סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ביקורת
 
מאת: ענת מוניץ "התיאטרון זה הציונות שלי"
 

 
 
אני לא שחקן מתוסכל אבל אם תשאלי אם הייתי שמח לחזור לשחק על במה התשובה היא חד וחלק כן. למרות שבשבוע האחרון כולי פקעת עצבים, מתח וחרדה. לא חשבתי שאהיה כל כך שקוע בזה כמימים ימימה. יש לנו שלוש הופעות ולפני כל הופעה אצטרך להתמודד עם חרדות, התרגשות והתבוננות פנימה"

אחרי שנים בתפקיד המבקר צבי גורן חוזר לבמה בפסטיבל א-ז'אנר. שיחה על ביקורת, במה ודיאלוג



דיאלוג בין שני מבקרי תיאטרון המייצגים עמדות הפוכות עומד במרכזו של המופע "תיאטרון" שמעלים צבי גורן ומרט פרחומובסקי במסגרת פסטיבל א-ז'אנר בתיאטרון תמונע.

העובדה ששני השחקנים הראשיים הם מבקרים פעילים (גורן באתר הבמה ופרחומובסקי בטיים אאוט) מטשטשת את הגבולות בין התיאטרון לביקורת התיאטרון ומעמידה את שני המבקרים בעמדה שבה הם עצמם עשויים להפוך למושא הביקורת.  

על מה בעצם המופע?

"שני מבקרי תיאטרון עולים לבמה. אחד אומר שהתיאטרון בישראל דפוק מהיסוד (מרט). השני טוען, שהתיאטרון צריך לתקן את עצמו (צבי). אחד אומר שהמערכת אינה מאפשרת לאמנות להיווצר (מרט). השני עונה, שהוא לא יודע להגדיר מה זאת אמנות (צבי). אחד אומר שהמבקרים אחראיים. השני אומר, שהמבקרים לא מעניינים אף אחד. וככה זה נמשך עד הקתרזיס.."

"מרט מאשים אותי בסלחנות"

זה המקום לציין שצבי גורן נולד בתל אביב, למד תיאטרון בהבימה, בסטודיו השחקנים ובקאמרי ושיחק בהבימה, בתיאטרון חיפה, בתיאטרון אהל ובתיאטרון נווה צדק. הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון ושני. בעברו היה עורך ומפיק בקול ישראל, כתב עורך, מפיק ובמאי בטלוויזיה הישראלית, ראש מחלקת החדשות בגלי צה"ל, עורך ב"על המשמר" וב"דבר ראשון". משנת 2003 הוא מבקר אמנויות הבמה של אתר הבמה.

צבי-ענק-2-א-חמד.jpg
צבי גורן. צילום: א. חמד

מרט פרחומובסקי אינו רק מבקר אלא גם יוצר תיאטרון וקולנוע, עיתונאי ויזם תרבות שיזם בין השאר את "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי", שימש כאסיסטנט של הבמאים רוברט סטורואה, רנה ירושלמי ומנחם גולן ולאחרונה ביים את "סטמפניו – פנטזיה לאהבה ולכינור" ביידישפיל (2011) ואת "פלישתו השנייה של נפוליאון" בפסטיבל עכו (2011).

הגדרתם את "תיאטרון" כעבודה שנשזרת מתוך המתח בין האמיתי לבדיוני. אין נוצר החיבור האמיתי שלך עם מרט?

"לפני יותר מעשר שנים  ניהלתי את פורום התיאטרון ב-ynet ואז נוצר בינינו דיאלוג מאוד חריף – כמו 'הכה את המבקר '. מרט היה בעל אתר פרטי משלו, 'מיזם תרבות'. הדיאלוג הזה נמשך כשמרט מייצג עמדה קיצונית ביחס לתיאטרון הישראלי ומאשים אותי בסלחנות, (שמונים אחוז מהביקורות שלי הן בין שלושה לחמישה כוכבים), ובכך שאני נותן יד להנצחת המערכת הזו. זה הרעיון הבסיסי.

"לפני כמה זמן נכנסתי לפורום, קראתי את הדברים, הכנתי תדפיס והבאתי מתנה למרט, ואז נדלקה נורית – יש כאן חומר למחזה. בהתחלה זו הייתה רק בדיחה. לפני כמה חודשים באיזושהי שיחה אמרתי למרט בוא נעשה את זה. והוא הציע שנענה לקול קורא לפסטיבל א-ז'אנר  ואם יקבלו יקבלו. ואז התחלנו לעבוד".

מה רציתם להגיד בדיאלוג ביניכם?

"למרט נוצר צורך לחדד את העניין של התחושה שלו שהביקורת איננה עושה את תפקידה במובן האמנותי, לא תומכת ולא מקדמת את הערכים האמנותיים הנעלים, החשובים, הטהורים של אמנות התיאטרון.

"זה קרה בעקבות הניסיון שלו בפסטיבל עכו האחרון. הוא כתב, יזם וביים שם הצגה מעניינת, לא בלי בעיות כמובן, על נפוליאון שחוזר וכובש את ארץ ישראל. הייתה לו תחושה לא כל כך טובה מחבריו המבקרים. אני דווקא קיבלתי את הניסוי הזה, לא בלי הסתייגויות, וראיתי בו ניסיון מעניין לעשות משהו.

"'אין עשייה בלי הימור, בלי סכנה' – זו עובדת חיים והנושא הזה קיים בדיאלוג שלנו – גם בהקשר של הצלחה אמנותית, לא רק קופתית".

מרט-ענק.jpg
מרט פרחומובסקי, תמונת יח"צ

ומה קורה על הבמה?

"זה לא דיון אקדמי מצד אחד ולא תיאטרון פרופר מצד שני, אלא א-ז'אנר. 25-20  דקות של פרפורמנס – מופע – הגדרה של צורת משחק או צורת ביטוי תיאטרלית בימתית. הדיאלוגים שערכנו בינינו היו נפלאים, וכבר מזמן החלטנו שהם יימשכו כי יש בהם הזנה הדדית של רעיונות ומחשבות. משהו מזה, אני מקווה, זולג החוצה גם במופע. האוצרים יאיר ורדי ונאווה צוקרמן נתנו לנו הערות מאוד חשובות".

לא מפחיד אחרי כל כך הרבה שנים כמבקר לחזור ולעמוד על הבמה?

"הפעם האחרונה שהופעתי על במה הייתה בשנת 1983 בהצגה של נולה צ'לטון בהבימה 'גירושים מאוחרים', על פי  א.ב.יהושע, בנווה צדק. גם כאיש רדיו וטלוויזיה אתה מופיע כל הזמן אבל תיאטרון זה משהו אחר.
"אני לא שחקן מתוסכל אבל אם תשאלי אם הייתי שמח לחזור לשחק על במה התשובה היא חד וחלק כן. למרות שבשבוע האחרון כולי פקעת עצבים, מתח וחרדה. לא חשבתי שאהיה כל כך שקוע בזה כמו בימים ימימה. יש לנו שלוש הופעות ולפני כל הופעה אצטרך להתמודד עם חרדות, התרגשות והתבוננות פנימית".

למה לא נשארת שחקן?

"המודיעין הישראלי אשם בזה שלא התפתחה לי קריירה כשחקן, הם שלפו אותי מתוך הלהקה הצבאית בגלל כישוריי האחרים, המפוקפקים למדי. אחרי שלוש שנים של משחק עליתי לירושלים ללמוד ואז נקלעתי לקריירה הרדיופונית ואחר כך הטלוויזיונית, וזה הרחיק אותי מלעמוד על הבמה.

"אחרי 17 שנים שלא שיחקתי, יום אחד עשיתי כתבה על הצגה שנולה צ'לטון ביימה. אמרתי לה שאני מתגעגע לשחק והיא זלזלה ואמרה, בשביל מה. כמה חודשים אחר כך היא הייתה על הקו ושאלה אם אני רוצה לשחק כי יש לה הצעה בשבילי וכך זה התגלגל. זה אפשר לאשתי ז"ל ולבתי לראות אותי על הבמה אחרי כל השנים, הייתה לזה משמעות גדולה עבורנו".

הברכיים של רובינא, הזבנגים של מסקין

זה שהיית שחקן משפיע על איך שאתה בא לתפקיד המבקר?

"זה מסביר למה כמבקר אני מרגיש כמו בן משפחה בכל פעם שאני רואה הופעה של שחקן או רקדן או זמר. גם באופרה, אפילו אנשי המקהלה עוברים איזושהי חוויה רגשית לפני שהם פותחים את הפה בפעם הראשונה, שלא לדבר על הסולנים – כולם עובדים על מישור מאוד מדויק.

"לפעמים אני פרובוקטיבי לגבי יוצרים וקוראים מתרגזים, אבל בסופו של דבר אני מזדהה עם היוצרים, הם אלה שעושים, שמקדישים את הנשמה. אי אפשר להיות מבקר טוב עם מבט מגבוה, בחינת ישחקו הנערים לפנינו. אם המבט הוא כזה, הפסדת את החוויה".

חזרה-ענק.jpg
צילום מן החזרה. צילום: פאבל קרלין

מה זה בשבילך, אחרי כל כך הרבה שנים, ללכת לתיאטרון?

"אשתי ז"ל סיפרה לי איך משפחתה נהגה ללכת לתיאטרון בבאר שבע. הוריה אמרו לה ולאחיה כבר בבוקר שהם הולכים. אחרי בית הספר הם התרחצו, התלבשו והתכוננו, ישבו בבגדי השבת שלהם וחיכו. הם הלכו לבית מקדש. כשהיא סיפרה לי את זה נזכרתי מה זה היה בשבילי ללכת לתיאטרון.

"גדלתי בשכונת הבימה והתפלחתי, או שהגניבו אותי להצגות. באחת ההצגות ישבתי בתוך התפאורה במהלך כל ההצגה. במהלך כל חיי הייתה רק שחקנית אחת שביקשתי ממנה חתימה על תמונה, מרים זוהר. כבר בתור נער התחרמנתי עליה. כתבתי בשבילה מחזה מיוחד, שנעלם, על בחורה ממאה שערים שיש לה רומן מחוץ למערכת הזו.
"ישבתי על ברכיה של רובינא, חטפתי זבנגים ממסקין. כשבכיתי למה לא לוקחים אותי לשחק את בנה של מדיאה. מסקין אמר: צביקה, קודם כל תלך ללמוד באוניברסיטה. אין לנו שחקנים עם ידע אקדמאי.

"אפשר לומר שהתיאטרון זה הציונות, מילה לא כל כך פופולרית בימינו, שלי. באיזשהו מקום זה מטען החוויות שצברתי מגיל 4-3, עם התחלת הקריירה שלי כצופה בתיאטרון שנמשכת 65 שנה".

מבקר שבא מתוכנו

מה חשוב שיהיה למבקר?

"ידידי יוסי גרבר, שלא מזמן שמחתי בהכתרתו בפרס מפעל חיים, היה הראשון שהפנה את תשומת לבי ליכולת שלי להיות מבקר. היו לנו הרבה שיחות והוא אמר - אין לנו בתיאטרון מבקר שבא מתוכנו.

"מבקר צריך להיות גם סנטימנטלי. יש המון הצגות שנוגעות בעצבים רגישים, מדברים אישיים עמוקים ועד כאבים אוניברסאליים. מערכות יחסים בין הורים לילדים זה משהו שמרגש אותי מאוד, אני התייתמתי מאבי חודשיים לפני הבר מצווה. יש בתוכנו בקעים וקרעים שנובעים מהחלטות שנעשו על ידי אנשים אחרים – גם מבקר הוא כזה.

"יש איזה עניין שמרט משתמש בו כנגדי במופע  שקשור להצגה 'הדיבוק'. רובינא בשבילי זו חוויה בפני עצמה. פעם דוקטורית מהאוניברסיטה אמרה משהו מזלזל על רובינא, משהו על המסורת הפתטית שלה, ואני חטפתי התקף זעם – את ראית אותה? אם לא ראית אל תדברי".

ומה על הכפילות מבקר-יוצר?

"הכפילות תמיד הייתה קיימת במקצוע שלי גם כשהייתי בטלוויזיה בערוץ הראשון ועסקתי גם בחדשות וגם בצד האמנותי, לא הסכמתי לוותר על אף צד והיה לי מזל שהבוסים שלי עודדו את זה ורצו בזה.

"מסע החיים שלי בתיאטרון הוא ברובו מסע פאסיבי כצופה, זו חוויה נורא מרתקת ואני לא יודע כמה מכל זה יבוא לידי ביטוי במופע שלנו. לא מזמן אמרתי לחבר, 'מה מבדיל בין מבקר לצופה?' זה משהו בראשוניות של החוויה שאינה עוברת מנסרה מקצועית. כמבקר אתה חייב להפעיל מערכות שונות. בסך הכל אני מבקר וצופה תיאטרון מאושר".

והמופע משקף את זה?

"המופע הוא חוויה ייחודית שבה אני צריך לשחק אותי ולהיות אני בעת ובעונה אחת. גם להיות האני האמיתי וגם לשחק אותו. מרט נאבק בי קשות בעניין הזה ואני מקווה שהוא הצליח כי הוא קבע את המתווה הדרמטורגי, את הדרך. נתתי בו את אמוני המלא, ואני מקווה שזה ייצא טוב. אני יודע רק דבר אחד, אני אתרגש ואצטרך לעשות כל מה ששחקן עושה כדי להתגבר על ההתרגשות".

"תיאטרון" תעלה בשבת ה- 26 במאי 2012 ב-19:30 וביום ראשון, ה- 27 במאי ב-13:30 וב-19:30 בתיאטרון תמונע בתל-אביב במסגרת פסטיבל א-ז'אנר.  


למועדי מופעים >

23/05/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע