סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
כתבה
 
מאת: צבי גורן "משאלה נסתרת" – דרמה והומור מצליף
 

 
 


המחזה של דיוויד הר זוכה לביצוע חי ונושך של ארבע תלמידות למשחק בסטודיו של יורם לוינשטיין, ולא ברור כיצד עדיין לא אומץ על ידי תיאטרון רפרטוארי ישראלי.

המזיגה הנכונה בין הפרטי לפוליטי

המחזאי האנגלי דיוויד הר הוא אמן הדרמה המחברת בין הפרטי-אנושי לחברתי-פוליטי. הוא יודע בדרך כלל למצוא את המזיגה הנכונה, ולהעמיד במרכז המחזות שלו דמויות בשר ודם, כשהרקע הכללי מציץ אליהם פנימה או משקיף עליהם מבעד לחלונות הבית.

"משאלה נסתרת" הוא דוגמה מובהקת ליכולת הזו שלו. הרקע החברתי הפוליטי שלו הוא תקופת השלטון של מרגרט תאצ`ר בשנות השמונים. הר איננו מתעסק במדיניות אלא באישיותם של קובעי המדיניות – באמצעות אחת הדמויות המכהנת כשרה בממשלת בריטניה – ובסדרי העדיפויות שלהם. וגם זאת הוא עושה באמצעות סיפור פרטי.

הפעם זהו סיפורן של שתי אחיות, איזבל הפרסומאית ומריון הפוליטיקאית, הנקלעות למשבר יחסים מתוח לאחר מות האב, בינן לבין עצמן ובינן לבין אשתו הצעירה קתרין. היחסים הסמויים שנרקמו מתחת לפני השטח במהלך השנים צפים למעלה בהדרגה ומוליכים את השלוש על עברי פי תהום.

המשאלות הנסתרות

מריון היא דמות כוחנית, יורה את מחשבותיה ועמדותיה בצרורות, נשענת על נאמנות עיוורת של בעלה ושל מזכירתה, והיא נחושה ללמד את אחותה פרק בהלכות חיים. ויש רק עניין אחד שכל כישוריה אינם מצליחים לחדור אליו – אחותה איזבל. היא מקנאה בה, מעריצה אותה, פוחדת ממנה ונוקמת בה, הכל בגלל התחושה שאביהן אהב את איזבל יותר ממנה.

איזבל לעומת זאת היא חידה, שהר אינו מנסה לפצח אותה עבורנו. היא זו שטיפלה באב על ערש דווי, כמי שפורעת חוב של שנות נאמנות הדדית, והיא זו שחומלת על אלמנתו הצעירה החוששת כל כך לגורלה בלעדי האדם היחיד שהאמין בה. איזבל היא גם זו שהופכת להיות ממלאת מקום האב שסביבו נעים חיי המשפחה הקטנה. הר אינו אומר במפורש כי זו שאיפתה, כשם שאינו אומר שמריון וקתרין רוצות להפילה. אלה המשאלות הנסתרות, שכל צופה רשאי לפרשן כהבנתו וכהזדהותו.

הגברים במשפחה הם מזן מסוים מאוד. בעלה של השרה מריון הוא נוצרי חדש. לאמונתו, כל מה שקורה וכל מה שאמור לקרות "זה מישו". הוא איש טוב, אבל אמונתו דוחפת אותו במסווה של צדקנות למעשים המזרזים עוד יותר את המשבר המשפחתי. את מה שאינו מבין, מסתבר, גם ישו לא יכול להסביר.

הגבר השני, ארווין, הוא הגרפיקאי בחברה של איזבל, ואהובה. הם צוות מקצועי מצליח שלתוך חייהם המקצועיים והאישיים פולשים האחות ובעלה והאם החורגת הצעירה, משתלטים על העסק שלהם, חודרים אל מערכת היחסים ביניהם, וגוררים אותם אל הסוף, שאצל הר הוא מהדהד-מרמז על עתיד החברה הבריטית.

דקות אבחנה

המחזה היה יכול לשמש בסיס למלודרמה טלנובלית, אך תחת ידו של הר, בדיאלוגים ובמונולוגים שלו הוא הופך לדרמה שיש בה הרבה הומור מצליף, מתח, ודקות אבחנה אנושית. המרכיב העיקרי הוא מה שלא נאמר, ואפילו בקושי נרמז. כל אחת משלוש הנשים נושאת עמה שתיקה, שומרת סוד כלשהו שלעולם, אולי, לא ייחשף.

אולי זאת הסיבה שהתיאטראות הרפרטואריים נמנעו מהעלאתו, למרות שמדובר במחזה שכל אחד מהם היה יכול היה להעלות עם צוות מקצועי מנוסה (ואני בקלות רבה מעלה בדמיוני שחקניות בהבימה, בקאמרי או בבית ליסין שהיו שמחות לנעוץ שיניים בתפקידים המרתקים שיש במחזה, והקהל היה נוהר לראות אותן משחקות יחד).

בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין עושות את העבודה הזאת ארבע תלמידות שנה ג` שחושפות, כל אחת מהן, כישרון מבטיח. נטע שפיגלמן מעצבת בעוצמה פסיבית את הדמות האניגמטית של איזבל, הנאמנה, המסורה, האוהבת והנבגדת. אצל שפיגלמן לעתים זה רק מבע העיניים שמספר משהו, לפעמים זאת מנגינה קולית קצת שונה, ותמיד יש במשחקה מין ריחוק וניכור מרתקים, שמעצבים דמות מניפולטיבית טבעית, שהכל בא אצלה בכוונה טובה, נכונה וצודקת. ולא תמיד בחוכמה.

נועה קולר מתכתית, נמרצת, בוטה בתפקיד האחות מריון, נציגת הנס הכלכלי והשקיעה החברתית של תאצ`ר. בה בעת קולר מצליחה לעצב פן אנושי סדוק בדמותה של מריון ולהימנע לגלישה מוגזמת לעבר הקריקטורה.

כך גם הדר רצון בתפקיד האלמנה הצעירה, האלכוהוליסטית, המפוחדת עד לשד עצמותיה מעתיד לא ברור בלי הבעל המבוגר שהיה לה אב ואח ומאהב. רצון נעה בקלות בין הקצוות של היסטריה ופחד ושל נמרצות מעשית, וחושפת יפה בדמותה של קתרין את הילדה שלא מצאה את מקומה בין "הגדולים".

דניאל קולבן, בתפקיד המשנה של מזכירתה של מריון, מעצבת יפה את ההתמכרות למעמדה בצמרת השלטון, ואת המניפולטיביות הנרכשת באישיותה. דודו באוכנר מעצב את טום, הנוצרי החדש, בקווים מדויקים ומהודקים מאוד, עם ארשת פנים צדקנית, מחוות יד מדודות, ויוצר דמות אמינה מאוד של השמרנות הבריטית המתחזה לליברליות הומאנית, אך יודעת לטרוף כשצריך. עופרי סוריה יוצר דמות פתוחה מאוד של ארווין, האוהב בכל לבו את איזבל אך נכנע לשיקול דעת הגיוני, וממוטט את אהבתם. בשלב הזה מקבל משחקו של סוריה עומק של כאב נוגע ללב.

מחכה לגואל רפרטוארי

את הישגי המשחק יש לזקוף לא במעט לזכותו של הבמאי רוני מנדלסון, שידע לחבר בין הדמויות לבין השחקנים כמי שמזהה נכון את נקודות החיבור העדינות ביותר. מנדלסון עיצב אתם הצגה עדינה מאוד, רגישה לדקויות ובניצול נכון של חלל הבמה שעיצב בעזרת רהיטים ואבזרים בלבד, ואף יצר תמונות מבוימות מהמעברים בין התמונות.

ומעבר לכל אלה מנדלסון עיצב בבימויו את אחת התמונות המרגשות ביותר שראיתי בתקופה האחרונה, כאשר ארווין המבכה את אובדן אהבתה של איזבל, מחזיק בידו כוס שבלי משים נשפכים ממנה המים, כאילו הוא שופך נהר דמעות ואפילו עושה במכנסיים. הטבעיות של התמונה הזאת פשוט מעוררת השתאות, כולל הדרך שבה טום לוקח את הכוס מידיו המתות של ארווין.

כל הצוות השתלט היטב על התרגום המצוין של שיר פרייבך, ועל כך יש לתת קרדיט לאהובה יובל שהדריכה אותם. את התלבושות הטובות עיצבה אינגה ברבה, ודניה זמר עיצבה תאורה מדויקת מאוד לכל אחת מהתמונות, הן בהגדרת מיקומן בחלל הבמה והן ביצירת האווירה הנכונה. יובל ינאי ורוני מנדלסון ערכו את פס-קול המוזיקה שנטמע היטב במעברים וברקע הכללי.

וכדאי מאוד לציין את סרטוני הווידיאו המוקרנים ברקע שהכין ריקרדו רויסטשר. בסרטונים האלה משחקים בטבעיות רבה אלכס גולדנברג, דריה גולדנברג והילה קלדובסקי את דמות האב ואת שתי האחיות בילדותן.

ואולי, כמו שקרה לאחרונה עם מחזהו של טנסי ויליאמס "לא על זמירים" שהועלה בסטודיו של לוינשטיין ויועלה בקרוב בתיאטרון באר שבע, יימצא גואל רפרטוארי גם למחזהו של הר. עד אז כדאי בהחלט לצפות בהצגה הזאת של תלמידי הסטודיו.


לפרטים נוספים



20/12/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. נועה קולר
דר , (23/09/2006)
3.
רמי דור , (25/12/2005)
2. הצגה רגישה ושברירית
דינה עזר , (25/12/2005)
1. מדהים
מעריצה!!! , (22/12/2005)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע