סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן סיאנס מוזיקלי לאהובה עוזרי
 

 
 
את ההצגה גנבו, לטעמי, המבצעים הפחות מוכרים. במיוחד זוהר עזרא בעל הנוכחות הקולית הארומטית ויוצאת הדופן והשירה הרבגונית, שהזכירה ולא בכדי מסורות הבעה וביצוע מארץ הנילוס. עזרא, אם תרצו, הוא מצבה חיה מהלכת של עוזרי, הפרשן הכי נכון ומדויק שלה. 'ילדה קטנה במזח' היה כמו סיאנס לזכרה ונוכחותה."
המחווה ליוצרת הענקית במסגרת חגיגות העשור לבית אבי חי ראויה, מדויקת ומרגשת. אז מה לא עובד?


לא עברה מחצית השנה מאז הסתלקותה ללא עת של אהובה עוזרי, ובית אבי חי, המעון של יצירה יהודית-ישראלית מקורית בירושלים, העמיד את "דמעות של אושר", מופע מחווה לזכרה, במרכז חגיגות העשור הראשון לקיומו.

תלמידים, בני טיפוחים ומעריצים

אין ספק שמדובר במחווה ראויה, מדויקת ומרגשת, בעיקר מהבחינה האמנותית-מוזיקלית. זהו הצד המוכר יותר לציבור הרחב באישיותה של עוזרי, יוצרת בעלת מניות יסוד בפופ המקומי בכלל ובמוזיקה המזרחית הישראלית בפרט, ומי שחוותה התעלמות, אפלייה והתנשאות בשנות יצירתה המפוארות, אך זכתה לתיקון, לעדנה ולחיבוק עז מן התעשיה והתקשורת בשני העשורים האחרונים לחייה - גישה מתקנת שהשיבה לה את כבודה וגם הצילה (במשהו) את כבודם של הנזכרים-לכבד.

הבחירה במוזיקאים, נגנים וזמרים שעבדו עם עוזרי בשנים האחרונות, היתה נבונה, והפכה את המחווה להוקרת תודה של חברים, ללא טרמפיסטים לרגע וללא מקוננים רודפי פרסום. תלמידים, בני טיפוחים ומעריצים מובהקים כשי צברי (שלקח עליו את הניהול האמנותי), רביד כחלני (מ"ימן בלוז"), זוהר עזרא ושירן אברהם, אליהם צורפה מרגלית צנעני, כתגבורת לחיזוק הצליל התימני השליט ביצירה של עוזרי.

בראש חבורת הנגנים המכובדת הועמד הפסנתרן והמפיק המוזיקלי שאול בסר, מי שליווה אותה בשמונה השנים האחרונות לחייה והפיק את ההצדעה "מעליי דממה", האנדרטה ליצירתה בסדרת "עבודה עברית" משנת 2013.

העיבודים של בסר, ייאמר מיד, היו מכובדים. לא ניסו להמציא את הגלגל, ולא להדביק פרשנויות אלטרנטיביות (או עדכניות) מרחיקות לכת, אלא נשארו הכי קרובים לרוח היצירה ולביצועי המקור, וגם נזהרו מלגלוש לקיטש ולהמוניות, שבהם נגוע ללא מרפא הפופ הים תיכוני. בדיעבד, אנסמבל נגנים מצוין איפשר זאת, עם עדי הר צבי (גם הוא שותף ב"מעליי דממה") בבס, רון בונקר בגיטרה חשמלית, גרשון וייסרפירר בעוד חשמלי ובטרומבון כפתורים, ניר מנצור בתופים ובעיקר גלעד דוברצקי הנמרץ והנלהב, שיותר מהאחרים ניגן כתימני מלידה בכלי ההקשה. 
  
רביד-כחלני-ושירן-אברהם-צילום-דנה-סר-סימן-טוב.gif
רביד כחלני ושירן אברהם (צילום: דנה בר סימן טוב)

גונבים את ההצגה

הבחירה בשירים הייתה אולי צפויה מדיי, פופולרית באופיה. השירים הכי מוכרים, הלהיטים הגדולים, כמעט ללא הפתעה, שליפה, סקרנות יצירתית או אתגר אמנותי - מ"היכן החייל" ו"ילדה קטנה במזח" ועד "האיש ההוא" ו"צלצולי פעמונים". מה שעלול ללמד שמלבד היהלומים שבכתר, היו לעוזרי גם שירים לא מוצלחים.

את ההצגה גנבו, לטעמי, המבצעים הפחות מוכרים, ובמיוחד זוהר עזרא בעל הנוכחות הקולית הארומטית ויוצאת הדופן והשירה הרבגונית, שהזכירה ולא בכדי מסורות הבעה וביצוע מארץ הנילוס. התחינה שהחדיר בתפילה "אלוהיי", הקינה המצמררת ב"היכן החיל", והטונים הנמוכים ב"ילדה קטנה במזח", כשהוא מלוּוֶה רק בנגינת הבולבולטרנג של עוזרי (בווידאו!), הפסנתר של בסר וההקשה של דוברצקי, היו מופלאות. עזרא, אם תרצו, הוא מצבה חיה מהלכת של עוזרי, הפרשן הכי נכון ומדויק שלה. "ילדה קטנה במזח" היה כמו סיאנס לזכרה ונוכחותה.


   


גם כחלני הרהיב בהופעתו הססגונית והצבעונית, בשירתו הגבוהה, התימנית, הכי דומה לה ב"לאן אלך", ב"אור הגנוז" (שנצבע ברוח ה"ימן בלוז") וב"ילדי תימן" - אולי השיר הלא מוכר היחיד בערב, שיר מחאה על ילדי תימן האבודים/החטופים שקיבל משנה תוקף בשבועות האחרונים, כבלוז כנעני מרשים, מוכיח ומתריס. כחלני, חסר מנוחה, קפיצי, תזזיתי ואנרגטי כהרגלו, מציע דמות מהפנטת ושירה מרתקת. הוא שר בהזדהות מושלמת שהעיבה עליה היצמדותו למילות השירים בצג הפרומפטר. מה מסובך ללמוד בעל פה שלושה שירים בהצדעה למקור השראה? ודווקא את המלים בשבחה של עוזרי, שאותן צריך היה לכתוב ולהכין מראש ולקרוא מהצג, חירטט על המקום, ליהג והביך. אם יש לך מה להגיד, הכן מראש. אם אין לך מה להגיד, אל תגיד.

שירן אברהם, יוצאת להקת חיל הים ובוגרת בית הספר רימון, הצליחה אף היא לגנוב מעט תשומת לב, בעיקר כמלווה של הזמרים הגברים, אך גם ב"האיש ההוא" (בליוויו של צברי) וב"לתמונת אמא". באחרון אולי הגזימה מעט בצעקה ובמאמץ, אבל לפחות כיבדה את המעמד ובאה מוכנה - גם בידיעת השירים על בוריים, גם בדברים שנשאה לזכר מורתה, שראתה בה "אהובה עוזרי קטנה". 
  
הדיווה שהכזיבה
 
צנעני, אולי הפופולרית בזמרות התימניות השורשיות של דורנו, כבר מיתגה את עצמה למרבה הצער כקיק-סייד, כאתנחתא קומית בכל אירוע בהשתתפותה. לא רק שאנו מתקשים באיתור פעולות אמנותיות משותפות מהותיות לה ולעוזרי, גם למעט שהיא שרה ("אמי אמי", "עמק הפרחים" ו"קול קורא לי", האחרון לצידו של צברי) לא הגיעה מוכנה כמצופה מדיווה במעמדה. את "עמק הפרחים", אותו הגדירה כ"שיר הכי מזוהה עם היצירה של עוזרי" (האמנם? הוא היה אולי השיר השמח היחיד בין שירים צבועים בנוגות ובגעגוע) הפכה להזמנה לחאפלה. לגיטימי בהחלט, אבל גם צפוי לגמרי. אפשר היה לצפות למשהו טיפה שונה ממנה. 

שי צברי ראוי לשבחים על ההתמודדות עם הניהול האמנותי ועם הבחירות המוזיקליות. מעבר לכך שהיה אחראי למחווה מוצלח ומרשים, הנכונות שלו לשמש זמר ליווי (ולא תמיד לפי התכנון המוקדם) היתה מחממת לב ומלמדת על אחריות וגדלות נפש, ממש כמידות גופו. את "מעליי דממה" בפתיחה שר כתפילה לעילוי נשמתה ואת "צלצולי פעמונים" הנועל, הפך - בצוותא עם כחלני, זוהר ואברהם (ועם בונקר, מדמה לרגע את נגינת הבולבולטרנג המפעימה של עוזרי בפריטה על הגיטרה החשמלית) - לשירת רבים סוערת, מלהיבה ומרגשת, כאקורד סיום נהדר.


 מרגול-ושי-צברי-צילום-דנה-בר-סימן-טוב.gif
מרגול ושי צברי (צילום: דנה בר סימן טוב)


לדעתי, צברי חייב, לפחות בעמדה המחייבת כמנהל אמנותי, להמעיט בעידוד ובדרבון הקהל למחיאות כפיים. ואם אינו מסוגל להתאפק, שידחה את הג'סטה הזאת לשלב מאוחר ככל האפשר. זה לא יאה וגם מיותר. כאילו הקהל לא מבין מה הוא שומע, לא יעשה זאת מעצמו, ולא ייהנה, חלילה, ללא מחיאות כפיים.

כסוג של מנחה (למרות שכל זמר הזמין בתורו את הבא אחריו), צברי היה היחיד שאמר דברי טעם, קוהרנטים, בהירים וברורים לזכרה של עוזרי. הוא גם היחיד שניסה להרחיב את ההתייחסות גם לאישיותה של עוזרי כבנאדם, באנקדוטה מכמירה על גמילות חסדים לחולים כמותה בהמתנה לתורם במחלקה האונקולוגית.
 
כבוד לבולבולטרנג
 
הצד התיעודי לקה בהכנה ובהיערכות לקטעי הקישור שנועדו לפאר ולרומם את הזמרת והיוצרת הנפלאה (לא מעט היו סוג של שליפה מהמותן, ללא עריכה וכתיבה מראש - ואם כבר נעזרים בפרומפטר, זה ייעוד מוצלח שלו), אך החמיצו את האדם שמאחורי המוזיקה. לא יכול להיות שלאישיות כמותה, שנגעה בכל הרבה אנשים, עבדה עם רבים והשפיעה על המונים, לא נמצאו חומרים ואנשים עם סיפורים שישפכו אור בהיר יותר לא רק על דמותה כיוצרת, אלא גם על המסתורין שדבק בעוזרי. זה בסדר להפוך אותה לדרלינג אהובה ונערצת, אבל היו גם שתיקות ממושכות, תקופות של מעצורי יצירה, וגם סקרנות לא פתורה לגבי החלטתה לא להקים משפחה.

באותה מידה ניתן היה לצפות ליותר השקעה בתרגום היבטים ארכיוניים וּוויזואליים. האקט העיצובי בו נקט יואב רודה, מעצב הווידאו - ש"השפריץ" זהרורי אש ואבק כוכבים על קטעי הווידאו ששולבו במהלך ההופעה - העיד יותר מכל דבר אחר על דלות החומרים שעמדו לרשותו. פתרון מיומן אך מאולץ להסתיר את האילוץ של שימוש חוזר ונשנה באותם קטעים.

עם תוספת מאמץ והשקעה ותחקיר טיפה יותר מעמיק, ניתן היה להשיג קטעי וידאו נוספים, סרטונים וקטעי יו טיוב, כמו מעבודתה המשותפת עם משה דעבול על "מפתח של זהב", האלבום האחרון (בסך הכל משנת 2005) בקולה היא (דעבול אגב, היה גם המפיק של אלבום השיבה המפואר "צלצולי פעמונים" ב-1999), כדי להעשיר את מצגת הווידאו ולהאיר את החיים והמורשת של אהובה עוזרי באור גדול יותר ומקיף יותר.

ועוד משהו קטן בעניין מורשת: נדמה שעם מותה של עזורי, נדמו גם צליליו של הבולבולטרנג, כלי הנגינה שמזוהה כל כל איתה. האם זה באמת כך? האם אין לה ממשיכי דרך בהתמודדות עם הכלי ההודי המיוחד הזה? ואולי כבוד, יראה וחשש מיכולת לא מספיקה, מנעו מההפקה התייחסות גם להיבט זה?

אבל מאות הנוכחים לא הטרידו עצמם בשאלות האלה. בעבורם המופע הסתיים, כמובטח, בדמעות של אושר.



ערב מחווה לאהובה עוזרי, חגיגות עשור לבית אבי חי (צילום: דנה בר סימן טוב)


דמעות של אושר, מחווה לאהובה עוזרי. בית אבי חי, ירושלים. שלישי, 4 ביולי 2017


למועדי מופעים >

06/07/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע