סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן בהופעה: סחרוף יושב
 

 
 
הפורמט המיושב לא עושה חסד עם ברי סחרוף. בכל זאת  עמוס אורן  התענג על הרפרטואר הסחרופי המרתק  ולסיום נחנק מעשן הסיגריות


הולך לאיבוד
 
דווקא עם בוא האביב מנסה ברי סחרוף, אולי החדשן והיצירתי באמני הרוק הישראלי, מופע סגור חדש _ "בישיבה", עם רע מוכיח בתופים ובגיטרה ועם עדי רנרט בקלידים ובחצוצרה. לא מפתיע. זה עוד אחד מניסיונותיו המבורכים והבלתי-נלאים של יוצר-מופיען חקרן וסקרן, לבקש דרכים ומסגרות, ביטויים והרכבים חדשים ליצירתו - מאתגרות בעבורו ומרתקות בעבור קהלו.
 
הפעם, למרות הביקוש וההצלחה הרבה באכלוס המועדון, דומה שהפורמט בעייתי. לא ממש מתאים. דווקא הקרבה של מרחק נגיעה והאינטימיות של הבל-פה, לא מיטיבות עם ברי ועם יצירתו. בעיקר מפני שסחרוף אינו מכונת להיטים ולא אמן-מסתחבק ולבלתי אמצעיות צריך שיהיה ערך מוסף. ברי, בביישנותו ובקוצניותו, אינו כזה ואינו מספק אינטימיות כזאת.
 
הסיטואציה קצת מוזרה. מימין, רנרט אמור לספק, בנגינת הקלידים המעוגלת, המרוככת והביתית, את החיבוק. במרכז, מוכיח מתעקש כהרגלו, על אנרגיות  ודווקא ברי, איך להגיד, קצת הולך לאיבוד ביניהם, למרות שהוא ממוקם משמאל. לא שסחרוף הוא חיית-במה אנרגטית וסוערת, אבל ה"ישיבה" כולאת-כובלת אותו, וכיוון שאינו זמר של ניואנסים, החשיפה שבקרבה לא מוסיפה רכות ודקויות.
 
הפורמט המיושב אולי מחייב גישה כזאת, אבל יצירתו המחוספסת והדוקרנית, אינה דורשת זאת. האווירה הצוותאית מזמינה אולי שירה בציבור, אבל לא תמיד מאפשרת אותה, ובעיקר לא מאפשרת ישיבה רגועה, באשמת הנימה האירונית-אפוקליפטית בשירים והמתח שמזין אותם - לא מתנחמדים, מתובלים באמירות חברתיות אירוניות נוקבות כנגד נהנתנות עירונית, מתוקים מבחוץ ומעקצצים מבפנים, וגם להיפך.
 
ובכל זאת, "בישיבה" הוא הזדמנות נוספת לפגישה מחודשת עם היצירה הסחרופית המרתקת והמגוונת שאי אפשר לשבוע ממנה. מ"אין קץ לילדות", "ניצוצות" ו"האיש שבקיר", דרך "רעש לבן",  "כמה יוסי", "בואי הביתה", "שבעים ושבע" ו"חם על הירח", ועד "עיר של קיץ", "ככה זה" ו"לב שלם", וגם גיחות ל`11 א` עם רע ("רחוק ממך"), ל"על המשמרת"` עם פורטיס ("סוף של יום") ולהצדעה לזכר מאיר אריאל ("ילדתי שלי"). מרבית הגרסאות קצרות יחסית, אך אפשר להתנחם בכמות ובכך שהקיץ מתקרב ושפורמט הישיבה יתפתח ויתרחב למופע "בעמידה" ובהיקף מלא.
 
והערה לסיום. אל תאמינו להבטחות של מועדון זאפה. למרות הניסיונות הכנים, אין ביכולתו למגר את תופעת העישון בציבור. כשאני חושב על זה, זה קורה לי כבר פעם שנייה עם סחרוף (הקודמת הייתה לפני שנים ב"צוותא"). דווקא איתו. וכואב הלב (וגם הריאות והראש) שרוקר בוגר ואיכותי כמותו מפסיד קהל חרד לבריאותו בשל הרגלים נפסדים של מעריצים צעירים, לא ממושמעים ולא אחראים. ואם ב"זאפה" לא מסוגלים להבטיח את שלום באיו ולעמוד בדרישות החוק, שיסתדרו בלעדיי. את אפשרות הסגירה אני לא מעלה כלל בדעתי. ולנחנקים ינעם.
 
ברי סחרוף , בישיבה, 18 במרץ 2007, זאפה תל-אביב.  זאפה, תל-אביב.

למועדי מופעים >

19/03/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע