סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן זרעים של שתיקה – בזבוז זמן
 

 
 
לפי התיאוריה הבסיסית והמופרכת של רובי פורת שובל, ב-2014 קשה לאם יחידנית שהיא בימאית סרטים מוערכת לספר לבן אהוב את האמת על נסיבות היעדרו של אב בחייו. עד כדי כך שלקראת גיוסו היא מנסה בכל כוחה למנוע ממנו לעבור תסקיר לסיווג ביטחוני שעלול לדרוש חשיפת פרטים חסויים. לעמדתה של האם אין שום הנמקה, לא עניינית ולא דרמטורגית, והיא נותרת סתמית עד הסוף"
אין שום הצדקה ליומרה של הבימה שלפנינו מחזה חשוב בעל משמעות עכשווית ואנושית


קשה לספר אמת
 
לא צריך יותר מכמה דקות כדי לדעת ש"זרעים של שתיקה" מאת רובי פורת שובל, בהשתתפותה יחד עם עוד שחקניות ושחקנים מקצועיים, במאי מנוסה ועוד תורמים, הוא אחד המחזות הגרועים ביותר שניתן לראות אצלנו בשנים האחרונות. אין בו רגע של אמת ואין בו רגע של אמנות.
 
כאשר ניסיתי לספר לחבר מה ראיתי, מה שמעתי, ולסכם את העלילה הסתבכתי לגמרי. והאמת היא שאינני יודע על מה המחזה שיוצריו מתעקשים כנראה לראות בו דיון חשוב או מקורי בסוגיות נבחרות כמו אמהות יחידנית (המונח המשתלט על מה שבלשון העם קרוי חד-הורית), הפרייה חוץ גופית, זכות השתיקה והסתרת האמת, חשיפת תורמי זרע, חברות אין אונות, פוסט טראומה, לוחמים שנהרגו ועוד.
 
הכמו-מחזה הזה נראה כגניבת זרע או ביצית מ"חברות הכי טובות" של ענת גוב ז"ל (ואני מקווה שהיא תסלח לי משם על הטרדת מנוחתה בהבאת ההקשר הזה), והסיפור החדש כאילו ממשיך אחרי 17 שנים את בשורת האימהות היחידנית הנשענת על חברות ארוכת שנים שסיימה את הסיפור הקודם.
 
לפי התיאוריה הבסיסית והמופרכת של רובי פורת שובל, ב-2014 קשה לאם יחידנית שהיא בימאית סרטים מוערכת לספר לבן אהוב את האמת על נסיבות היעדרו של אב בחייו. עד כדי כך שלקראת גיוסו היא מנסה בכל כוחה למנוע ממנו לעבור תסקיר לסיווג ביטחוני שעלול לדרוש חשיפת פרטים חסויים. לעמדתה של האם אין שום הנמקה, לא עניינית ולא דרמטורגית, והיא נותרת סתמית עד הסוף. 
 
זרעים-של-שתיקה01.jpg
                 זרעים של שתיקה (יח"צ)

מהנקודה הזאת, האם, שתי חברותיה המסורות, האחת עורכת סרטים שמאהבה קצין בכיר, והאחרת עורכת דין המחזיקה בכספת את הסודות של כולם, נגררות לקומדיה מגוחכת של רמאויות, זיופים סחיטות וסחטנות, שמאיימות על כל הדמויות השטחיות, כולל מנהל מכון ההפרייה, ואיש טלוויזיה ידוע, כל מי שצריך לחשוש מפני האמת שהבן מבקש לגלות.
 
עלוב ומעליב
 
לשום עניין שמועלה או רק מוזכר אין הנמקה, ואין אף דמות שזוכה לפיתוח והעמקה מידיהם של רובי פורת שובל והדרמטורג שלה אורן יעקובי. הכל שם נסיבתי. ועם זה אין הרבה מה לעשות גם לבמאי מוכשר כמו משה קפטן ולצוות היוצרים שלצדו: דנה צרפתי אשר על התפאורה ההיי-טקית הסתמית; אורי וידיסלבסקי אשר על המוזיקה הנעימה שברקע; אביחי חכם שהניע את הבובות הכאילו אנושיות; מאיר אלון ששטף הכל בתאורה; וז'ראר אלון שהכין כמה קטעי וידאו "מחכימים".
 
גם הליהוק של צוות מקצועי מיומן אינו מסייע – אולי דווקא להפך. שחקנים טובים כמו אייל שכטר, קובי ליבנה, ליאת אקטע ועמית אפשטיין מבוזבזים על דמויות משנה שיש להן כניסות ויציאות ואין בהן אפילו שמץ של מהות דרמטית, גם לא כשהן נקלעות למבוך הסחטנויות. יון תומרקין מביא כנות יפה לתפקיד הבן העומד על זכותו לדעת מי אביו ובכל מחיר, והנער שון גיטלמן חביב כבן דמותו בן השש.


זרעים-של-שתיקה02.jpg
                 זרעים של שתיקה (יח"צ)

רובי פורת שובל בתפקיד האם נופלת בקלילות לפח שטמנה לעצמה כדמות שטחית שברגע הנכון יש לה גם דמעות תנין. נעמי פרומוביץ עניינית כדניאלה חברתה המבקשת להרות לפני שיהיה מאוחר, אך גם כאן אין העמקה מעבר להצהרות. רק התפקיד של נעמי, עורכת הדין, זוכה לפיתוח מעניין לקראת הסוף ואז גם משחקה של מאיה מעוז מתעורר לחיים משמעותיים.
 
אין לי מושג מה עיכב את זימון המבקרים להצגה הזאת שעלתה כבר לפני ארבעה חודשים וחצי. ההסבר היחידי שאני יכול למצוא לכך הוא שבהבימה כנראה התביישו במוצר העלוב והמעליב הזה. והם צדקו. בהחלט.  

למועדי מופעים >

18/06/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (7 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
7. מחזאית של טלנובלות
שלומית , גבעתיים (19/06/2014)
6. מדינה שלא מבינה באומנות מישום סוג במיחד לא בתאטרון
דובי , הרצליה (19/06/2014)
5. ביקורות קשות כאלה מחזירות לעידן בושס וגמזו
רון מאיר , תל אביב (19/06/2014)
4. יש מנהל אומנותי להבימה?
ציפי , (18/06/2014)
3. הצגה שהיא בושה וחרפה- בזיון לאומי.
מאשה אלדד , תל אביב (18/06/2014) (לת)
2. ביזיון להבימה
אייל , (18/06/2014)
1. תיאטרון הבימה הולך ודועך ולאף אחד לא אכפת
אור לוי , תל אביב (18/06/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע