סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
25262728293031
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ בימי שלטון האימים
 

 
 
לרגל עליית ההצגה "ארגנטינה" בתיאטרון חיפה המחזאי בעז גאון על השלכות החיפוש אחר האמת  ועל מותר הכתיבה הדרמטית מן הכתיבה העיתונאית


הפוטנציאל הדרמטי של האירועים

בימים אלה עולה על בימת תיאטרון חיפה ההצגה "ארגנטינה", מאת העיתונאי לשעבר והמחזאי בעז גאון ("השיבה לחיפה"), ובבימויו של סיני פתר.

ההצגה עוסקת בסטודנטית צעירה המבקרת את שגריר ישראל לשעבר, בתואנה שעליה להכין עבודה אקדמית על יחסי ישראל-ארגנטינה בשנות הדיקטטורה הצבאית ("החונטה"), אך למעשה היא באה כדי לחקור אותו על היעלמותו המסתורית של אביה בהיותה ילדה.

בעז גאון הוא עיתונאי חוקר לשעבר שערק לתחום התיאטרון. הרפרטואר שלו כולל מחזות העוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים מעוררי מחלוקת כגון "השיבה לחיפה" בתיאטרון הקאמרי, "בוגד" בתיאטרון באר שבע ו"ברנז'ה" בתיאטרון בית ליסין. כמו כן הוציא גאון לאור מספר ספרים, ביניהם "האוטובוס הצהוב של ג'ימקס" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

שיחה על השלכות החיפוש אחר האמת, על פניו הנסיבתיים של הרוע, ועל מותר הכתיבה הדרמטית מן הכתיבה העיתונאית.  

"ארגנטינה" עלה כמחזה קריאה ב-2006, למה בחרתם להעלות אותו כהצגה?

"המחזה עלה בקריאה בצוותא ב-2006 בשם 'בואנוס איירס', ומאז הוא ישב במגירה והעלה אבק כי הייתי עסוק במחזות אחרים. לפני זמן מה נסעתי עם הבמאי סיני פתר לוושינגטון כדי להעלות שם את 'השיבה לחיפה'. המנהל האמנותי של התיאטרון שבו ביקרנו נורא התלהב ושאל אם יש לנו מחזה שאפשר להעלות בקריאה. כשחזרנו לארץ הצעתי את 'בואנוס איירס' לתיאטרון חיפה ולשמחתי ההצעה התקבלה והמחזה עלה כ'ארגנטינה'". 
 
ארגנטינה-זראר-אלון1.jpg
עודד קוטלר, סנדרה שוואלד "ארגנטינה" (צילום: ז'ראר אלון)

איך הגעת לעסוק בנושא כל כך אזוטרי כמו יהודי ארגנטינה בשנות השבעים?

"לפני שש שנים בערך כתבתי כתבת תחקיר גדולה על ועדת חקירה שהוקמה על ידי הכנסת שבדקה אם ישראל עשתה מספיק כדי להציל את יהודי ארגנטינה בשנות הדיקטטורה. ראיינתי המון אנשים ועיינתי בהרבה חומרים, והנושא ריתק אותי.

"כעיתונאי עניינו אותי רק העובדות היבשות והשאלה מי אשם, אבל כמחזאי ראיתי את הפוטנציאל הדרמטי של האירועים; מדובר בתקופה שהכריחה את כולם – הקורבנות, השגרירים והגנרלים, לעשות דברים איומים. עניין אותי לבדוק מה עבר במוחם המעוות של המענים. איך נוצרה מציאות אכזרית שבוראת מכונה שגורסת אנשים ואיש לא מצליח לעצור אותה.

"בעיקר עניינה אותי דמות השגריר הישראלי. מסקנת וועדת החקירה של הכנסת הייתה שישראל נטשה אותו והשאירה אותו להתמודד לבד. המדינה לא רצתה להתערב בגלל אינטרסים פוליטיים, כלכליים ואחרים, והשגריר הפך למעשה לדמות טרגית - הוא נאלץ להפעיל את שיפוטו המוסרי בתוך מציאות שהמוסר הוא ממנה והלאה".

דמות השגריר במחזה נכתבה על אדם ספציפי?

"לאו דווקא. בין 1976 ל-1983, בשנים שבהן החונטה שלטה בארגנטינה, כיהנו שלושה או ארבעה אנשים בתפקיד השגריר, וכולם עמדו פחות או יותר בפני אותו מצב בלתי אפשרי. מדינת ישראל סיפקה נשק במאות מיליוני דולרים לדיקטטורה, והשגרירים לא יכלו להציל את היהודים הרדיקלים שנחטפו, עונו ונרצחו על ידי החונטה.

"היה שגריר אחד, רם נירגד, שלמיטב שיפוטי נלחם יותר מאחרים לעשות את הדבר הנכון. הוא כתב מברקים למשרד החוץ והאיץ בממשלה להפסיק לעשות עסקים עם ארגנטינה. הוא נתקל בסירוב מוחלט. אפשר לומר שדמות השגריר במחזה, אריה שלו, נשענת על כל השגרירים הישראליים בארגנטינה בתקופת הדיקטטורה".

מה מניע את דמותו של השגריר, גיבור המחזה?

"עודד קוטלר, שעושה עבודה מצוינת, הוא השגריר אריה שלו - ליכודניק שנשלח לארגנטינה עם טינה מאוד גדולה לטרוריסטים, כי איבד שנים קודם לכן את בתו בפעולה של ארגון טרור פלסטיני. הוא מלא בוז וטינה כלפי היהודים הרדיקליים שהיו מיעוט אבל מעורבים בפעילות נגד המשטר. עד שהגיע אליו מישהו וסיפר שהוא לא טרוריסט אבל הצבא חטף את בתו בת החמש. הוא מראה לשגריר תמונה שמזעזעת אותו והודפת אותו לתוך מסע של התפכחות מעמדותיו הפוליטיות והמוסריות. הוא עומד בפני החלטות קשות ומטלטלות - את מי כן להסגיר כדי להציל את הילדה הזאת".

זה מעלה שאלות פילוסופיות אוניברסליות

"נכון. השאלה העיקרית היא: מה עושים במצב שבו לכל החלטה שתחליט יש השלכות נוראיות. האם לשחק את המשחק, לקבל החלטה אמיצה, או פשוט לחזור הביתה ואחריך המבול. כל החלטה כאן היא הרת גורל. אם השגריר היה מתפטר, הילדה שהצליח להציל הייתה נרצחת ודמה על ראשו. אבל ההישארות שלו גם היא גובה מחיר נורא ואיום. זו שאלה רלוונטית לכל משטר או אדם, ובמיוחד בישראל; עד כמה אנחנו באמת רוצים לדעת מה קורה, והאם אנחנו רוצים או מסוגלים לעשות משהו בנידון.

"השאלה השנייה היא שאלתה של אביטל, הצעירה שחוקרת מה עלה בגורלו של אביה. היא באה מלאת טינה והתחשבנות, משום שמבחינתה השגריר הוא האיש שמכר את יהודי ארגנטינה. תוך כדי המחזה היא מגלה אמיתות קשות לגבי המשפחה שלה, שמערערות ומכריחות אותה להתפכח מאשליות. היא מגלה שהשגריר עשה כל מה שיכול היה לעשות בנסיבות ההן וששילם מחיר יקר על החלטותיו. זה מעלה את השאלה האם חפירה בעבר היא פעולה גואלת או מייסרת? האם תמיד כדאי לדעת את האמת? כמה עמוק לחפור ומתי זה הופך לאובססיה ולמחלה במקום מרפא?"

ארגנטינה-זראר-אלון-2.jpg
רוברטו פולק, יואב ברלב "ארגנטינה" (צילום: ז'ראר אלון)

מכונה שמאבדת את עצמה לדעת

איך השפיע עליך המעבר מכתיבה עיתונאית לכתיבה דרמטית?

"האמת היא שהיו לי שתי קריירות מקבילות במשך די הרבה זמן, עד שהרגשתי שהכתיבה הדרמטית דוחקת את רגלי הכתיבה העיתונאית. גיליתי שאני מרגיש יותר נוח לנסות להבין את מורכבות המציאות מאשר לבוא עם תשובות ברורות. זה בעצם ההבדל בין שני סוגי הכתיבה: העיתונאי סוקר את המציאות מנקודת מבט שופטת, והמחזאי מנקודת מבט חוקרת, תוהה, מנסה להבין איך קרה ולא מה קרה ומי אשם.

"כשהבנתי שזה המקום שאני נמצא בו לקחתי צעד קדימה בהשקעת הזמן והאנרגיה שלי. המעבר לא היה קל, אבל היום אני מרגיש מאוד שלם איתו".

אפשר לומר שתפיסת העולם הדרמטית כוללת יותר מימדים?

"בהחלט. קחי למשל דמות כמו הגנרל רוברטו מונטס, בביצועו של רוברטו פולק הנהדר. אף עיתונאי, ובעצם אף אדם מוסרי, לא יכול היה להבין אותו או להגן על עמדותיו. אבל העמדה הזו מכשילה את השאלה האמיתית: איך בכלל עלתה החונטה לשלטון, ואיך הרשתה לעצמה לעשות מה שעשתה? איך אנשים שבאים לגאול מטביעים בסופו של דבר את המדינה בדם? אם הייתי כותב על זה כעיתונאי זה היה הופך למאמר נטול עוקץ, כי מה זה בעצם משנה? שלושים אלף איש נרצחו תוך חמש שנים. זו המשמעות הפרקטית.

"כמחזאי אני מתעסק עם הפרודוקטים של המכונה שנקראת חברה, מכונה שמאבדת את עצמה לדעת, ושואל איך דבר כזה קרה ומה זה אומר על חסרונותיו של הבלתי נדלים של המין האנושי. זה לא ממעיט בחשיבות העיתונות, זו פשוט שפה אחרת. כמו ההבדל בין תמונה לפסל. לתמונה יש אפקט חזק אבל שטוח – זה המדיום וזה תפקידו. לפסל יש איכויות אחרות, איכויות של עומק".

איך הקהל מגיב עד כה להצגות ההרצה?

"תגובות הקהל היו מאוד נסערות, במובן המטולטל של המילה. זו הצגה שנכנסת ללב. קודם כל זה סיפור מתח והקהל נכנס לנעליה של אביטל ורוצה לדעת איך זה נגמר. המתח הזה נשאר עד סוף ההצגה.
"מה שנכנס עמוק ללב זה שמדובר בילדה בת חמש שחיה במציאות שכמעט גוזרת את דינה למות. מכונת הקטל עובדת ב-200 קמ"ש, וכמו שאמא של הילדה אומרת: "יש זמנים בהיסטוריה שכנראה לא מתאימים לילדים קטנים".
 
 
ההצגה הקרובה של "ארגנטינה" תתקיים במוצאי שבת, 18 ביוני 2011 בתיאטרון חיפה.

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

16/06/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. הצגה חזקה מאוד.
קהל , (21/07/2011)
1. עודד קוטלר במיטבו רוצו לראות
פנינה , קרית חיים (17/06/2011) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע