סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
2930
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן אונייגין נאמן לצ'ייקובסקי
 

 
 

גרסת הבולשוי ל"יבגני אונייגין" נאמנה יותר למוזיקה של המלחין מאשר לסיפור של פושקין



הערב  ייפתח  ביקור ראשון, היסטורי, של בית האופרה "בולשוי" בישראל. ה"בולשוי" מגיעים עם הפקת "יבגני אונייגין", האופרה המפורסמת של צ'ייקובסקי על פי הרומן של פושקין

"יבגני אונייגין"  היא קרוב לוודאי האופרה הרוסית הממותגת ביותר. צ'ייקובסקי ופושקין במוזיקה  שיש בה מלוא הסל כל טוב רוסיה: קטעי מחול  מרהיבים  בשתי תמונות הנשף, הראשונה בפרובינציה הרוסית, בביתה של לרינה והשנייה בארמון בסנט פטרבורג. אריות שעשו לעצמן קריירה גדולה גם ללא הצגת כרצף באופרה אריית "המכתב" של טטיאנה והארייה הגדולה של לנסקי לפני הדו קרב. אלה ועוד הם פרטים החיים חיים עצמאיים גם ללא המסגרת האופראית. 

ההפקה הנוכחית של "יבגני אונייגין" היא של הבמאי ולדימיר צ'רניאקוב. צ'רניאקוב עצמו יגיע לתל אביב בהמשך השבוע לצד  250 זמרים, רקדנים, נגנים ואנשי הבמה שכבר הגיעו ממוסקבה.  "עלות הביקור בישראל מסתכמת בכ-5 מיליון שקלים," אומרת מנכ"לית האופרה הישראלית, חנה מוניץ, "כאשר כל הפקה רגילה עולה  כ-7 מיליון שקלים".

הבולשוי יציין השנה את יום הולדתו ה-237. המוסד שמעסיק יותר מ-1,500 אמנים ועובדים ועוד כ-600 סטודנטים, עבר תהפוכות משמעותיות מאז נוסד. בשנים האחרונות ידע ה"בולשוי" שערוריות רציניות. הדרמטית מביניהן היא שבחודש מרץ האחרון הותקף מנהל הבלט סרגיי פילין בחומצה גפריתית. החשוד הוא רקדן לשעבר, שמכחיש כל קשר למעשה. פילין עבר בינתיים סדרה של 18 ניתוחים בגרמניה ואיבד כמעט לחלוטין את מאור עיניו.

 אונייגין--יוסי-צבקר-anakit.jpg
"יבגני אונייגין", צילום: יוסי צבקר

דרמה גדולה עם סוף מציאותי

אך נחזור אל הסיפור  בקצרה: ללרינה שתי בנות, אולגה היא ארצית ונמרצת, ארוסתו של  המשורר לנסקי.  טטיאנה היא הצעירה הרוסית הקלאסית, שקועה בקריאת הרומנים הגדולים ועל פיהם היא מנסה לגזור את תמונת העולם שלה. כאשר לנסקי, ארוסה של אחותה, מביא הביתה את ידידו, איש העולם יבגני אונייגין, מעין העתק דהוי משהו של דון חואן הספרדי, היא מתאהבת בו.

אבל התאהבותה של טטיאנה הצעירה אינה מעניינו של אונייגין. הוא בא לכפר הרוסי על מנת להשתעשע על חשבונם של המקומיים. השעשועים מסתיימים  באסון שכן בהתנהגותו הוא מאלץ את חברו הטוב המשורר לנסקי להזמינו לדו קרב, שמסתיים במותו של לנסקי. מייד אחר כך יוצא אוניגין לסיור נוסף במערב אירופה.

כשהוא שב לרוסיה, הוא נתקל בנשף בסנט פטרבורג בטטיאנה שאותה דחה. אלא שבינתיים היא נישאה לגרֶמין, אציל רם מעלה, קרוב משפחה של אונייגין.  כאן בפעם הראשונה מבין אונייגין שעשה מיקח טעות בדחותו את בקשת האהבה של טטיאנה בכפר. טטיאנה אמנם עדיין אוהבת אותו אבל מעמדה החברתי ומחויבויותיה לאלוהים ולאדם בעת כלולותיה אינם מאפשרים לה "לזרוק" הכל ולחבור לאונייגין המתרפס והמשפיל עצמו.

הסוף מציאותי: שני הגיבורים הראשיים חוזרים לבסוף לחיים שהם אינם רוצים בהם. זה הסיפור שחיבר אלכסנדר פושקין כרומן מחורז. סיפור שכבש את לב קוראיו הרוסים  כמעט מייד עם צאתו לאור. 

הרעיון להפוך את הסיפור המחורז לאופרה, היה של זמרת רוסיה, שחשבה שנכון יהיה שצ'ייקובסקי יחבר מוזיקה לסיפור. המלחין התאהב בגיבורה טטיאנה, ולמעשה מיקד את עלילת האופרה בה. הוא ליקט מתוך הסיפור הארוך את הקטעים הדרמטיים ומהם רקח את יצירתו.

צ'ייקובסקי לא חשב על "יבגני אונייגין" כיצירה לבתי אופרה גדולים אלא כיצירה  קאמרית, יצירת סטודנטים חביבה. הקהל חשב אחרת  ואימץ את היצירה.

   


הפקה משוללת זיכרון היסטורי

את ההפקה הציג כאן הסמנכ"ל אנטון גטמן.  "ההפקה נוצרה בשנת 2006. היא הוצגה כבר בבתי אופרה רבים בעולם, ונמכרת בהצלחה כ-DVD.  למען האמת היא התקבלה  טוב יותר בעולם מאשר במוסקבה".  אחד הקולות הבולטים שיצאו כנגד ההפקה היה של גלינה וישנייבסקיה, זמרת האופרה הגדולה,  שהתקוממה ויצאה בהכרזה שאחרי "אונייגין" רגלה לא תדרוך ב"בולשוי".  

צ'רניאקוב היה מודע לכך שההפקה שלו לא תתקבל באהדה והוא כותב על כך בתכנייה: "ההפקה הקודמת הוצגה ב'בולשוי' מאז שנת 1944. אני יצרתי הפקה יש מאין, כאילו זו הפקה חדשה, משוללת כל זיכרון היסטורי. אני מודה שחששתי מן התגובה של הזמרים ושל חברי המקהלה. אבל לאחר שההפקה כלולה ברפרטואר של בית האופרה אני מאושר".

עוד מוסיף צ'רניאקוב ומספר ש'יבגני אונייגין' היתה האופרה הראשונה שראה, בהפקת בית האופרה של בית האופרה מארינסקי מסנט פטרבורג שהתארחה במוסקבה. לא ידעתי אז, כילד שאהיה קשור ליצירה".

 אונייגין--יוסי-צבקר-3anakit.jpg
"יבגני אונייגין", צילום: יוסי צבקר

המוזיקולוג הרוסי  בוריס אספייב קבע ש'יבגני אונייגין' היא "חלק ממרקם החיים הרוסי. שכיית חמדה יקָרָה לכולנו שתמיד מחממת את הלב. הקשבה ל'יבגני אונייגין' אחרי זמן, יש בה ניחוח כמו התבוננות בפרחים המבשרים את תחילת פריחת  התבואה בכל שנה".

זו היתה גם ההתרשמות שלי, כשצפיתי בהפקות שונות של האופרה הזאת בישראל. בתיאטרון נגה, משכנה הקודם של האופרה הישראלית, במשכן לאמנויות הבמה,  בתיאטרון הרומי בבית שאן, בפסטיבל קלאסי בים האדום ובעוד מקומות.

בכל מקום בו הוצגה האופרה הבחנתי ברוסים  שיודעים כל הברה ביצירה ושפתיהם נעות יחד עם שפתי הזמרים/שחקנים. 

"היום",  אומר אנטון גטמן, סמנכ"ל תיאטרון בולשוי, "יש קהל אחר. כבר לא יודעים את פושקין בעל פה. ובכלל נראה לי שהאופרה היא יצירה של צ'ייקובסקי או לפחות יותר של צ'ייקובסקי מאשר של פושקין. אנחנו ב'בולשוי' מתייחסים לאופרה בעיקר כאל יצירה של צ'ייקובסקי".

מעורר סקרנות

על במת המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב ראינו אמש קטעים מתוך החזרה הראשונה. האופרה המקורית  מתנהלת כאמור באתרים שונים: בביתה של לרינה בפרובינציה הרוסית, בארמון בסנט פטרבורג ובביתו של הנסיך גרמין. בהפקה המוסקבאית אין חשיבות למקום.

אונייגין--יוסי-צבקר-2anakit.jpg
"יבגני אונייגין", צילום: יוסי צבקר

"ההפקה נאמנה בעיקר לצ'ייקובסקי," אמר גיטמן. כשהמסך נפתח  אנחנו בסלון הגדול בביתה של לרינה סביב שולחן ענק שהופך לגיבור המרכזי. סביבות  יושבים כעשרים אנשים כשהדואט שבין האחיות אולגה וטטיאנה מתנהל כמעין הופעה לאורחים הרבים שהתכנסו בסלון, עם הגב לקהל באולם.

התחושה היא שצ'רניאקוב מאמץ חלק מעקרונות את סגנון סרטי ה"דוֹגמה"  הדניים מבית מדרשם של ויטנברג ופון-טרייר.

כל ההתרחשות קורית באתר אחד כשהמצלמה מתמקדת בסיפור המרכזי. כאן המוזיקה היא המצלמה. 
עם נוכחות מסיבית כזאת על הבמה מייד עם פתיחת המסך, חיכיתי לכניסה הראשונה של המקהלה. באופרה שש דמויות מרכזיות בתמונות הראשונות. והנה בשירת המקהלה  פורצים כל היושבים סביב השולחן  בשירה. במלים אחרות, המשרתים והאדונים כולם יושבים ברוסיה שלפני המהפכה ומעלים זכרונות.

בהמשך נפתחת הדלת ועולות עוד ועוד משרתות בשמלות המקצועיות שלהן. אל ה"דוגמה" הדנית, מצטרף רובד נוסף והוא "אחוזת דאונטון" האנגלית. צ'רניאקוב גם מוותר על סצנת הדו-קרב המפורסמת והופך את העימות והמוות בסופו לעניין מקרי. הוא מוותר גם על דמותו של טריקה, המברך את טטיאנה ביום חגה בצרפתית ומעביר את האריה החייכנית שלו ללנסקי המשורר. גם על הרקדנים הוא בוחר לוותר.

את תמונות סנט פטרבורג  הוא מעביר אל מחוץ לרוסיה, כאשר עצם נוכחותו של אונייגין, מתירה לעצבים החשופים, הנוטים לנוירוזה, של יתר הגיבורים להתגלות.

מה ששמענו בחזרה מעורר סקרנות, בייחוד זמר הבריטון הנורבגי אודון איברסן – היחיד שלא נולד בגבולות ברית המועצות, שישיר הערב את אונייגין.

המנצח ואסילי סינייסקי  הפיק בחזרה מוזיקה יפהפייה מנגניו. ובכל זאת ואחרי מה שראינו העצה שלי למי שמתעתדים לראות את ההפקה החדשה של הבולשוי בתל אביב, בעיקר למי שמכירים את האופרה, רעננו  את הזיכרון בקריאה מחדש של הדרמה לפני היציאה לבית האופרה.
 
האופרה תעלה ביום שני, 24 ביוני 2013, ב-20:00, בבית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, וכן מה-25 ביוני ועד 6 ביולי 2013. שירה ברוסית, תרגום מוקרן בעברית ובאנגלית. משך המופע: כשלוש שעות. שעה לפני תחילת כל מופע תתקיים הרצאת מבוא של כחצי שעה באולם. הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב. כרטיסים: 175–428 שקל. לפרטים: 03-6927777.

לרכישת כרטיסים

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק


למועדי מופעים >

24/06/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע