סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן חנוך רוזן- געגועים לתמימות
 

 
 
הפנטומימה המיומנת של חנוך רוזן היא חלק ממערך בידורי משומן הנשען על טכנולוגיה עכשווית


פתיחה מסחררת

קצת קשה ואולי גם בלתי אפשרי לדרוש בעידן רב הערוצים ורב הגירויים הנוכחי, לחזור אל הצמצום, הנזיריות, הדמיון המסומן והשחור-לבן. פעם, גם הרבה לפני שחנוך רוזן פרץ לחיינו, פנטומימה הייתה בגד שחור, פנים לבנות, אלומת אור ותנועה רבת דמיון שציירה עולם ומלואו רק עם גופו של האמן. ללא הגה ומלה. איפה זה ואיפה מה שנקרא פנטומימה היום.
 
ולכן הפתיחה של "מדבר בעד עצמו", מופע הפנטומימה הראשון מזה עשור של חנוך רוזן, הייתה מסחררת, מרשימה מאוד ומבטיחה הרבה. ארבע מצבות על הבמה ועוד עשרות נוספות בקליפ שהוקרן על מסך וידאו ענק ומשוכלל, דיירות נצח בבית הקברות לנוסטלגיה: מכונת כתיבה, תמימות, אנטי מחיקון, פירגון, סיפולוקס, דיסקו, קול השלום וגם, כן, פנטומימה. ומתוך האפלולית של בית העלמין, ספק זומבי, ספק ערפד, התעורר רוזן, חילץ את עצמו מתרדמת הקבר (של הפנטומימה, כמובן) ותוך כדי הומור עצמי, של מי שהיה פעם, בודק אם הגוף עוד עובד, ואם אפשר לשמן אותו.
 
הגוף אכן עובד. רוזן, שחצה את גבול החמישים (בכלל לא רואים עליו), מעורר השתאות על אמנות האחזקה והתחזוק של הגוף. הוא מצליח לשמור על גופו נערי ושרירי, נענה וקשוב, ולמרות שבמופע זה הוא לא נדרש לגמישות יוצאת דופן, דומה שבפוטנציאל החבוי בו יש רמזים ליכולת וירטואוזית. הטכניקה הגופנית שלו היא עדיין ברמה הגבוהה ביותר.
 
אלא שלפנטומימה, לפחות במובן הקלאסי, לא די ביכולת. צריך גם השראה ויותר מזה נשמה ונפש של אמן. לרוזן יש חלק מִרכיבים אלה, בעיקר בתחומי הדמיון, אולם דומה שהשנים האחרונות שבהן רעה בשדות הבידור - פסטיגלים,WOW האילתי ו-ONE של ריטה, אם להזכיר את הבולטים בפרויקטים שבהם קדח מוחו - הפכו אותו לבדרן, שמקדש את ההומור וההנאה המיידית בכל מחיר, בעיקר על חשבון התחכום (לא הטכנולוגי) והעומק האמנותיים. וכך, הקהל שלו כמעט ולא צריך להשקיע מחשבה ומאמץ בניסיון לתהות לכוונה. הכל כה פשוט (וגם פשטני), מסומן בבירור ומוגש לפה בכפית, מוכן לבליעה ללא לעיסה.
 
המופע, שנמשך כשעתיים כולל הפסקה מורכב משני סוגי "פנטומימה": מערכונים עשויים היטב, לצפייה, וקטעים "פתוחים", להפעלת הקהל. בראשון, שהוא המרכיב הגדול יותר, הקטעים נפתחים בסרטון וידאו שמציג את שמם או נושאם, ולפעמים הם חלק בלתי נפרד מההתרחשות הבימתית. "שמשון הגיבור", שמאבד את כוחו ב"מספרת דלילה" ורוכש אותו בחזרה ב"מכון להשתלת שיער"; "בריאת העולם", שבו העולם נברא בעשר אצבעות, כפות ידיים וגוף, והאבולוציה (הזריזה!) מטפחת את האדם שמשמיד את הטבע בשם הקידמה ותנופת הבנייה; "כדורים", שהם הפתרון שהמציא המוח האנושי להתמודדות עם החיים בכלל ועם כל בעיה בנפרד; או "סרט אילם", במתכונת צ`פלינית, שבו רוזן מגלם את כל הדמויות והוא יוצא ממנו ונכנס בו, במיומנות ובתזמון מפליאים, בלבוש אותן דמויות.
 
למרות האמור לעיל, בחלק ממערכונים אלה, שאורכם קבוע מראש (בגלל הקליפ המוקרן או הפסקול המותאם), מנסה רוזן להגיד ולהעמיק באמירה ובתובנות על קשיי החיים ועל התמודדות האדם הקטן מול העולם הגדול. כאלה הם "אור הזרקורים" (שלהיות בו זו שאיפה טבעית, אבל היא גם מסוכנת בגלל החשיפה והמחיר שהיא תובעת), "אבא שלי" (על המרוץ המטורף של החיים שבא על חשבון קשרי המשפחה ומבלי שנרגיש או נקדיש ליקירנו, אנחנו עלולים לאבד אותם), או "הדרך הראשית" (על מערכת ההכוונות, ההיתרים והאיסורים בחיינו, ספק הוראות האח הגדול, ספק הנחיות ג`י.פי.אס. לחיים במסלול המהיר, העדרי וחסר הייחוד).
 
אולם לא תמיד הכוונות הטובות עולות יפה. הפשטנות שבה רוזן מטפל ברעיונות גורעת מהאימפקט שלהם. בכל מיקרה, הם לא מצליחים לרגש או לצבוט בלב, כפי שניתן היה לצפות מהם.

בידור טהור ללא מילים
 
הקטעים בהשתתפות הקהל הם כבר בידור טהור ללא מלים. ורוזן הוא מספר מיומן בדיחות ויזואלי מיומן ואשף בהפעלת קהל. המימיקה שלו כל כך מדויקת, שהוא מצליח בתנועת יד או בניד ראש להוביל אנשים למעשים שלא היו מוכנים לעשות לו ביקש אותם במלים. כך למשל, ממש בפתיחה הוא עורך טקס נישואין בין שני זרים לחלוטין; ב"חבל על כל טיפה" הוא מעלה צופים מהקהל שיסתמו פרצות בסכר וכשהשיטפון גובר הוא מכריח אותם לשחות במים וירטואליים; וב"אהבה מוזיקלית" הוא מפעיל מתנדבים לשכנע אהובה סרבנית, תחילה הוא מתעלל בהם בביצוע מדומיין של "לה קוקרצ`ה" המקסיקני, ולסיום מנצח עליהם בנגינת פעמונים משולבת של "אי שם מעבר לקשת בענן".
 
חנוך רוזן של "מדבר בעד עצמו" יכול רק להרשים, אך לא להפתיע. להרשים במיומנות, בידענות, בהפעלה, שזה לא מעט, אבל לא להפתיע בשאר-רוח, בריגוש ובנשמה, שזה חבל. כנראה שאלו הם הנזקים המצטברים של עיסוק של שנים בבידור להמונים.
 
הפנטומימה שלו כבר לא לבד. לא מתפקדת כאמנות עילאית לעצמה. היא חלק ממערך בידורי משומן. עדיין מרכיב עיקרי, אבל מרכיב שנעזר (במיומנות גבוהה) בהיצע המגוון של הטכנולוגיה העכשווית: סרטי וידאו, מסכי LCD, אנימציה תלת-מימדית, תאורה, עיצוב אימאג`ים, פעלולים ואפקטים, סאונד ופסקול מוזיקלי עשיר שלא משאיר מקום לסימני שאלה ומכניס מייד לאווירה ולכוונה. אך כל אלה מעוררים געגוע לפנטומימה תמימה יותר. כי הקלאסית, כאמור לעיל, כנראה שלא תחזור.
 
ועם זאת "מדבר בעד עצמו" הוא מופע בידור מהנה למדי, ששיתופו בפסטיבל לגיטימי בתכלית, במקום מופע חו"ל דומה. ובהשקעה וביכולת המופע החדש של חנוך רוזן הוא הפקה ברמה בינלאומית לכל דבר.
 
חנוך רוזן, "מדבר בעד עצמו". פסטיבל ישראל. תיאטרון ירושלים. 31 במאי 2009

לרכישת כרטיסים!


למועדי מופעים >

01/06/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. לאס וגאס בישראל!!!!
אמיר , (07/06/2009)
3. מקסים
ש. ב , (07/06/2009)
2. מומלץ מאוד מאוד, גם לילדים וגם למבוגרים!
ד.ג , מרכז (07/06/2009)
1. מופע מדהים!!
נ.ב , (07/06/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע