סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן סיכום ווליום כנרת
 

 
 
בדיעבד, כהורים לא הייתם מסכימים שהילדים שלכם יבלו ב"ווליום כנרת" ובכל זאת  לילדים היה כיף חיים


המפיקים לא חסכו באמנים פופולריים
 
"לא חשוב הגיל - העיקר התרגיל", נהוג לומר שכשמבקשים להאדיר ולהלל את חלקם של הוותק והניסיון. לא במקרה של "ווליום כנרת". הגיל, רבותיי, היה חשוב הרבה יותר מהתרגיל. יתרה מזאת, התרגיל לא יכול היה להועיל. צריך היה להיות צעיר-צעיר, בגוף ובנשמה, כדי להוציא הנאה שלמה מההיצע העצום של "ווליום כנרת".
 
הגיל הממוצע של ארבעים אלף הצעירים שאכלסו את חוף גל במזרחה של הכנרת, למשך שתי יממות בסופו של אוגוסט המהביל, נע להערכתי הסובייקטיבית סביב שנות העשרה המוקדמות. ילדים חסרי דאגות שבאו לקרוע לקיץ את הצורה, לחגוג בגדול את סוף החודש הגדול, ולהתמכר ל-36 שעות (ברוטו) של מוזיקה בפול ווליום. מי שהצליח להכיל הכל, וזה היה בלתי אפשרי לנוכח כפילות הפעילות בשלושת האתרים המרכזיים של ההפנינג, שיחק אותה.
 
אפשר להגיד שמבחינת ההיצע המוזיקלי, מפיקי האירוע לא חסכו באמנים פופולריים. אביב גפן, מוש בן-ארי, "סינרגיה" וסאבלימינל והצל בלילה הראשון, שאחרי הגמר הלוהט של "כוכב נולד 5";  אייל גולן, שרית חדד,"היהודים", "הדג נחש","בית הבובות", וגיבורי העונות הראשונות של "כוכב נולד"  - הראל מויאל, שי גבסו ונינט טייב -  בלילה השני, כולם בהופעות באורך מלא כמעט, על הבמה המרכזית, היו `שווים` לבדם את מחיר כרטיס הכניסה-  150 ₪  לקהל הרחב, 50  ₪ למנויי סלקום, מפיקת האירוע.
 
במה זו שמוקמה על החוף (אם אפשר לקרוא חוף לרצועת החול זרועת חלוקי האבן), הייתה חלומית. רחבת-ידיים, מספיק עמוקה וגבוהה, מאובזרת בפאר, ברוחב יד ובציוד משוכלל, דבר שאפשר לאמנים להופיע בהרכבים מלאים ומתוגברים ("היהודים", למשל, עם שמונה מוזיקאים), כשהפלטפורמה המסתובבת במרכזה קיצרה למינימום את זמני ההמתנה הקריטיים שבין הופעה להופעה. האלפים שנלחצו אל גדר ההפרדה בחזיתה, ספגו אמנם השקייה מרוכזת (באמצעות זרנוקים) ופרטנית (בעזרת כוסות חד-פעמיות) והניבו בתמורה לא מעט מתעלפים (מהלחץ, מההתרגשות אולי גם מהתייבשות ומיעוט בשתייה במהלך שעות האור הלוהטות), אך הם לא ויתרו ובעיניים קרועות לרווחה, בורקות ודומעות, "אכלו" לשובעה את אליליהם.
 
במת "ווליום לייבל", הקטנה, שמוקמה בקרחת החורשה שמצפון למתחם הלונה גל, הייתה בעייתית יותר. לא בגודל ובציוד, שהיו מותאמים ככפפה להרכבים ה"קטנים" והפחות מוכרים שהתארחו בה, אלא באמירה ובשיווק שלה. זה נחמד להציע במה אלטרנטיבית לאמנים "מתחילים" (וגם לשלם להם כדבעי, אני מניח), אבל היה צריך לדאוג להם לקהל, או למתן הזדמנות וסיכוי מול המתרחש על הבמה הגדולה. לא נעים לראות את "מלכת הפלקט" האמיצים מופיעים בפני 35 איש, את נעם רותם מול 80 ואת "מלכה באיה" לעיני 150 איש. וגם אם "יוסלס איי.די." הצליחו לרכז 2000 מעריצים נלהבים, בתפר שבין "כוכב נולד" למאיה בוסקילה על הבמה המרכזית, האדישות המפוהקת לגורל אמני "ווליום לייבל"  חייבת להטריד ולמצוא תיקון.
 
הזירה השלישית, מתחם ההרקדה האספלטי ברחבת החניה של ה"לונה גל", הייתה לטעמי הצלחה עצומה. לא רק שמיגנטה אליה אלפים, למשך שעות ארוכות, אלא גם הציעה מוזיקה ישראלית קצבית ומלהיטת חושים, בניווטם של די.ג`ייאים מיומנים. שם באמת נתנו בראש, ללא קשר לעוצמות הדציבלים בבמות ההופעות, וקרעו לילדים את הצורה, עד כלות החושים והכוחות. אשרי המתמכר והנהנה. 
   
צפיפות מדאיגה
 
גודלו העצום של המתחם, כ-1200 דונם, העמיד מראש מספר אתגרים בפני המארגנים. נוכחות המשטרה וכוחות ההצלה הייתה מרשימה ופעילה, גם ביבשה וגם במים - עם פטרולים ליליים לאיתור "מסתננים" ולמניעת רחצה לילית אסורה ומסוכנת. אך לא לכל הבעיות נמצא תמיד מענה הולם.
 
ראשית תנאי המקום והשטח: מזג האוויר הלוהט והמאיים, האדמה הגסה והלא נעימה של חופי הכינרת, האתר מלא המכשולים והמהמורות. שנית, מתחם הלינה שמוקם באגפו הדרומי של השטח, אוכלס בצפיפות מדאיגה שגבלה בהפקרות היגיינית באלפי אהלים. המראה שלהם אמנם היה מדהים ביופיו, אולם חבל שרק אחרי שהתמלא מעבר ליכולת הקיבולת שלו נפתח מתחם הלנה נוסף, מרווח (יחסית) יותר, בחלק הצפוני. שלישית, השילוט בין המתחמים והאטרקציות לא היה ברור וממוקד - לא בשטח עצמו ולא במפת הפסטיבל (הדמיה בלבד) שחולקה מראש לכל הבאים. רביעית, התנאים הסניטריים אולי לא גרמו למחלות, אבל הם לא היו מושלמים. ריכוזי אשפה לא פונו בזמן, השירותים והמקלחות הקבועים (לא הניידים) לא עמדו בעומס וסביבתם הבוצית הזכירה את פסטיבלי וודסטוק הגשומים, אם כי לא מאותן סיבות.
 
שדרות המזון אולי הצליחו לספק את הביקוש (במחירים סבירים) אבל לא מבחינת הניקיון, במיוחד סביב שולחנות האוכל. אמת, קשה להתמודד עם הרגליו ומנהגיו של הישראלי המצוי, אבל תפעול מוצלח ותכוף יותר של משמרות פינוי וניקוי היה מעיד על כוונות, תשומת לב ומאמץ. אגב, ערכת הלבוש שחולקה לכל צופה - גופיה לבנה למזכרת וּפַּרֵאוֹ לבן-סגול ורב-תכליתי - הייתה גימיק מוצלח ושימושי ביותר.
 
כהורים, בדיעבד, לא הייתם מסכימים שהילדים שלכם יבלו ב"ווליום כנרת". לא שזה היה עוזר לכם. לילדים, זה היה כיף חיים, על הרע ועל הטוב, על התנאים ועל ההנאות, על הצפיפות וההיכרויות, הנשיקות והסיגריות הראשונות, ומי יודע מה עוד. נתנחם בתקווה ובמשאלה שכל החוגגים הצעירים חזרו בריאים ושלמים, גם אם עייפים ורצוצים, לביתם. הקיץ הנוכחי הגיע לסופו. הנעורים, כך נדמה, הם אינסופיים.


02/09/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע