקת אירועים – קהלי היעד של הרפרטואר הנוכחי שלה – היא חייבת שירים אחרים. לא טובים. מעולים. עם עומק, בשר ואמירה.

  


להמציא מחדש את מאיה אברהם

וגם אם אין לה חלומות גדולים והשאיפות שלה קטנות (היא ממשיכה להקליט קולות לזמרים אחרים), לא יכול להיות שאין לה סיפור לספר. על הזהות שלה, על המאבק שלה, על האמהות שלה. על הבחירות שלה. לא סתם מישהי הופכת לזמרת. היא חייבת לתת משהו ממנה, לא משל אחרים. רק לא להיות שקופה.

אם קריספין (בעיבודים ובהפקה מוזיקלית פשטניים וחסרי השראה; עוד ובגלמה הם נחמדים לצבע, אבל צריכים סיוע ביצירת אותנטיות ייחודית) חפץ ביקרה של מאיה אברהם הוא חייב לוותר על הכתיבה כדי להמציא אותה מחדש.

ואם לא תיצור בעצמה, תמיד אפשר להיעזר במיטב הכותבים הוותיקים בזמר העברי (טהרלב, ברק, קינן, גינאי, אפילו עזבונו של אהוד מנור, שלא לדבר על רחל שפירא או צרויה להב). האופציה האולטימטיבית הנחשקת, למסור אותה לטיפולם של דודו טסה וניר מימון, מצטיירת כבלתי אפשרית, נוכח הלו"ז העמוס שלהם.

מאיה אברהם יכולה להיות עפרה חזה, אולי שושנה דמארי לימים. בינתיים היא אפילו לא מסתמנת כאיום על גלי עטרי. כמה חבל אם יתבזבז הקול הנהדר הזה שלה.

מאיה אברהם צילום יובל אראל ענ.jpg
מאיה אברהם (צילום: יובל אראל)


מאיה אברהם בהופעה. זאפה הרצליה. יום שני, 9 בינואר 2017.

למועדי מופעים >

15/01/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע