סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "הגנן המסור" ועוד
 

 
 


גם "הגנן המסור", סרטו החדש של הבמאי הברזילאי הנהדר פרננדו מיירלס מציג אג`נדה חברתית ואנטי ממסדית, אך בניגוד לסרטו הקודם והמשובח "עיר האלוהים", הסרט החדש עם רייף פיינס ורייצ`ל וייס מותיר אחריו תחושה של החמצה.

קולנוע חברתי אנטי ממסדי

הקריירה של פרננדו מיירלס בתעשיית הקולנוע התפתחה בהדרגה, תחילה בברזיל, ובהמשך אף בעולם כולו. זה התחיל בצילום קטעי וידאו ניסיוניים עם חבריו, בעת לימודי הארכיטקטורה שלהם באוניברסיטת סאן פאולו. הדבר הוביל להקמת חברת הפקות פרטית, שיצרה סרטים קצרים עצמאיים. בסוף שנות ה-80 החלה החברה גם להפיק פרסומות, ומיירלס מיצב את עצמו כאחד מבמאי הפרסומות הידועים בברזיל. בשנות ה-90 הוא הקים חברת הפקות חדשה עם שני שותפים, ובמסגרתה ביים שני סרטים קצרים ושניים באורך מלא. כל זאת עד ל"עיר האלוהים", הפיצ`ר השלישי שלו, יצירה מרגשת שזיכתה אותו במועמדות לאוסקר הבימוי ב-2003, והפכה אותו ליוצר מחוזר ומבוקש.

כזכור, זה היה סרט שעסק בשכונה דלה, מנודה ומקוללת, בפרברי ריו דה ז`נרו, שרבים מדייריה מתחילים כבר מגיל אפס להידרדר לאלימות, למאבקי כנופיות על איזורי שליטה בהפצת סמים, גביית דמי חסות ושאר מעשי פשע. למרות שהבמאי גולל את סיפורו של נער שכן הצליח לצאת מהמעגל הסגור של חיי פשע , הסרט המחיש שבפרויקט הממשלתי הזה, שנועד לרכז את כל העניים ב"גטו משלהם", בעצם הונצחה הבעיה: ילדים לומדים לאחוז בנשק כבר בגיל חמש, ולמעשה זהו העתיד היחיד הצפוי להם. בסגנונו הריאליסטי המיוחד, תוך שימוש בשחקנים לא מקצועיים, הצליח מיירלס ליצור מסמך קולנועי נוקב וכואב.

את המגמה של יצירת קולנוע חברתי אנטי ממסדי, ממשיך מיירלס בסרטו החדש, "הגנן המסור" (הפעם בחסות הפקה בריטית-אמריקאית), המבוסס על ספרו של ג`ון לה קארה, שאותו עיבד לתסריט ג`פרי קיין.

דיפלומט שמאבד את תמימותו

ג`סטין (רייף פיינס) הוא דיפלומט בריטי מעודן, בעל אג`נדה המיישרת קו עם משרד החוץ האנגלי שאותו הוא מייצג. מפגש שלו באחת מהרצאותיו עם טסה (רייצ`ל ווייז), פעילה אקטיביסטית למען זכויות האדם, רודפת צדק אבסולוטית, הופך לסיפור אהבה ולבסוף הם נישאים.

היא מצטרפת אליו למסעותיו הדיפלומטיים באפריקה ואט אט נשאבת לתוך בעיותיה הקשות של היבשת השחורה. הגדולה שבהן היא התחלואה המאסיבית באיידס והאינטרס של חברות התרופות הבינלאומיות הגדולות שלא להשקיע את כל שביכולתן לריפוי היבשת החולה, כדי להמשיך ולהרוויח מהמחלות. טסה מגלה שגורמים פוליטיים באנגליה ובמדינות נוספות רבות בעולם, משתפות פעולה עם חברות התרופות, כי גם הן מרוויחות מכך. ככל שהיא מתקרבת לחשיפת הקונספירציה, מסכנת טסה את חייה, ובסופו של דבר היא נרצחת בקניה.

ג`סטין, שבעת שרעייתו סיכנה את חייה במסעות חוזרים ונשנים לאפריקה, וניסיון לשנות את גורל תושביה, הוא המשיך לטפל בקפידה בצמחייה שלו בגינת ביתם המטופחת, נתקף הלם ומתחיל לחקור את רצח רעייתו האהובה.

ככל שהוא נובר בפרשה, הדיפלומט הרגיש והעדין הופך לחיה נרדפת ונחישותו לברר מה באמת קרה לטסה הופך לאובססיה. הוא יוצא למסע חובק עולם, כדי לחשוף את העובדות האמיתיות, ובין היתר מזדעזע מהשמועות שמגיעות לאוזניו על בגידתה בו. תוך פרק זמן קצר האיש הפוליטיקלי קורקטי יאבד את תמימותו, יגיע לתובנות חדשות על עצמו ועל סביבתו הדיפלומטית האטומה, ואף ייקלע לסבך מזימות בינלאומי גורף, שיסכנו גם את חייו.

תחושה של החמצה

מיירלס מספר כי ההזדמנות לעשות סרט על תעשיית התרופות הייתה רק אחד משלושה אלמנטים שגרמו לולרצות לביים את `הגנן המסור`: "הדבר השני היה ההזדמנות לצלם בקניה, והשלישי סיפור האהבה המקורי: גבר שנישא לאישה, אך רק לאחר מותה הוא מתאהב בה באמת ויוצא לברר את נסיבות מותה. זה סיפור מקסים עם נגיעות אקזיסנטנציאליסטיות".

דמותה של טסה מבוססת על דמות אמיתית ומקרה שאירע. לה קארה הקדיש את ספרו לאיבט פיירפאולי, אקטיביסטית זכויות האדם שהקדישה את חייה ועבדה בהתנדבות בכל מקום בעולם בו התפתחה מצוקה אנושית. ב-99`, בהיותה בת 60, אז שימשה כנציגת ארגון פליטים, היא מצאה את מותה, יחד עם עוד שני עובדי הארגון ונהג, בתאונת דרכים באלבניה. לה קארה תיאר אותה כ"מי שחיה ומתה בגלל שהיה איכפת לה".

נושא הקונספירציה האינטרסנטית בין גורמים פוליטיים לתאגידים מסחריים אינו חדש בקולנוע, ומבחינה זו סרטו של מיירלס נראה כמו דז`ה וו לסרטים שכבר ראינו. אפילו השטותון הקומי "סהרה" טיפל בדיוק באותו נושא. הנגיעות האיכותיות של מיירלס, קולנוע פיוטי המשולב בריאליזם נוקב, באות כאן לידי ביטוי, הצילום ועבודת השחקנים מצוינים, אבל הסך הכל אינו מחדש ומשאיר תחושה של החמצה.

ארה"ב-אנגליה 2005. 129 דקות.

ועוד סרטים חדשים שעולם השבוע:

"תחיה ותהיה" (ישראל-צרפת-בלגיה-איטליה 2005)

דרמה. סרטו של הבמאי הרומני-יהודי ראדו מיכאליאנו, מנסה להעביר למסך את החוויה הטראומטית של העולים האתיופים שהגיעו לארץ במסגרת "מבצע משה" ב-84`-85`. סיפורו של ילד בן שמונה, שאמו החולה והחלשה שולחת אותו לבדו עם צוותי חילוץ היהודים האתיופים והעברתם לארץ. אישה אתיופית צעירה שלוקחת עליו חסות במסע, מתחזה לאמו ומלמדת אותו את קורות בני משפחתה, בין היתר משום שהוא בעצם רק חצי יהודי. בארץ ניתן לו השם שלמה, ולאחר שהאם האתיופית המאמצת מתה ממחלה, הוא מועבר למוסד. שם מתחיל הילד לשחרר כעסים בלתי נשלטים, עקב קשיי ההסתגלות שלו למקום ולבני הארץ, וגעגועיו הגדולים לאמו הביולוגית, והופך לטראבל מייקר. בעקבות זאת הוא מועבר למשפחה מאמצת, חמה ומחבקת, בדרום הארץ. הוריו, יעל (יעל אבקסיס) ויורם (רושדי זם), הם אנשים נאורים ואינטליגנטים, שרוצים להעניק לו אהבה, בדיוק כמו זו שהם מרעיפים על בנם ובתם הביולוגיים. שלמה הוא תלמיד מצטיין שמשתלט מהר מאוד על העברית וגם על הצרפתית, שפה המדוברת בבית, ומתחיל לפתח ביטחון עצמי. ולמרות זאת הוא יחווה השפלות ותופעות גזענות בבית הספר ובבית, ויעבור משבר זהות אישי שיוביל אותו לתהליך של חיפוש, התבגרות, הבשלה מקצועית ואישית. וברקע כל הזמן הגעגוע לאם הביולוגית, ממנה נתלש. עם סירק מ. סבהאט (כשלמה הבוגר), משה אגזי, משה אבבה, רוני הדר, רמי דנון, מאיר סוויסה, שמיל בן ארי. 140 דקות.

למרות התחקיר המקיף, הניסיון להיראות אותנטי, והערכי ההפקה המוקפדים, הנושא מטופל בנאיביות רגשנית שטחית וחסרת עומק, שמזכירה טלנובלה. כמה וכמה סצינות ממש מביכות.

"כלה להשגה" (ארה"ב 2005)

קומדיה רומנטית. פיפה (הת`ר גרהאם), מחברת ספרי מסע ובחורה הוללת וחסרת דאגות, חוזרת לעיר הולדתה כדי להיות שושבינה של אחת מחברותיה, שמתחתנת. במהלך האירוע היא משתכרת ומתחילה עם גבר נאה אותו היא פוגשת שם. הוא מסרב לה בנימוס. במהלך שהייתה בבית הוריה יתרחש אירוע בלתי צפוי: אביה, בעלים של הוצאה לאור, עובר התקף לב וכשפיפה מבקרת אותו בבית החולים הוא מבקש ממנה להיות עורכת של אחד המגזינים שברשת שלו. מתברר שזהו מגזין "פעמוני החתונה", המיועד לכלות טריות – לא בדיוק תחום ההתעניינות של פיפה, רווקה בת 29, שבכלל לא חושבת להתמסד ומבחינה אידיאולוגית אפילו מתנגדת לחתונות ולקשרים מחייבים עם גברים. מבוכתה גדלה עוד יותר כשמתברר לה שהמדריך שאמור להכניס אותה לעולם העיתונות הוא איאן (דייוויד סאתקליף), הבחור שאתו התחילה בחתונת חברתה, המשמש כסגן נשיא ההוצאה לאור. האם יש סיכוי לקשר רציני ביניהם? עם טיי דיגס וסנדרה או. בימוי: נישה גנטרה. 95 דקות.

אפילו בז`אנר הקליל הזה, מדובר בסרט חלטוריסטי-חובבני קלוש ורדוד, כתוב גרוע, משוחק באופן מביך ואפילו לא מצליח להעלות חיוך. הת`ר גרהאם בטח תרצה למחוק את הדבר התמוה הזה מהפילמוגרפיה שלה.

"מלכה אחת ומספר מלכים" (צרפת 2005)

דרמה. סרטו של הבמאי ארנו דפלשין, שבמרכזו נורה (עמנואל דבוס), אישה יפה ומרשימה בת 35, מנהלת גלריה לאמנות, המטפלת באביה (ז`אן פול רוסילו), סופר נודע הגוסס ממחלה ממאירה. למרות שהיא מאוכזבת מהגברים ששוטטו בחייה עד עתה, היא עומדת להינשא לאיש עסקים עשיר, שלבטח יהיה הפעם הגבר הנכון. את בנה הצעיר מנישואיה הראשונים לבעלה המנוח, היא מעוניינת שירשום רשמית כאביו מי שהיה בעלה השני, איסמעל (מתייה אמלריק), נגן ויולה וטיפוס בוהמי, שמאושפז במוסד לחולי נפש בגלל התנהגות חריגה. פשוט, זה הגבר שהילד הסתדר איתו הכי טוב. בזמן שנורה מנסה לאתר את איסמעל, הוא מתעמת עם הפסיכולוגית הראשית , גב` ואסה (קתרין דנב), המחליטה להשאירו בהסתכלות למשך עשרה ימים. בתקופה הזו מתפתח קשר מיוחד בינו ובין אריאל (מגאלי ווך), מאושפזת דכאונית. העלילה עוקבת אחר סיפוריהם המקבילים של נורה ואיסמעל, ובתוך כדי כך נורה תגלה עובדות מפתיעות ובלתי צפויות לחלוטין מבחינתה, על נסיבות מותו של בעלה הראשון ועל יחסו של אביה אליה, בטרם תוכל להשלים עם חייה ולזרום הלאה. עם מוריס גארל, נטלי בוטפו, נעמי לבובסקי והישראלית שולמית אדר. 150 דקות.

משחק טוב של הצוות, בעיקר של עמנואל דבוס ומתייה אמלריק, ויש בסרט גם כמה רגעים נוגעים, אבל הסיפור הארוך, המפותל והמייגע מתפזר להרבה עלילות משנה לא רלוונטיות, שמסיטות את הפוקוס מהציר המרכזי ומשאירות תחושה של פספוס.

"דום" (ארה"ב 2005)

בדיוני-אימה. עוד משחק מחשב מצליח שעושה דרכו למסך הגדול, בבימויו של אנדריי בארטקוויאק. בתחנת המחקר אולדוויי שעל כוכב המאדים, העניינים יוצאים משליטה. הניסויים הופסקו, התקשורת קרסה וסגר מוחלט מוטל במקום. מתברר שהחוקרים העובדים בתחנה אפשרו שלא מרצונם לצבא שלם של יצורי חלל מבעיתים ועוינים לחדור למקום, ואלה אורבים לכל בני האנוש המאיישים את תחנת המחקר ומחסלים אותם בזה אחר זה. מי שאמורים להיאבק בשדי הגיהנום האלה הם אנשי היחידה הטקטית לתגובה מהירה, חיילי מארינס קשוחים וחמושים בכוח אש אדיר, שניצבים בפני המשימה הקשה ביותר שלהם. מפקדי היחידה, סרג` (דה רוק) וריפר (קרל אורבן), יהיו חייבים לנווט נכון את אנשיהם ולהשתמש בכל הידע, הניסיון וכלי הנשק שברשותם, כדי לנסות ולחסל את הפולשים המתועבים. עם רוזמונד פייק ורז אדוטי. 106 דקות.





23/10/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע