סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
כתבה
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: האירוויזיון חי ובועט מתמיד
 

 
 


השמועות על מותה של תחרות האירוויזיון התגלו שוב, במוצאי שבת האחרונה, כמוקדמות. בשנתה ה-51 הוכיחה התחרות הוותיקה כי מצבה איתן, חסין ואף מתחזק מאי-פעם. אם לא כתחרות זמר, לבטח כמופע בידור משובח ויותר מזה כמשאבת רייטינג בלתי-נגמרת. ואחרי התחרות באתונה, בירת יוון, אפשר לסכם, בלי שמץ של יומרה, כי השמיים הם הגבול, עבור האירוויזיון.

א. אתונה

האירוויזיון שפתח את היובל השני של תחרות הזמר המסורתית מטעם איגוד השידור האירופי, היה אחת התחרויות הגדולות, המרשימות והמצליחות מאז ומעולם. אירוויזיון לתפארת. עשיר, מפואר, מלהיב. אולם ענק, פירוטכניקה מרהיבה, טכנולוגיה מתקדמת. שואו עצום, מופע בידור משובח, מגוון וצבעוני. קרקס במיטבו.

שם המשחק הוא בוא תרגש ותלהיב אותנו בגדול. זה עידן הממון. לקטנים ולחסרי כסף להשקיע כמעט ואין מקום. זה זמנם של הפקות והצגות, רעיונות ויזואליים חזקים ונכונות ללכת הכי רחוק, הכי גדול והכי מושקע. אם מישהו היה צריך הצגת תכלית להתאוששות המופלאה ולקידום המכירות של המוסד הוותיק, אתונה סיפקה אותו, ביג טיים. ועיזבו אתכם ממוזיקה משובחת ומאמנות צרופה. תנו לעצמכם ללכת אחרי רגשותיכם, לטוב ולרע, בסגידה ובסלידה.

אגב, לנוכח כמויות האש ופעלולי הפירוטכניקה שהמפיקים היווניים הירשו לעצמם ולאורחיהם להציג על הבמה המקסימה, אפשר רק לתמוה איך זה, שרק לפני 11 שנה, לא התירו מארגני האירוויזיון בדאבלין, לזמרת הישראלית ליאורה, להדליק נר בביצוע השיר `אמן`... אין זאת, כי תקנות מכבי האש באירלנד מחמירות יותר משל עמיתיהם ביוון.

במושגי אירוויזיון, וגם בכלל- בקריטריונים של הפקות במה - אתונה הייתה סנסציה. ואחרי הכסף הגדול שנשפך על גלגלי ההפקה היוונית, יהיה קשה לאירוויזיון לרדת בסטנדרטים שלו, ויהיה מאוד-מאוד מעניין לעקוב אחרי התפתחותו והתנהלותו בעתיד.

ב. הלסינקי

ויש עתיד לאירוויזיון והוא בהלסינקי. דווקא המדינה שהפכה לאחת הבדיחות של התחרות, בחוסר הצלחתה המתמשך להטביע עליה חותם, מסורת שהפכה - על ידי הפינים הספורטיביים עצמם - למושא להומור ולסאטירה עצמיים. הם ההוכחה שלכל אחת יש סיכוי. גם מלטה, איסלנד ומונקו. וגם לפורטוגל. בעוד שנות דור אולי.

השכנה הסקנדינבית נורבגיה, פילסה את הדרך, בקייב 2005, עם הרכב הגלאם-רוק WIG WAM (והשיר "בחלומותיי"), ל"לורדי" הפינית ולשיר הזוכה "הארד רוק הללויה". מה שהיה ערעור על הצליל הקבוע וה"ראוי" של האירוויזיון בתחרות אשתקד, הפך השנה לתנועת מחאה גורפת, ולסיכוי הגדול של האירוויזיונים לעתיד לבוא.

אין ז`אנר מוזיקלי חריג, מוקצה או כזה שאינו "מתאים" לתחרות הפופ הסכריני הגדולה מכולן. גם לרוק הנוצץ והיומרני (ב-2005) וגם להבי מטאל גותי, ההיפך הגמור מרוח האירוויזיון, יש מקום. זו מתנה נפלאה, זריקת עידוד וחמצן מאין כמותה לתחרות שאניני טעם ויפי נפש נוהגים להספיד בכל פעם מחדש. ובאופן אבסורדי, דווקא דרך הבמה הכי מבוזה, נחותה ולא נחשבת באירופה, ההרכב המנצח הפיני, עשה נפשות חדשות לרוק הכבד המסורתי. מעולם הוא לא זכה לבמה מרכזית כזאת, ואל תזלזלו בהשפעה שעשויה להיות לאירוויזיון האחרון, בהצטרפותם של ילדים וצעירים לרוק`נרול. לכשעצמו עניין שצריך לרכך את הבעות המיאוס וגועל הנפש שיש לרוקרים כלפי האירוויזיון. יש עתיד וגאווה להד-בנגרס, גם באירוויזיון!

מתחת לגימיק, להעזה ולהשקעה הכספית העצומה במופע הפירוטכני המרהיב שהיה חלק מהותי מהשיר הפיני, תמצאו גם שיר ב"הארד רוק הללויה". אולי לא הכי גדול בעולם, אבל טוב מספיק, יעיל דיו כדי להביס בשלוש דקות את האירוויזיון.

התאריך ידוע, 12 במאי 2007, אך עדיין לא נמסר היכן תקיים פינלנד את האירוויזיון ה-52. ספק אם יש בהלסינקי מבנה בסדר הגודל ל"היכל השלום והאחווה" האולימפי שאירח את התחרות באתונה, למרות שגם היא עיר אולימפית, מ-1952. העניין חשוב ומשמעותי למומנטום ההפקתי המסעיר של התחרות, שכאמור, הגיעה לשיאה ביוון.

ג. דימונה

שלא באשמתו שגה הזמר אדי בטלר בתגובתו להישגו בתחרות. נפשות טובות הונו אותו נתנו להרגיש שהוא זוכה בוודאות. בחוסר נסיונן הן לא עשו את החשבון הפשוט, שרק 10 מתוך 24 מדינות משתתפות בגמר יכולות לקבל ניקוד. וכש-38 מדינות מצביעות (מלבד כל אחת לעצמה) מלכתחילה הסיכוי ההסתברותי שלך לקבל ניקוד אינו גבוה, במיוחד אם אין לך שיר יוצא דופן, ביצוע מרשים ומופע חריג. וזה מבלי לקחת את דפוס ההצבעה הבינ-גושי

לבטלר לא היה סיכוי מלכתחילה. הכתובת הייתה על הקיר כבר בארץ. חבילת המבצע-שיר-ביצוע ייצרה כבר כאן אפס עניין, וזה נמשך גם באתונה -בדיווחים לארץ, ובקרב המשלחות והתקשורת הזרות. ולא כי לא היה לו שיר טוב. דווקא היה לו. אלא שהוא לא היה שייך לתחרות הזאת (כמו הקאנטרי של גרמניה או הטוויסט של דנמרק). וחבל שמנהליו-מפיקיו - שעבורם זו הייתה לא רק גיחה אירוויזיונית ראשונה, אלא בכלל טבילה במים לא מוכרים - לא עשו את ההכנות וההיערכויות הנדרשות. מיותר לנסוע לאתונה כדי לגלות בה שהאירוויזיון הוא יורוטראש. אף אחד לא חשב אחרת.

לא תמיד ההגנה הטובה ביותר היא התקפה. בטלר היה צריך להתנחם בשיר ובביצוע שלו, לשמוח ולא להתבייש בהופעה שלו. הוא לא הפסיד. הוא פשוט לא הצליח. ואף אחד לא יכול לבוא אליו בטענות. מישהו הרי צריך להיות במקום ה-23. זה לא דרוג נעים, אבל לא קרה כלום. לא צריך לקחת ללב, לא להפוך לעניין של חיים ומוות, ולא להידחק לפינה כאילו אתה נושא תקווה או גאווה לאומית.

בטח לא לצאת בהאשמות על גזענות ואנטישמיות, לא שנה אחרי שאירופה חיבקה באהבה, חום והתלהבות את שירי מימון. זה קרה רק מפני שהשיר שלה התאים יותר והיא נתנה שואו. והוא, הזמר השחור היחיד בתחרות - גימיק ענק בפוטנציה - היה הכי חיוור בה. ולא בגלל התלבושות...

אין להאשים אחרים, ואפילו לעטות גלימה ממלכתית-ציבורית מופרכת שכאילו אנחנו, היהודים, "מפחידים" ו"מאיימים" על האירופים. ליהדות אין שום קשר לתחרות. גם הקהל שלה הוכיח, לא אחת, שהוא ענייני. פתוח למוזיקה, לשואו, לגימיקים ולביצועים מרשימים ומרגשים (בוסניה, מקום שלישי, הייתה בלדה כזאת). ומה שצריך זה שיר והופעה טובים. זה הכל.

האירוויזיון כבר מזמן לא תחרות של מוזיקה - כי במוזיקה, כמו בכל אמנות, לא יכולה להיות תחרות (מלבד אם היא פורמט טלוויזיה של "כוכב נולד"} ודומיו), בטח לא על שלוש דקות תשומת לב - אלא מפגש בידורי שנתי. מצד אחד קרקס נוסע, מצד שני זירת גלדיאטורים. וראו זה פלא: רק אחרי שבטלר הובס, הוא נהיה אייטם תקשורתי. קודם צאתו ליוון, אף כלי תקשורת, כמעט, לא התלהב להקדיש לו מזמנו.

ד. ירושלים

הקדם הישראלי שגוי. אמת, אין שיטה לבחירת נציגות ישראל לאירוויזיון שתניב 100 אחוז הצלחה. כל הנוסחאות ששלחו מבצעים לזכייה בבכורה או למקומות גבוהים, כשלו מאוחר יותר בהידרדרות לתהומות הדירוג. למרות כל האמור לעיל, עדיין לא הפנימו ברשות השידור, כי זאת תחרות שירים - או במצגה העכשווי, תחרות הופעות וביצועים - ולאו דווקא תחרות של מבצעים.

והשיטה, לבחור מבצעים ולהטיל עליהם את בחירת השיר, הוכיחה את עצמה, בפוקס, עם שירי מימון, אך נכשלה כצפוי עם בטלר. בעיקר מפני שאינה משאירה מרווח תמרון ואחריות לרשות השידור. כשבוחרים זמרים ומאפשרים להם להביא שירים, בלי פיקוח, בקרה, מעקב וללא ייעוץ וסיוע מקצועי - זאת תוצאה צפויה.

ומה בשנה הבאה? היומן פתוח והרשות נתונה. ברשות השידור שלנו הכל אפשרי. ובכל זאת מספר הערות לסדר: א. בשום פנים לא לוותר על המשך ההשתתפות, בטח לא תקשורתית שכן היא מניבה רייטינג מהמדרגה הראשונה; ב. חשוב לייצר סעיף תקציבי קבוע ובלתי-מתפשר בתקציב רשות השידור; ג. להוריד את דרג ה"חשיבות" הממלכתית. זכייה באירוויזיון אינה משימה לאומית; ד. לחנך לייצוג טוב. לשאוף לעשירייה הראשונה באופן קבוע, לא לזכייה. היא תהיה רק בונוס; ה. לנסח תוכניות מגירה קבועות ולא לייצר התלבטויות עד הרגע האחרון; ו. ובעיקר: להתנייד בין שיטות הבחירה השונות (קדם-אירוויזיון, ועדת מומחים לבחירת שירים, בחירת מבצע מוסכם וכדומה), ולהפעילן בחוכמה. לא לחכות עד לכישלונה של אחת כדי להמציא אחרת, אלא לשחק ביניהן בפיקחות. אם, למשל, ישראל מגיעה ישירות לגמר, כמו שקרה השנה, אולי כדי להבטיח מעמדנו בעשירייה הפותחת, עדיף להטיל את הייצוג על מבצע מוביל מוסכם. כי דווקא בשנים שאחרי הישגים, ועם סוכריה של גמר, מבצעים בכירים ייאותו ביתר קלות למשימת הייצוג. ז. לאפשר מירווח אמנותי לאמן, אך ללוות אותו, במיוחד אם הוא בראשית דרכו, בסיוע ובפיקוח מקצועי.

ה. ז`נבה

כרגע אין הרבה מה לעשות נגד הפוליטיזיציה של ההצבעה הבין-גושית באירוויזיון. "דוז פואה לשכנינו", הפך לביטוי שגור בשלב ההצבעה והניקוד. זה שם המשחק ויעברו שנות דור עד שאירופה המאוחדת תקבל פנים חדשות ואחרות, שיבטלו אולי את נטיות הלב. הנה, יוגוסלביה ההיסטורית ממשיכה להתפרק. ואם לא די בסלובניה, בוסניה, קרואטיה, מקדוניה וגם אלבניה, גם סרביה ומונטנגרו בדרך לפירוד, ומי ערב שזה לא יקרה גם לבוסניה והרצוגבינה?

יש לזכור, שבניגוד לשנים עברו, בהן הצביעו ועדות שיפוט מטעם רשויות השידור והטלוויזיה של כל מדינה, פוליטי לגמרי, שיטת הטלווטינג (הצבעה בטלפון) על ידי ציבור צופי הטלוויזיה, חפה מאינטרסים ממלכתיים. היא אישית. עד שתהיה אירופה אחת וישתנו דפוסי ההצבעה, קשה לראות איך האירוויזיון, שמאז 2001 התנחל במזרח (גם טורקיה ב-2004, גם יוון השנה וגם פינלנד הן במזרח הגיאוגרפי של היבשת), ייחלץ משם. אגב, שמונה מדינות בעשירייה הראשונה הן מזרחיות: פינלנד, רוסיה, בוסניה, רומניה, ליטא, אוקראינה, ארמניה ויוון; "הצילו" את המערב שוודיה (4) ואירלנד (10).

נכון שהמדינות "המזרחיות" מצביעות לשכנותיהן, אך "חילופי" נקודות הם גם מנת חלקן של מדינות סקנדינביה והמדינות דוברות יוונית או אנגלית. רק מדינות מערב מובהקות (שלא להגיד קלאסיות) גילו רוח ספורטיבית ודבקות במטרה המוזיקלית כשלא נתנו את הבכורה לשכנותיהן ופיצלו את הצבעתן בין אוקראינה (פורטוגל), ארמניה (בלגיה), בוסניה (שווייץ ומונקו), פינלנד (בריטניה), ליטא (אירלנד), רומניה (ספרד), שווייץ (מלטה) וטורקיה (הולנד וצרפת). באחרות, כולל גרמניה ו...ישראל, ניכרה בהצבעה השפעה של מדיניות הגירה ועבודה. בכל מיקרה, קשה לדבר על הטיה, עיוות או קיפוח, כי השירים הבולטים קיבלו את הניקוד הראוי.

אחת התוצאות משיטת הצבעה זאת היא המשך הידרדרותן של ארבע המדינות הגדולות - גרמניה, ספרד, בריטניה וצרפת - שממשיכות לאכזב, מתרחקות מהצמרת ומשתרכות בתחתית, עם הישגים מבזים. להן, שום תירוץ על קומבינות ויחסי שכנות טובים לא יעזור. ולמרות שארבע אלה נושאות ראשיות בנטל המימון של התחרות בפרט ושל איגוד השידור האירופי בכלל, מן הראוי שתיעשה בחינה מחודשת לגבי השתתפותן האוטומטית בכל שנה מחדש ללא קשר להישגיהן העלובים, על חשבון מדינות שמוכיחות יותר השתדלות, איכפתיות והשקעה.

וגם צל"ש: ההחלטה להמריץ את קצב הדיווח של התוצאות זכתה לביצוע סביר. היא מקצרת משמעותית את פרק הזמן ומשדרת דינמיות, למרות שמאבדת משהו מהמתח דווקא בקרב המדינות שנאבקות להיחלץ ממלכודות המקום האחרון ואפס הנקודות. אפשר, אולי, לנקוט שיטה אחרת, לפיה סיכום של מדינות שלא העפילו לגמר יוצג מיד עם תחילת שלב ההצבעה, ו-24 המדינות שמשתתפות בגמר ימשיכו לנקד כבעבר, בדרך המסורתית, מנקודה ועד 12.


26/05/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. האולם שאירח את האירווויזיון באתונה
המגיב , (19/07/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע