הנשים שחושבות מחוץ לקופסא

מה עושים כאשר בממלכת פקעת לא יורד גשם והפקעות לא יצליחו לנבוט ולייצר אוכל לתושבי הממלכה? אפשר להמשיך לשאת תפילות, לריב על מי אשם בכך שלא יורדים גשמים, לנהל מאבקי אגו ועוד. מצד שני, אפשר גם לעשות מעשה, לצאת מאיזור הנוחות המוכר, לגלות אומץ ומנהיגות ולחפש פתרונות במקומות אחרים. בעוד שהמלך בטוח שהוא יודע הכל ומה שלא קרה מחוץ לממלכה, ככל הנראה לא קרה מעולם, הנשים דווקא מצליחות לחשוב מחוץ לקופסא ובסופו של דבר מביאות את הבשורה.

לא, ההצגה "אלופת בצלות ואלופת שום" לא עוסקת במצב הפוליטי במדינת ישראל, אבל אפשר די בקלות לראות קווי דמיון בין העלילה הבדיונית לבין המציאות שכולנו חיים.

בעצם מדובר בעיבוד מחודש לספרו המוכר והוותיק של חיים נחמן ביאליק "אלוף בצלות ואלוף שום". העיבוד המחודש מועלה בתיאטרון המדיטק לציון 150 שנים להולדתו של ביאליק, ומציע הפוגה מרעננת, אמיצה ומלאת הומור מהחדשות ומהשגרה, לא רק לילדים שבחבורה. הטקסטים בהצגה ממחישים עד כמה ביאליק רלוונטי, גם שנים רבות אחרי שכתב את הסיפור המקורי. 
 

אלופת בצלות ואלופת שום, איור: רועי עקאב


סוחפים את הקהל

כל הטקסטים בהצגה נאמרים בחרוזים, ושזורים בה גם שירים שמקדמים את העלילה. התפאורה והתלבושות מוסיפים לאווירה והשחקנים מצליחים לסחוף את הקהל ולהפוך אותו לחלק בלתי נפרד ממה שקורה על הבמה. הילדים בקהל מנהלים מעין רב שיח עם הדמויות על הבמה, מציעים פתרונות, נוטעים אומץ בלב הדמויות ובעיני זה מוסיף רבות לקסם שיש בהצגה.

בעולם שבו מועלות הפקות ענק עם פירוטכניקה עוצמתית, עשרות תלבושות, קאסט עצום של שחקנים ודמויות, "אלופת בצלות ואלופת שום" מוכיחה שגם עם חמישה שחקנים, תפאורה שמאפשרת לדימיון של הצופים לעבוד והרבה כישרון אפשר להעלות הצגה שממש כדאי לראות יחד עם הילדים.

לאחר שהמסך עלה התפתח אצלנו דיון על היכולת של גברת בצלסה גול (בצל סגול) ושומקה לוף (שום קלוף) לשתף פעולה אחת עם השניה ולייצר מציאות שממנה כולם יוצאים נשכרים, לעומת מצב שבו הן היו ממשיכות להתווכח ביניהן וכל הממלכה הייתה סובלת. כשחושבים על זה, המסר הזה לא יכול להיות יותר רלוונטי גם אלינו – במציאות של ישראל 2024. ואולי זה לא מקרי שדווקא בעת הזו בחרו במדיטק להעלות הצגה שהיא כולה העצמה נשית, אומץ לעשות דברים שלא נעשו בעבר - גם אם המלך פוחד מאותם צעדים.